'מה תרצה להזמין ממטבח המסעדה שלנו שנמצא בקרון מספר 6'?, שאל אותי הנצ'לניק של הקרון, תוך כדי שהוא מגיש לי תפריט מעוצב וגדוש בהצעות שונות, עם חיוך מתוך הרגל.
זה עתה סיימתי 'סעודת מלוה מלכה', מיהרתי להזמין מונית ולהגיע איתו ל'מוסקובסקי וואגזל' בטבורה של פטרבורג היפה, ולהספיק לעלות על הרכבת היוצאת בדיוק בזמן ולשוב למוסקבה, לאחר שבת מיוחדת ונפלאה - חג הגאולה י"ט כסלו, שחל השנה בשבת קודש פרשת וישלח - בעיר בה עצמה קרה נס הגאולה לפני 222 שנה בדיוק.
בכל מוצאי שבת, מיד לאחר עריכת 'הבדלה' ואמירת תפילת 'ויתן לך', אני משתדל לקיים את דברי הגמרא: "חמין (שתייה חמה) במוצאי שבת מלוגמא (רפואה)". גם הפעם הספקתי לשתות כוס תה חם בבית מארחיי היקרים, אך שתיית תה ברכבת רוסית – היא חוויה שמשדרגת את הנסיעה, במיוחד במזג אוויר חורפי. התה הוא כשר, והכוסות מיועדות הרי רק לשתיית תה. 'אזמין בבקשה צ'איי' עניתי לו. כעבור כמחצית השעה הוא הגיש לי את כוס התה בתוך מעמד ה'פודסטקאניקי' המפורסם, המעלה לתושבי רוסיה תחושות נוסטלגיה וקונוטציה עם נסיעות ארוכות ברכבת, רוויות בשיחות נפש או מחשבות אל תוך הלילה בקרונות השרויות בתרדמה...
אינני יודע לשער אם ה'פודסטקאניקי' שהוגש לי הוא בעל ערך, או עשוי מנירוסטה פשוטה, אבל הרכבת עצמה, שודרגה ללא היכר, והרגשות הנסיעות בקרונות ישנים עם ריחות לא נעימים, אותם חוויתי לפני שנים רבות, בדרך לאוקראינה או מקומות אחרים – התחלפו בחוויית נסיעה מיוחדת ברמה גבוהה ושירות נהדר ונקי.
השעה כבר 1 בלילה, בירכתי ברכת 'שהכל' בשקט, לבל אעיר את בני המשפחה שנרדמו מסביבי, לגמתי מהתה, תוך כדי שאני מסיים את לימוד השיעור היומי ברמב"ם, לאור מנורה קטנה מעל מיטתי. במחשבות שאני מנסה לסכם את ביקורנו בפטרבורג, עולים וצפים רגעים חווייתיים ומעניינים.
בכל שנה בתקופה זו, במסגרת תפקידי, זוכה אני בס"ד להיות עסוק מעל ומעבר עם האירוע המרכזי לכבוד החג, אירוע שעם השנים הלך וגדל מאוד, בהשתתפותם של אורחים רמי מעלה, תזמורת ומקהלה מקצועית ותוכנית עשירה ומושקעת.
השנה, לאור האיסור להתקהלות מעל 50 איש באירועים ציבוריים, ניצלתי את ההזדמנות להתחבר לחג, מהצד הגיאוגרפי - כולל ביקור בערב שבת ב'מבצר פטרופבלסקי', בו היה אסור בעל הגאולה - רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, וממנו הוא שוחרר ביום זה - חג הגאולה י"ט כסלו.
'בוא ואראה לך משהו יפה' פנה אליי המארח היקר בסיום סעודת ליל שבת, כשהוא שולף אלבום תמונות מסודר מהארון הסמוך, ומדפדף כמה דפים. שנינו שקענו בתמונות והעלינו זיכרונות. לפני 18 שנה בדיוק, השליחות שלי אז הייתה בתלמוד תורה 'חדר מנחם' שנפתח שנתיים לפני כן, ובמסגרת מבצע לימוד חסידות עם התלמידים, יצאנו למסע מיוחד לפטרבורג לכבוד חג הגאולה.
הפרויקט היה משותף גם לתלמידי 'חדר מנחם' בפטרבורג עצמה, שבראשה עמד אז כמו גם היום, המחנך המסור והנפלא, בן דודי היקר הרב אלעזר גולדברג, שמאז גידל תלמידים רבים ומוצלחים, ושמו של המוסד החינוכי יצא לתהילה ולתפארת. ולא רק כאיש חינוך וכשליח מסור של הרבי, אשר בכל תחום קהילתי דרוש הוא משקיע רבות, אלא גם כמארח, יחד עם רעייתו ומשפחתו היקרים, שאירחו אותנו בכל לבם והנעימו עלינו את הביקור, באותה חיות צעירה כמו אז - לפני 18 שנה.
הפעם השתתפתי כבר עם תלמידים אחרים, קבוצת צעירים המשתתפים במסגרת הפעילות הנפלאה שעושה עבורם ר' דוד שפירא בקומה 7 במרכז היהודי 'מארינה רושצ'ה', ומדי תקופה הוא עורך להם מסעות מעניינים, יחד עם ר' יצחק זילבר. התבקשתי מהם לנגן ניגונים חסידים לפני תפילת קבלת שבת, ואח"כ לגשת כש"ץ במניין המיוחד שארגנו בבית הכנסת הקטן וההיסטורי הסמוך לבית הכנסת הגדול במרכז פטרבורג, ועד לדברים שנשאתי בפניהם בסעודת מלוה מלכה לכבוד חג הגאולה.
בשבת בבוקר התפללתי בבית הכנסת הגדול, יחד עם רב העיר השליח הרב מנחם מענדל פעווזנר. הרב גולדברג משמש כאן כ'גבאי' מוצלח, וכובדתי לגשת כש"ץ לתפילת 'מוסף'. הוחמאתי מאוד. הרי מדובר בבית הכנסת הנחשב לאחד מבתי הכנסת היפים באירופה, והשני בגודלו באירופה. השתדלתי בס"ד לכבד את המקום, את המתפללים ואת התאריך, ובעיקר אל מי שאנו מתפללים בכל יום ובכל שעה 'קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ', לקראת הגאולה השלמה במהרה.
את ה'פודסטקאניקי' בא הנצ'לניק לאסוף בחזרה רק בבוקר, בעת שהגיע להעיר את הנוסעים עם הגעתנו חזרה למוסקבה. וכך עבר עליי לילה של מחשבות, זיכרונות וסיכום חוויות, לקראת חג החנוכה הקרב ובא.
גוט שבת, אַ פריילאכ'ן חנוכה!
שייע