בארבע השנים האחרונות גדלו יתרות מטבע החוץ בכמיליארד דולרים. בשנים אלו בנק ישראל לא התערב במסחר בשוק מטבע החוץ. כתוצאה ממדיניות זו פעילות הסקטור הפרטי בשוק מטבע החוץ לא השפיעה כלל על רמת יתרות מטבע החוץ, אלא התבטאה בשינויים בשער החליפין, כך נמסר מבנק ישראל.
לדברי הבנק, בארבע השנים 95'-98', עלו היתרות בכ-15.9 מיליארדי דולרים, בעיקר בשל התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, שהתבטאה ברכישת מטבע-חוץ תמורת שקלים מהציבור, במסגרת מחויבותו של בנק ישראל למנוע את ירידת שער סל המטבעות מתחת לגבול התחתון של רצועת הניוד.
ממחלקת מטבע חוץ של בנק ישראל נמסר עוד לעתי"ם, כי הגורם העיקרי, המסביר את השינוי שחל בקצב גידול יתרות מטבע חוץ בשנים האחרונות, הוא שינוי המדיניות המקרו-כלכלית וביסוסה על יעד אינפלציה, ולא על שער החליפין כעוגן נומינלי לרמת המחירים. על רקע זה הוגמש משטר שער החליפין במידה רבה - רוחבה של רצועת הניוד הוגדל בהדרגה וההוא עמד בתחילת שנת '03 על כ-50%, ובנק ישראל אימץ מדיניות של אי התערבות במסחר בשוק מטבע החוץ כאשר השער נמצא בתוך גבולות הרצועה. למעשה בנק ישראל לא התערב במסחר בשוק מטבע החוץ בחמש השנים האחרונות. משמעות הדבר היא שהמסחר במטבע חוץ מתקיים בשוק הבין-בנקאי בין הפעילים השונים של הסקטור הפרטי והוא אינו גורם לשינוי ביתרות מטבע החוץ בבנק ישראל. האיזון בין הכמויות המבוקשות בשוק לבין הכמויות המוצעות בו מוזג תוך כדי שינוי שער החליפין. יתרות מטבע חוץ בבנק ישראל הסתכמו בכ-23 מיליארד דולר בסוף פברואר '03.
ממחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל הדגישו בפני כתב עתי"ם שכיום, כאשר בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח, כל שינוי ביתרות מט"ח יכול לנבוע מהמקורות הבאים:
1. היווצרות פער בין תקבולי הממשלה במטבע חוץ - בעיקר מענקים מממשלת ארה"ב וגיוס הול בחו"ל, לבין תשלומיה לחו"ל - בעיקר פירעון הלוואות והוצאות שוטפות בחו"ל. בשנת '02 קיזזו תשלומיה של הממשלה במט"ח את תקבוליה, ובסה"כ היא תרמה לירידה של היתרות בכ-0.2 מיליארדי דולרים.
2. שינוי בפיקדונות הבנקים במטבע-חוץ בבנק ישראל. חלק בפיקדונות אלה נועדו למלא את חובת הנזילות במטבע חוץ וחלקם האחר הוא פיקדונות חופשיים. בשנים האחרונות הפחית בנק ישראל את חובת הנזילות של הבנקים על פיקדונות הציבור במט"ח, ואף הוריד את הריבית אשר שילם עבור הפיקדונות החופשיים במטבע חוץ של הבנקים בבנק ישראל, ובכך הפחית את כדאיות הפקדתם אצלו. ביולי '02 החליט בנק ישראל על הורדה הדרגתית, עד לשיעור של 0% של חובת הנזילות המשנית במטבע חוץ. תהליך זה, שמתבטא בירידה הדרגתית של היתרות, אמור להסתיים בחודש אפריל '03. בשנת '02 ירדה יתרת הפיקדונות של הבנקים בבנק ישראל במיליארד דולרים. הירידה בפיקדונות שכנגד חובת הנזילות המשנית במט"ח הסתכמה ב-1.1 מיליארדי דולרים.
3. הכנסות בנק ישראל מהשקעת יתרות מטבע החוץ. הכנסות בנק ישראל מהשקעת היתרות הסתכמו בשמונה השנים האחרונות ב-8.6 מיליארד דולר, מהם 2 מיליארד דולר בשנת 2002. מקור זה הוא היחיד אשר סביר שיתרום לאורך זמן לגידול היתרות.
בנסיבות שנוצרו, כך מסכמים בבנק ישראל, קיימת לבנק המרכזי מחויבות למכור מטבע חוץ תמורת שקלים רק לממשלה, בכל כמות הדרושה לה לעמידה בהתחייבויותיה במט"ח. סך התחייבויות אלה עמד בסוף שנת '02 על כ-27 מיליארד דולר.
לדברי הבנק, בארבע השנים 95'-98', עלו היתרות בכ-15.9 מיליארדי דולרים, בעיקר בשל התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, שהתבטאה ברכישת מטבע-חוץ תמורת שקלים מהציבור, במסגרת מחויבותו של בנק ישראל למנוע את ירידת שער סל המטבעות מתחת לגבול התחתון של רצועת הניוד.
ממחלקת מטבע חוץ של בנק ישראל נמסר עוד לעתי"ם, כי הגורם העיקרי, המסביר את השינוי שחל בקצב גידול יתרות מטבע חוץ בשנים האחרונות, הוא שינוי המדיניות המקרו-כלכלית וביסוסה על יעד אינפלציה, ולא על שער החליפין כעוגן נומינלי לרמת המחירים. על רקע זה הוגמש משטר שער החליפין במידה רבה - רוחבה של רצועת הניוד הוגדל בהדרגה וההוא עמד בתחילת שנת '03 על כ-50%, ובנק ישראל אימץ מדיניות של אי התערבות במסחר בשוק מטבע החוץ כאשר השער נמצא בתוך גבולות הרצועה. למעשה בנק ישראל לא התערב במסחר בשוק מטבע החוץ בחמש השנים האחרונות. משמעות הדבר היא שהמסחר במטבע חוץ מתקיים בשוק הבין-בנקאי בין הפעילים השונים של הסקטור הפרטי והוא אינו גורם לשינוי ביתרות מטבע החוץ בבנק ישראל. האיזון בין הכמויות המבוקשות בשוק לבין הכמויות המוצעות בו מוזג תוך כדי שינוי שער החליפין. יתרות מטבע חוץ בבנק ישראל הסתכמו בכ-23 מיליארד דולר בסוף פברואר '03.
ממחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל הדגישו בפני כתב עתי"ם שכיום, כאשר בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח, כל שינוי ביתרות מט"ח יכול לנבוע מהמקורות הבאים:
1. היווצרות פער בין תקבולי הממשלה במטבע חוץ - בעיקר מענקים מממשלת ארה"ב וגיוס הול בחו"ל, לבין תשלומיה לחו"ל - בעיקר פירעון הלוואות והוצאות שוטפות בחו"ל. בשנת '02 קיזזו תשלומיה של הממשלה במט"ח את תקבוליה, ובסה"כ היא תרמה לירידה של היתרות בכ-0.2 מיליארדי דולרים.
2. שינוי בפיקדונות הבנקים במטבע-חוץ בבנק ישראל. חלק בפיקדונות אלה נועדו למלא את חובת הנזילות במטבע חוץ וחלקם האחר הוא פיקדונות חופשיים. בשנים האחרונות הפחית בנק ישראל את חובת הנזילות של הבנקים על פיקדונות הציבור במט"ח, ואף הוריד את הריבית אשר שילם עבור הפיקדונות החופשיים במטבע חוץ של הבנקים בבנק ישראל, ובכך הפחית את כדאיות הפקדתם אצלו. ביולי '02 החליט בנק ישראל על הורדה הדרגתית, עד לשיעור של 0% של חובת הנזילות המשנית במטבע חוץ. תהליך זה, שמתבטא בירידה הדרגתית של היתרות, אמור להסתיים בחודש אפריל '03. בשנת '02 ירדה יתרת הפיקדונות של הבנקים בבנק ישראל במיליארד דולרים. הירידה בפיקדונות שכנגד חובת הנזילות המשנית במט"ח הסתכמה ב-1.1 מיליארדי דולרים.
3. הכנסות בנק ישראל מהשקעת יתרות מטבע החוץ. הכנסות בנק ישראל מהשקעת היתרות הסתכמו בשמונה השנים האחרונות ב-8.6 מיליארד דולר, מהם 2 מיליארד דולר בשנת 2002. מקור זה הוא היחיד אשר סביר שיתרום לאורך זמן לגידול היתרות.
בנסיבות שנוצרו, כך מסכמים בבנק ישראל, קיימת לבנק המרכזי מחויבות למכור מטבע חוץ תמורת שקלים רק לממשלה, בכל כמות הדרושה לה לעמידה בהתחייבויותיה במט"ח. סך התחייבויות אלה עמד בסוף שנת '02 על כ-27 מיליארד דולר.