מדוע בחרת דווקא בו?
השבוע ציינו 25 שנה לפטירתו של הרב משה צבי נריה, אחד ממורי הדור הקודם, שאומנם לא נמניתי בין תלמידיו אך דמותו ליוותה אותי מילדותי.
באיזה שלב בחיים נפגשתם? מה הצידה לדרך שלקחת ממנו?
לפני יותר מארבעים שנה, אני תלמיד כיתה י' במדרשיית נועם ומדריך בסניף רעננה. מזכ"ל התנועה דאז, אמנון שפירא, הוציא חוברת הדרכה בנושא תנועת נוער מעורבת, סוגיה שהטרידה רבים מאיתנו. כמדריכים מסורים החלטנו לברר את העניין, ובעידודו של ראש הישיבה שלנו, הרב יגל, נסענו לשני מנהיגים גדולים - הרב נריה והרב ליכטנשטיין.
אין לתאר את ההתרגשות שלנו כשהרב נריה והרבנית רחל קיבלו אותנו בשמחה רבה ובמאור פנים ושוחחו איתנו זמן רב. הרב נריה אמר את דעתו על החוברת וסיפר לנו כי בשבת הראשונה בסניף בני עקיבא בירושלים, ראה שהחברים רוקדים במעגל אחד בנים ובנות יחד. כשהגיע לבית רבו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שיתף אותו בהתלבטות מה לעשות. הרב אמר לו שעל אף שזה אסור לחלוטין, בעת הזאת אל לו להעיר על כך וזו מצווה גדולה להמשיך להדריך בסניף.
כנערים הפגישה השפיעה עלינו מאוד. דבריו של הרב נריה ציידו אותנו במטען רב להמשך ההדרכה והעיסוק בחינוך, גם כשלא הכול הולך בדרך שאתה מאמין ודוגל בה.
מה אתה מאחל לעם ישראל לאור דמותו?
גדול בתורה היה הרב, וכפי שאמר פעם על עצמו לולי היה מוסר נפשו על חינוך והיה פחות בבני עקיבא, היו בארון הספרים היהודי עוד מדפי ספרים מפרי עטו. אבל דומה שהפעילות בבני עקיבא ובישיבות בני עקיבא השתלמה לעם ישראל יותר.