"את השיר כתבתי לפני הרבה שנים בחנוכה אחרי פרידה ממישהי", מספר אהרן דויטש, תושב קטמון שבירושלים.
"הייתי בבית של ההורים בנווה דניאל והיה ערפל וגשם בחוץ. הדלקתי את נרות החנוכה והתבוננתי בהם. הנרות רקדו והאירו את חדרי, וליבי התמלא באור ובתקווה שהכל יהיה בסדר, כלום לא נגמר ושעוד אראה את המחר".
תקופת הרווקות של דויטש אמנם נגמרה, אך עדיין הותירה בו צלקות, "הייתי רווק הרבה שנים והתפללתי על זה הרבה, גם את השיר כתבתי כשלא הייתי נשוי. היום אני נשוי ב"ה לאישה מקסימה ועובד עם נוער בסיכון ובבית חינוך עיוורים".
את השיר הוא הוציא אמנם באלבום הקודם, אך הפעם החליט לחדש אותו ולהקדיש לו קליפ, "הרבה אנשים מנסים לשכנע אותי כבר שנים להוציא איזה שיר על חנוכה, וכל פעם התפקשש איזה משהו, אבל השנה פתאום חבר שאל אותי מה עם זה, אז זרמתי וקפצתי למים", הוא אומר.
את הקליפ צילם במקומות בהם הוא חי ועובד - בנווה דניאל נוף מולדתו, בירושלים וב'זולה' של חצרוני.
על השפעת המוזיקה על האנשים איתם הוא עובד אומר דויטש, "המוזיקה חודרת את הכל ויוצרת קשרים מדהימים", הוא אומר. "לפעמים אני מגיע אליהם כשהם שבורים ואין להם כוח לכלום, ואז פתאום כשמנגנים את השיר פתאום הם איתך, ומתחברים - כל אחד בדרכו שלו".
אור חנוכיות
מילים ולחן: אהרון דויטש
בחוץ יש גשם, יבש בפנים,
בדידות והתלבטות,
קשה לראות בערפל
ומנגינות ברורות יותר,
ברורות יותר.
בחוץ יש גשם, בפנים יבש,
בוהה שוב בחלון.
קשה לראות בערפל,
ומנגינות ברורות יותר,
ברורות יותר.
והוא יודע שכלום לא נגמר
ברור לו גם שיש מחר,
מדליק עוד אור חנוכיות, כמה יפים הם הנרות.
כמה יפים הם אוו..
בחוץ עוד גשם, בפנים הלב, חדרי אור מתמלא,
ומתוך הערפל המנגינות ברורות יותר,
ברורות יותר.
אוו אוו...
והוא יודע...
אז נעמד ומנגן, עד שתבוא אחרת,
כמו ניגון שכותב את עצמו
בכל יום מחדש,
והנרות רוקדים לו את השיר.
אווו...
והוא יודע ...
קרדיטים:
עיבוד והפקה מוסיקאלית: שמוליק דניאל
שירה מפוחית וקולות: אהרון דויטש
תופים בס וכלי הקשה:שמוליק דניאל
גיטרות: עמית יצחק
גיטרה קלאסית: אהרון דויטש
קלידים: אלדד ציטרין
הקלטות ומיקסים: הוק סטודיו
טכנאי הקלטה ומיקסים: שמוליק דניאל ועידן קין
מאסטרינג: הוק אנד היי מאסטרינג
טכנאי מאסטרינג: שמוליק דניאל
קרדיטים קליפ:
צילום ועריכה : אברהם קיציס
שחקנים : גברי קאליש
הרב גרשון ורחל קיציס
הפקה : זהבית קרן
לוקיישנים : ישוב נווה דניאל , הזולה של חצרוני , ירושלים
גרפיקה: אביטל בן ישי