בואו נדבר על השכל הישר

באתר ערוץ 7 פורסמה במוצאי שבת כתבה על משפחה שהחליטה להעביר את השבת בתוככי תחנת דלק בשל עומסי תנועה גדולים ומחשש לחילול שבת.

"...המשפחות כללו גם ילדים קטנים, שנאלצו להעביר שבת קפואה ללא אוכל, וללא ציוד להתמודד עם הקור העז. נוסעים שעברו בתחנה הציעו עזרה ושמיכות, אך ההורים סירבו כדי לא להנות מחילול שבת של יהודי..."

נשמע יפה הציטוט הזה נכון? מסירות נפש מדהימה כדי לשמור שבת לא? כמו איזה סיפור חסידי מאירופה הקפואה של המאה ה-17 או כהלל השוכב מתחת לערמת השלג כדי ללמוד תורה מרבותיו.

אז זהו, שלא! ראינו את זה גם בתחילת מגפת הקורונה, כשראינו בלבול של המושגים היסודיים בהלכה ופתאום תפילה במניין הפכה חשובה יותר מספק פיקוח נפש (זוכרים? אז עדיין לא הלכו עם מסכות אפילו). פתאום לימוד תורה עמד בראש סדר העדיפויות למרות שנדבקו אלפי אנשים ביום, פתאום הכל חשוב, חוץ מהדבר החשוב באמת – החיים עצמם.

אני שואל את עצמי מה היה קורה אם הם היו מתקשרים לרב שלהם ושואלים אותו את השאלה הבאה: "החלטנו לשבות בתחנת דלק, אנחנו עם ילדים קטנים, קר פה ואין לנו שמיכות או אוכל חם. האם אפשר לקבל ציוד מעוברי אורח?". אני שואל את עצמי כי לדעתי האישית הם לא עשו את זה, שהרי אם היו עושים את זה היו שומעים דברים אחרים – היו שומעים על האפשרות להשתמש במעשה שבת שלא נעשה שינוי בגוף הדבר, היו שומעים על האפשרות להקל במעשה שבת דרבנן בשעת הדחק, היו שומעים על האפשרות להקל בדבר שהגיע אלייך ואתה יכול להגיע אליו ברגל גם בלעדיו, היו שומעים על האפשרות להקל באוכל שהגיע בשוגג ולא במיוחד אליהם.

היו שומעים הלכה, אבל הם החליטו "לקדש שם שמיים" ובמקום זה יצרו אולי חילול ה'.

נכון, ללמוד הלכה זה קשה וסוגיית מעשה שבת היא בהחלט סבוכה (שלוש שיטות בגמ', כמה הסברים שונים בראשונים, מחלוקת שו"ע וגר"א כמי פוסקים) אבל להכריע בעצמך על בסיס 'מה נשמע הלכתי' או 'מה נראה הלכתי' עושה נזק לא רק לך באותה סיטואציה אלא לעולם ההלכה באופן כללי. מה אמור לחשוב האדם הפשוט כשהוא רואה כתבה כזו? אנחנו חושבים שזה מעודד אותו ללמוד הלכה ולהיות קשור לעולם הדתי או שזה גורם את ההפך?

מה יקרה אם מישהו רואה את הדברים האלו ויחליט לצעוד עם ילדיו בשבת 10 ק"מ כדי "לא לחלל שבת", מה יקרה אם מישהי תשמע על "נס חנוכה הפרטי שלנו" וכשהיא תמצא את עצמה תקועה בשבת ללא שמיכות או אוכל חם היא גם תעדיף להתפלל ולחכות לנס מאשר לעשות את הדבר הפשוט, ההלכתי וההגיוני. האם בשם אותה מסירות נפש מדומיינת אנחנו מוכנים לקחת את האחריות הזו? האם נוכל לעמוד מול עצמנו ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?..

לא צריך שבת שלמה בתחנת דלק כדי לעצור ולעשות חשבון נפש.

הכותב: הרב יובל אהלי, איש חינוך ופעיל חברתי