מדוע בחרת דווקא בה?
הדמות שבחרתי היא המחנכת נעמי גליקשטיין ז"ל. היא הייתה בת כיתתי ומחנכת באולפנת עפרה, והשבוע מלאה שנה לפטירתה לאחר מאבק במחלת הסרטן.
באיזה שלב בחיים נפגשתם? מה הצידה לדרך שלקחת ממנה?
את נעמי פגשתי לראשונה בכיתה ט' באולפנה. נעמי, בת לעולים מצרפת, הייתה לאחת הדמויות המרכזיות שהפיחו רוח חיים בשכבה כולה. שתי רגליה על הקרקע וראשה בעניינים שברוח. מנהיגה בחסד עם עולם ערכי נוכח, יזמית חברתית בעלת חוש הומור כובש ואצילות נשית מאין כמותה. נעמי עבדה כמחנכת יותר מ-25 שנה ולרגע לא פסקה מלהיות תלמידה. היא שאפה תמיד לראות את הכלל, לחיות את הגודל הישראלי ולרדת ברגישות ובתבונה לפרטי האישיות הניצבת מולה.
מה את לומדת ממנה? מה מיוחד בה?
נעמי, שהייתה למאור גדול במשך כל חייה, השאירה לכולנו צוואה חינוכית. האמונה הגדולה שלה בשליחות שבחינוך הקרינה והשפיעה על מעגלים רחבים, ודמותה מעוררת השראה של ממש לדמותו של מחנך בעם ישראל.
בסער התקופה, בימים של טלטלות בכל המערכות ובמיוחד במערכת החינוכית, אני מבקשת דרכה להאיר את תפקיד המחנכים. אלו שמסורים לרעיון גידולו של הדור הבא, ומפנים זמן ולב על מנת להיות המקום הבטוח, מקום לנשמת התלמיד, לשאלותיו, לתהיותיו ולחלומותיו. אלו שמבינים באמת את משמעותו של מבוגר בחיי ילד או מתבגר.
מה את מאחלת לעם ישראל לאור דמותה?
אני מאחלת לכל אנשי החינוך בעם ישראל לשמוח בזכות המרגשת להיות מנהיגים לדור הזה, להיות המודלים הנושאים בגאון תפקיד מעצב זהות בדור מיוחד שחייב וזכאי, דור כן שמבקש רוח ולא מוותר על חיים בחיים. דור שצריך עין טובה וכוונות טובות – והמעשים יעלו כשלהבת. תשאלו את תלמידותיה של נעמי ז"ל.
יעל ואן דייק
ממונה על בתי הספר היסודיים בחמ"ד, מובילת תנועת המחנכים בחמ"ד ומנהלת תוכנית 'אבני ראשה' להכשרת מנהלים