גרשון רוזנפלד, איש פרסום חרדי מחסידות ויז'ניץ הקים יחד עם אביעד בן סעדון, ממיסדי תנועת השולמנים, את תנועת תכל'ס ובכוונתו להתמודד בבחירות הבאות לכנסת. שוחחנו אתו על כמה מהעקרונות אותם מתכוונת התנועה החדשה להציע לבוחר הישראלי.
"אנחנו מגיעים מהעולם העסקי ואנחנו רואים את הקשיים, את הבירוקרטיה והרגולציה שהתגברו בתקופת הקורונה בצורה משמעותית. יש כאן הזדמנות לייצר שיח כלכלי", הוא אומר ומוסיף כי מזה 72 שנה כולנו מדברים על ימין ושמאל ועוסקים בשיח ביטחוני "כשבאופן פרדוקסלי מצביעים למפלגות ימין שמחזירות שטחים ולמפלגות שמאל שכבשו את אותם שטחים".
"מה שמעניין זה לא ימין ושמאל ולא כן או לא ביבי, אלא העתיד הכלכלי של כל אחד ואת זה אנחנו רוצים להציף", הוא אומר וקובע כי "יש פתרונות פרקטיים שאנחנו מקדמים בליווי של מומחים מהתחום וממערכת הביטחון".
"אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא שבישראל יש 10,400 אגודות עותומאניות ורוב מוחלט של הציבור לא מכיר את המונח. רוב קופות החולים ואיגודי העובדים ועוד שורה ארוכה של גורמים מאוגדים על פי החוק הזה שקיים למעלה ממאה ועשר שנים ופוטר אותם משקיפות. כל מה שקיים בעמותות לא רלוונטי עבורם", אומר רוזנפלד המציין כי התוצאה היא שהעובדים השכירים בישראל משלמים לאגודות וארגונים לא ניתן לעקוב ולוודא מה נעשה עם הכסף. המפלגה אותה הוא מבקש להקים תדרוש שקיפות מלאה בכספים הציבוריים.
סוגיה נוספת אותה מבקש רוזנפלד לקדם היא הפיכת הצבא למקצועי. "כמי שמגיע ממקום של שירות צבאי מלא, אני יכול לקבוע שצה"ל לא מתאים לציבור החרדי ולא רק לציבור החרדי. שליש מהצעירים היום לא מתגייסים לשירות בצה"ל. אחוז המוטיבציה ירד ל-65 אחוזים במגמת ירידה. מה זה עושה לחברה?", הוא שואל ומציע את מה שהוא מכנה כ'צבא היברידי' ובו שלושה מסלולי שירות: "שירות לאומי בקהילה, אם זה ערבי, חרדי וכו', מה שיוריד את החסם הצבאי מעולם התעסוקה. המסלול השני הוא מסלול של שנה וחצי עם מדים לתפקידים מנהלתיים כאלה ואחרים. המסלול השלישי הוא במתווה הרגיל של קרביים, תומכי לחימה וכו' שיקבלו תמריץ של משכורת כפולה ותימרוץ ללימודים".
לטעמו של רוזנפלד "צה"ל מייצר עומס רב למערכת", ואותו יש להסיר במתכונת אותה הוא מציע. כמו כן, להבנתו יש לשנות את התפיסה לפיה צה"ל הוא המטפל בחינוכם של צעירי ישראל.
שאלנו את רוזנפלד אודות ערך התרומה ורעיון צבא העם והוא משיב כי "הפתרון שאנחנו נותנים יענה גם על ערך התרומה. בקום המדינה הייתה חשיבות לכור ההיתוך, כשהגענו מהגלויות והיה צורך לייצר ישראליות ולאחד. הצורך בכור ההיתוך פוחת והולך והוא גם לא מוכיח את עצמו כששליש משתמט".
שאלנו גם אם התכנית לא צפויה להוביל את צעירי ישראל להעדיף שירות חלקי בקהילה במקום להתייצב לשירות מלא מול החיזבאללה ושאר אויבי ישראל בגבולות. "התכנית הוצגה בפני בכירים במערכת הביטחון. בעבר כבר נדונו הצעות דומות והיא לא חדשה", אומר רוזנפלד. הזכרנו לו שלא תמיד המונח בכירי מערכת הביטחון מלמד על שיקול דעת מועדף, כפי שהדבר הוכח לפני הנסיגה מרצועת עזה ותמיכת גורמים שכאלה בנסיגה דומה ביהודה ושומרון, מה שעלול להוביל את חמאס להתייצב בפאתי כפר סבא ולאיים על גוש דן.
רוזנפלד מצידו שב על טיעון חוסר המוטיבציה כמניע שמוביל לצורך בצבא מקצועי. שאלנו אם אכן זה אמור להיות השיקול המוביל כאשר ישראל מוקפת אויבים, אם חשיבות יתר למונח המוטיבציה לא עלול להותיר את צה"ל עם אלפים בודדים של חיילים מול מבקשי רעתה של ישראל. האם במציאות ביטחונית שכזו לא נכון להמשיך ולשלוח את צעירי ישראל למשימות ביטחוניות הכרחיות גם אם זה לא ניצב בראש מעייניהם? רוזנפלד סבור כי במציאות הנוכחית יש הרבה פחות צורך צה"לי בכוחות חי"ר וטנקים ובהתאם ניתן להסדיר את מערך כוח האדם במתכונת מחודשת.
באשר לכותרת שהופיעה בתקשורת ולפיה מפלגתו החדשה לא תשב עם נתניהו שכן את מדיניותו היא רוצה לשנות, אומר רוזנפלד כי אינו פוסל בהכרח איש ו"מי שיתיישר על העקרונות האלה נשב איתו".