קורבן תמיד

המשטרה נזכרה לטפל בפשיעה הגואה בדרום בדיוק בלילה שבו ירה אריה שיף בפורץ הערבי שחדר לשטחו

שילה פריד , כ"ד בכסלו תשפ"א

קורבן תמיד-ערוץ 7
אריה שיף בהארכת המעצר
צילום: מתוך 'המהדורה המרכזית', חדשות 12

שלוש פעמים היכו גנבי הדרום בשטחו של אריה שיף, תושב ערד בן 70. הוא סבל מאובדן של רכוש והרס רב, אבל לא האמין שבסוף דווקא הוא יובל באזיקים למעצר ויישב על ספסל הנאשמים בגין רצח.

בשעת לילה מאוחרת שמע שיף קולות חשודים בסביבת יחידת הדיור שבה הוא גר עם רעייתו. שיף, למוד גניבות ופגיעה ברכוש על ידי בני מיעוטים שמתגוררים סמוך לערד, יצא מהיחידה כשברשותו אקדח. בחסות החשיכה הבחין ברעולי פנים שנוסעים במכוניתו הפרטית, מה שהביא אותו להוציא את האקדח ולירות לעבר כלי הרכב. האירוע הסתיים במותו של גנב הרכב מוחמד אל־אטרש ובמעצרו של שיף בחשד להמתה בקלות דעת בהתחלה, ובהמשך הגיעו החשדות עד לכדי גיבוש כתב אישום בסעיף החמור של רצח.

שיף עצמו אינו טוען לחפותו וכבר אמר שלעולם ייאלץ לחיות עם העובדה שנטל חיים של אדם אחר, אך מאידך טוען כי לא מדובר ברצח או הריגה בנסיבות רגילות. עורך דינו של שיף, ששי גז, סבור כי לא ניתן להאשימו בדבר. לדבריו, "בסיטואציה שבה היה אריה שיף לא היה ניתן לעשות משהו אחר. הוא יוצא בשתיים בלילה מהקרוואן שבו הוא ואשתו גרים לבדם, רואה שלושה רעולי פנים סמוך לבית. יש לו אקדח כי הוא מתנדב במשטרה כבר שלושים שנה, אז מה רוצים שהוא יעשה? כשהוא הבין שהם בסביבת הרכב שלו הוא ירה לעבר האוטו. הוא לא כיוון לאנשים, וחבל שכך האירוע הסתיים. הוא בעצמו הביע על כך צער".

גז מסביר מדוע שפיטת המעשה בתנאי מעבדה אינה עושה צדק עם מרשו. "צריך להבין שאנחנו שופטים את המעשה מישיבה בטוחה ונוחה באולם הממוזג, לאורך זמן מחשבה ודיון”, הוא אומר. "הוא באמצע הלילה יצא מהמיטה, ועשה את המעשה המתבקש. ירה ירייה אחת לעבר הרכב, בלי שום כוונה לפגוע, אלא בשביל להגן על עצמו ועל אשתו. כשאתה רואה שלושה רעולי פנים ליד הבית שלך בלילה, אתה לא מתחיל לחשוב אם מדובר באנשי שלום, גנבים או מחבלים. אם יש להם נשק או אין להם, הייתה סכנה לחייו ולחיי אשתו וזה כל הסיפור. אין ספק לכל הדעות שגנבו לו את האוטו ושזה אזור לא קל".

“במאבק בפשיעה יש רעים וטובים"

כעת בלב המחלוקת נמצא היחס לחוק דרומי, שחוקקה הכנסת בשנת 2008, אשר פוטר מעונש את מי שהשתמש בנשק חם כדי להבריח פורצים מבית או משטח פרטי. "במשטרה מכוונים את חוק דרומי רק לעבר פריצה לבית, אבל אני סבור שבהחלט ניתן להשתמש בו במקרה שלפנינו”, טוען עורך הדין גז. "הקרוואן הוא השטח הפרטי של שיף, והאוטו חנה מאוד קרוב אליו. היה פה מצב מסכן חיים, וכפי ששוטרים בכל מיני סיטואציות יורים לעבר כלי רכב במהלך מרדף ויכולות להיות לדבר גם תוצאות טראגיות – כך גם פה לא הייתה כוונה לגדוע חיים והירי היה מתבקש להגנה על הרכוש, על הבית וכן על החיים".

מנגד טוען עו"ד אהרן רוזה, אשר מייצג את משפחתו של ההרוג מהאירוע, כי "אני לא יודע על עוד אנשים שהיו שם, ואני לא יודע מה היה המקרה לפרטיו. המשטרה בודקת כעת חומר חדש שממנו עולה כי היורה כיוון את הנשק לחלון הרכב אחרי שהמנוח נכנס אליו, וכשיורים לחלון רכב מכוונים לדבר היחיד שם, שזה הראש. קשה יהיה לקבוע שהוא התכוון למנוע את הגניבה והפגיעה ברכוש ללא כוונה מפורשת לרצוח אדם, אבל את זה המשטרה תחליט. בסופו של דבר יש פה משפחה, עשרה ילדים שאבא שלהם יצא מהבית ולא חזר. נכון שכוונתו הייתה לגנוב, אבל אני לא חושב שמי שרואה איך אדם אחר נכנס לרכב שלו במטרה לגנוב אותו – צריך לבצע ירי שמראש ברור שיגרום למותו של הפורץ. אפילו החשוד עצמו כבר לא חושב שהוא נהג כראוי באירוע שכזה".

הבעת תמיכה בשיף הגיעה גם מהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שכתב השבוע בחשבון הפייסבוק שלו כי "אריה שיף הוא אזרח למופת". בהמשך דבריו כתב השר: "מה רשויות החוק מצפות מאזרח למופת שכזה שיעשה? שיאפשר לגנב לגנוב את רכושו? שיצעק? שיחסום את הרכב בגופו? והלוא ברור שכל עימות עם הגנב עלול לסכן את חייו. מי כמו המשטרה יודעת זאת. במאבק בפשיעה יש טובים ורעים. יש אזרחים שומרי חוק שפועלים כדי להגן על עצמם ועל רכושם – ויש עבריינים אלימים ומסוכנים שמתפרנסים על גבם של שומרי החוק. יש פעמים בחיים שהבחירה באמת פשוטה: כשהרעים נגד הטובים, אני עם הטובים".

סיפורו של שיף לא מגיע בחלל ריק. לא לחינם מעצרו לווה בהפגנות תמיכה של תושבי ערד, שראו בו דווקא הקורבן בסיפור ולא מי שצריך ללבוש את חליפת האסיר. בכניסה לעיר הפגינו בתחילת השבוע עשרות תושבים שביקשו לחזק את שיף וטענו כי פעל כראוי. הם נשאו שלטים שעליהם נכתב "אם אין אני לי מי לי", ו"מחזקים את אריה". להפגנה הגיע גם בועז קוקיא, שבנו החייל, רון, נרצח בצומת הכניסה לערד על ידי שני בדואים. "הבן שלי רון נרצח פה לפני שלוש שנים", אמר. "אם רון היה יותר חשדן ואקטיבי, אני מקווה שהוא היה יורה בו לפני שהוא היה מתקרב אליו עם הסכין. הייתי שמח אם רון היה עומד למשפט בגין הריגת המחבל. לצערי, הוא לא הבחין במחבל שדקר אותו בצוואר. באתי לפה כדי לתמוך באריה ובמשפחתו. הוא עשה את המעשה הנכון והצודק, כי הוא התגונן מפני מעשה פשיעה חמור. אדם ערכי ולא מסוכן לציבור כמוהו לא צריך לשבת בבית הסוהר ולו שנייה אחת".

ריבונות בדרום תחילה

לפי מהלך הדברים שיף קרוב לוודאי ייענש, והדיון שמתקיים כעת הוא רק על חומרת העבירה. אבל המקרה שלו בלתי ניתן לניתוק מהתופעה הקשה של הפקרות ברחבי הנגב, במיוחד ביישובים הסמוכים לפזורה הבדואית. השבוע שוחרר שיף למעצר בית, ובני משפחתו נערכים לאיסוף תרומות במימון המונים הן למאבקו המשפטי והן לאבטחתו, מחשש שחבריו ובני משפחתו של אל־אטרש ינסו לבצע נגדו פעולות נקם.

"חלקים שלמים במדינת ישראל פשוט מופקרים ללא דין וללא דיין", אומר תמיר אבוקסיס, מנהל תחום מבצעים בדרום של 'השומר החדש', "אזורים שאי אפשר לרדת לשטח בלי להבחין מיד בהשתלטות הבדואים עליהם. אנחנו מדברים על גידולי סמים באין מפריע בשטחים הללו, ציוד גנוב ועולם אחר לגמרי כאילו הוא לא נמצא בתוך שטח מדינת ישראל. בימים שבהם מדברים על ריבונות מדינית כזאת או אחרת – אני אומר: בואו, תממשו ריבונות על הדרום. תשליטו פה את החוק הישראלי. אזור הנגב רווי בהברחות סמים, תושבי עוטף עזה, חקלאים שמגדלים שדות ומטעים במשך עשרות שנים סובלים מגניבות של סחורה וציוד, שלפעמים זוהי פרנסה של אדם לתקופה ארוכה. שטחים צבאיים הפכו גם הם לשטח לגידול צמחים שאף אחד לא יודע אם הם חוקיים, ואיש גם לא מתעניין בכך. גניבת אמל"ח מבסיס צאלים הפכה לדבר שבשגרה, אין כמעט חייל בצאלים שלא גנבו לו משהו. התושבים פה חווים בריונות בכל יציאה מהבית, אם זה בסופר, אם זה בפארק ציבורי או בזמן שיצאו כמה דקות לשאוף אוויר בטבע".

לדברי אבוקסיס דווקא המשטרה עושה כל שביכולתה כדי לטפל בתופעות הקשות, אך דרוש שינוי מדיניות מהשורש, ולא רק בשטח. לדבריו "המשטרה מסייעת, מגיעה למקומות הבעייתיים, עוצרת מגדלי סמים ומחרימה ציוד גנוב. אבל את זה היא עושה בכוחה הדל בכמות מצומצמת של כוח אדם. השינוי צריך לבוא מגבוה, אצל מקבלי ההחלטות. מי שמכוון מלמעלה את הכיוון צריך למקד פה את המאבק ולהפוך את התמונה".

ביחס למקרה של שיף, אבוקסיס אומר כי "צריך לזכור שלא מדובר כאן במקום עם יותר מדי רומנטיקה. אדם שגנבו לו רכב בעבר, מוצא רעולי פנים אצלו ליד הבית בשתיים בלילה – זו לא מציאות נורמלית וקשה לשפוט אותו בלי לדעת מה עובר על תושבי האזור".