יום לאחר תחילת מתן החיסונים בבריטניה שוחחנו עם הציר הכלכלי וראש נספחות משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בלונדון, עופר פורר, על האופן בו מתקבל המהלך בממלכה.
"כולם בבריטניה מאוד שמחים על תחילת הליך החיסון בממלכה", אומר פורר ומזכיר כי "בריטניה הכי נפגעה באירופה מבחינת המתים והנפגעים, מעל 60 אלף מתו".
"תהליכי ההסמכה והבדיקות של רות הרגולציה הבריטית לא פחות מחמירים מהאמריקאים. יש לבריטניה גמישות לקבל החלטה לפני ארה"ב. יש מירוץ חימוש בעולם מי מקבל יותר חיסונים ומי מחסן מוקדם יותר את האזרחים שלו", אומר פורר ומציין כי כבר כעת הובטחו בבריטניה 800 אלף חיסונים".
בממלכה נקבע סדר החיסון לפיו קודם יחוסנו מבוגרים מעל גיל 80 , חולים כרוניים וחולי קורונה ובמקביל גם צוותי רפואה שמטפים באוכלוסיה המבוגרת או צוותי רפואה במחלקות קורונה. בהמשך יורחב החיסון לשאר האוכלוסיה.
עוד מציין פורר כי במקביל לחיסון המיובא מצפה בריטניה לאישרור החיסון המקומי שמפותח על ידי אוניברסיטת אוקספורד וענקית פארמה מקומית כאשר כבר כעת הוקצו 4 מיליון מנות חיסון לאוכלוסיה המקומית עד סוף השנה.
באשר לאופן בו מתקבל מדרג זה של מתחסנים אומר פורר כי "הכול מאוד מורכב. יש אנשים ספקנים לגבי כל סוג חיסון באשר הוא. כיוון שמתחילים באוכלוסייה הרגישה לקורונה לכן ההיענות גבוהה יותר. הציפייה היא שרמת החרדה תרד ככל שהחיסון יינתן לאוכלוסיות הרגישות רמת החרדה בציבור תרד ואז כאשר החיסון יגיע אליהם ההיענות תהיה רבה יותר".
לדבריו הציבור הבריטי ברובו הגדול סומך על החיסונים ורואה בהם נקודת אור בקצה המנהרה. זאת בין השאר בשל ההיכרות עם אנשים שמתו מקורונה לצד המשבר הכלכלי שהגיע כמעט לכל בית.
כנספח כלכלי ביקשנו מפורר לספר על השפעת המשבר הכלכלי בבריטניה על הישראלים המצויים בקשרים פיננסיים עם בריטניה. "המשבר חידד את הצורך האקוטי של חברות לאפשר לעובדים לעבוד מהבית. לונדון היא בירה פיננסית עולמית של בנקים, חברות ביטוח והשקעות, והם מבוססים על עבודה משרדית, והיה צריך לבנות מערך של עבודה מהבית. נושא אבטחת הסייבר אקוטי מאוד וכאן יש הזדמנות לחברות ישראליות שעוסקות בכך ובתוכנות".