
לפעמים נדמה כי גם היום מלחמת המכבים לא הסתיימה ואנחנו מתמודדים יום-יום במאבק שבין תרבות ישראל - עבודת ה' ולימוד תורה, לבין תרבות המערב שפעמים רבות נראית לנו נוצצת ומתקדמת יותר. האם צריך לדחות את תרבות יוון על הסף? אולי יש דברים שאנחנו יכולים לאמץ אלינו?
במיתולוגיה היוונית האלים והאלות מתנגשים, רבים ומתפייסים. ומקבילים להתנגשויות בטבע כמו יום ולילה, קיץ וחורף. התנגשויות בהיסטוריה כמו מלחמות, בריתות, הקמת אימפריות וקריסתן. והתנגשויות בנפש האדם - דחפים ויצרים שונים, חומר ורוח. זוהי אלילות צבעונית ומושכת, המשתמשת בכל כלי התרבות והאומנות כדי לפתות. על פי תפיסה זו אין אמת, אין צדק ואין מוסר, גזירת הגורל של המיתולוגיה היוונית שוללת גם את בחירה החופשית.
ואנו אומרים "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" - הטבע כולו הוא הרמוניה בין ניגודים. ההיסטוריה כולה תגיע לבסוף למצב הרמוני ש"לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" ובמישור הנפשי, האדם חייב לשאוף להיות "חסיד" החי בהרמוניה בין חלקי נפשו .
היוונים הפרה סוקראטיים חיפשו הסבר לתופעת הטבע מתוך התבוננות בטבע עצמו ללא מעורבות של האלים. הם חיפשו עיקרון אחד המסביר את כל תופעות הטבע. אלו השקפות מטריאליסטיות המכירות רק בקיומו של החומר. השקפות אלו הן היסוד לתפיסת המדע המודרני.
חכמינו הרמב"ם, ריה"ל ועוד, קבעו שלימוד מדע והבנת העולם הוא לפי המתודה המדעית המקובלת באותה תקופה. נכון ששכל האדם אינו מוחלט ומסקנותיו ניתנות לשינוי אבל אנו מקבלים אותו כאחד הכלים שהנחיל לנו הקב"ה להבנה ולהתנהלות בעולם הזה. במקרה של סתירה בין המדע לתורה יש לעיין היטב במקורות התורניים ולפרשם לעומק. אנו מקבלים את תשובת המדע לשאלה איך פועל העולם? ומוסיפים את השאלות החשובות יותר: מי מפעיל את העולם? מהו מקורו של העולם? מה המשמעות של העולם? על שאלות אלו עונה האמונה.
יוון מייצגת גם את התרבות החומרית: תיאטרון, ספורט, אדריכלות, עיצוב, אומנות. תרבות זו נבחנת בעיקרון ההגותי שהיא משרתת. אם אלו כלי ביטוי למיתולוגיה היוונית או לנכדתה - האלילות המודרנית הרי הם פסולים. אבל, אם הם משרתים אמונה יראת שמים וחיי משפחה טהורים הרי הם בגדר "מרחיבין דעתו של אדם".
הדברים פה הם רק טעימה קטנה, חג החנוכה קורא לנו לעצור לחשיבה, בדיקה ובירור מעמיק שעלינו לערוך מול עצמנו ומול התרבות האופפת אותנו .
חנוכה שמח
דעואל (דולי) בסוק
ראש ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר