אם עכשיו היו לוקחים מכם את הטלפון ושמים אתכם באחת ההכשרות המאתגרות ביותר בצה"ל, מה הייתם עושים? הצוללנים החדשים האלו החליטו להפיק את המרב, ולמצוא דרכים אחרות לשתף את המשפחות שבבית בחוויות ובתחושות.
לכבוד סיום הקורס, אספנו בשבילכם את המכתבים הכי אישיים, השירים הכי מרגשים והתמונות הכי יפות - מלב הים.
נוף שדה בוקר. סמל ה'
סמל ש', כותב למשפחה, בשלב הבסיסי: "אחד החברים אמר לי שהחיבוק שנתתי לו ממש עודד אותו. זה מה שקורה פה - כולם מרימים את כולם".
סמל ת' כתב את השיר במהלך צום תשעה באב בבסיס, בשלב הייעודי.
סמל ה', חבר מנגן בנוהל שבת.
סמל א' כותב לחברה בתחילת השלב הייעודי: "עוד קצת והמסע הזה נגמר. מסע קשה שעברנו בנפרד - אבל ביחד בלב".
סמל י׳. ״במהלך הקורס יצא לי לצייר כמה ציורים - בלי לחשוב בדיוק על מה לצייר ואיך. בסוף כשהסתכלתי על התוצר הסופי ראיתי שביטאתי מהתחושות והרגשות שלי בדרך הזאת״.
סמל ר', כותב בשלב הבסיסי: "רצנו בחושך גמור, ואז השמש התחילה לעלות והזריחה הייתה יפה בטירוף. לרגע לא הייתי פה בחיפה, אלא בבית".
סמל ה', צייר את העצים בגינת צוללן.