הרב אשר סבג
הרב אשר סבג אין צורך בקרדיט צילום

מקובל אצלנו להתייחס לניצחון המכבים על היוונים כפרפרזה לניצחון הרוח והקדושה, שאותה ייצגו החשמונאים, על תרבות הגוף האסתטית, שאותה ייצגו היוונים. אולם התבוננות היסטורית בדרכי הלחימה של יהודה המכבי מגלה לנו כי יהודה ניצח בעזרת טקטיקה צבאית גאונית, שאותה הוא למד לא אחרת מאשר היוונים עצמם.

לא זו בלבד, גם היוונים כמה דורות לפני כן נלחמו בעוז רוח נגד כוחות פרסיים הרבה יותר גדולים משלהם, וניצחו מתוך אמונה בצדקת משטרם הדמוקרטי וסירובם להיכנע לשלטון הפרסי.

מסופר על הרץ פידיפדס שרץ מאתונה לספרטה, מרחק של 246 קילומטרים, כדי להזעיק תגבורת נגד הפרסים בקרב מרתון. איזו עוצמה נפשית אדירה נדרשת בוודאי כדי לעמוד במאמץ כזה.

אם כן, במה שונה דרכם של המכבים מהיוונים? גם להם הייתה רוח, וגם לחשמונאים היה גוף? אולי הדרך להבין מה היה סוד ניצחונם הגדול של החשמונאים שאנו חוגגים עד היום טמונה ביסוד הנוסף של חנוכה שעל פניו לא כל כך קשור לנס הניצחון, והוא נס פך השמן.

השמן סימל בעולם העתיק את שיא הנהנתנות. שמן שימש לסיכת הגוף ונחשב לאחד התענוגות הגדולים ביותר וסמל לעושר מופלג. כך לדוגמה תיארה התורה את עושרו של שבט אשר: "בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר... וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ".

לעומת זאת, השמן גם משמש לאורה, ומסמל את החוכמה שנמשלה לאור, אותו שמן שמצאו חתום בחותמו של כהן גדול ודלק שמונה ימים במקום יום אחד. ועל אף שהחשמונאים לא היו זקוקים לנס הזה כדי לחדש את עבודת בית המקדש והוא רק זירז את העניין בכמה ימים בודדים, הם בחרו להפוך אותו לאחד היסודות של החג, דווקא בגלל הדואליות שיש בו.

נס פך השמן היה אולי האישור האלוקי לניצחון של החשמונאים, לשימוש שלהם בתורותיו של היריב כדי לגבור עליו. בנס פך השמן הייתה אמירה שאפשר לקחת גם את השמן המסמל את שיא הנהנתנות והגופניות, ולהשתמש בו בצורה הנכונה לטובת הקדושה הגבוהה ביותר - "בחותמו של כהן גדול".

החידוש של החשמונאים הפך להיות אחד מסודות השרידות היהודית בגלות, בניגוד לעמים אחרים שנהגו באחת משתי הדרכים - או שנטמעו לגמרי בתרבות השלטת עד שאבדו לגמרי או שניסו לעצום את עיניהם אל מול החדשנות העולמית עד שאבק הדורות כיסה אותם וגם הם אבד עליהם הכלח.

במקום להישאר באותו מקום ולהילחם מלחמה חסרת תוחלת בתורות ובגילויים העולמיים החדשים, ידעו הוגי ישראל הגדולים כדוגמת הרמב"ם וחבריו להוציא מהם את התוכן והתמצית ולשלבם בתוך הגות ישראל. הם ידעו כיצד להסתגל לשינויים הפילוסופיים והמדעיים שהתרחשו בעולם, מבלי לאבד את הגרעין של תורת ישראל ומורשתו.

כך דרשו חז"ל את הפסוק "יַפְתְּ אֱלֹקִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם", על היסודות הטובים בתרבות יוון הראויים לשכון בתוך אוהלי שם. לא להחליפם ח"ו, אלא רק להשתמש בהם. הניצחון החשמונאי על היוונים לא היה ניצחון של דחייה או השמדה, אלא בדיוק ההפך - הוא היה היכולת ללמוד מהיוונים, ובכל זאת להמשיך לשמור על הייחודיות הישראלית.

גם היום אנו מתמודדים עם רב־תרבותיות, וככל שהכפר הגלובלי שלנו קטן והולך אנו נחשפים יותר ויותר לעולם החיצוני. כדי להצליח לשמור על הזהות והייחודיות שלנו עלינו ללכת בדרכם של אבותינו החשמונאים ולא לפחד ללמוד יסודות טובים שנמצאים בתרבויות הרבות, ועם זאת לא לאבד את דרכנו, את זהותנו היהודית והישראלית, "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים".

הכותב הוא רב קהילת הר המוריה בראשון לציון וחבר הנהלת צהר