מצאנו את ימי החנוכה מתאימים לשיחה על קורותיה של מנורת בצלאל, בית הספר הראשון לאמנות שהוקם בשנת 1906. ד"ר דותן גורן, חוקר מורשת ארץ ישראל, סיפר לנו על המנורה וגלגוליה.
כיום המנורה שבחזית המוסד בצלאל היא העתק של המנורה המקורית שהורדה מגג המבנה בשנות השמונים וד"ר גורן מספר: "עסקתי בנושא הזה מתוך סקרנות כשראיתי את הצילומים הישנים של המוסד ורציתי לדעת מי בנה אותה ומתי. המוסד הוקם בשנת 1906. בשנתיים הראשונות חיפשו לו מקום משכן קבוע והוא היה במקום אחר בירושלים. אחד הרעיונות היה לרכוש שטח הצופה על הר הבית ושם להקים את המוסדות הלאומיים ובהם גם בצלאל, אבל העסקה הזו, שאותה הקק"ל אמור היה לבצע, לא יצאה לדרך ולימים הוקם שם מוזיאון רוקפלר".
"ב-1908 בצלאל עבור למשכן הקבע שלו ברחוב שמואל הנגיד. פרופ' בוריס שץ, מנהל המוסד, הוא שמחליט לבנות את אותה מנורת שבעת קנים, ומי ששם לב למבנה שלה רואה שהיא מזכירה מאוד את המנורה בשער טיטוס. הוא מציב את המנורה על גג המוסד חנוכה תרע"ב, 1911, זה היה חג החנוכה הראשון שבו היא הודלקה".
מוסיף ד"ר גורן על הקשר בין בוריס שץ לחג החנוכה: "הוא נולד בנר שני של חנוכה. את הפרסום שלו הוא קנה בעקבות פיסול פסל מתתיהו החשמונאי. הקשר של בוריס כץ לחנוכה הוא קשר אישי חזק שהולך אתו לאורך השנים ואת המוטיבים של המנורות וכלי מקדש הוא הביא לבית הספר".
"במלחמת העולם הראשונה, דצמבר 1917, הוא הוגלה על ידי העותומאנים לגליל יחד עם כמה מנהיגים מרכזיים כדי לנתק אותם ממוקדי ההשפעה. חלק מהמנהיגים גורשו אז מחוץ לארץ ישראל. הוא כותב ספר 'ירושלים הבנויה חלום בהקיץ', ובו הוא מציג את ארץ ישראל העתידית של עוד מאה שנה. בעיניו ירושלים היא מקום פולחן לאמנות".
ובחזרה למנורת בצלאל: "לאורך כל השנים המנורה מאירה בחנוכה. היו עדויות שהדליקו אותה גם בל"ג בעומר. כך היה לאורך כל תקופת המנדט. בהתחלה היא מודלקת בשמן ובהמשך חוברה לחשמל. בעקבות אישור תכנית החלוקה באו"ם מעלים שוב את האור במנורה. הרעיון של קביעת המנורה וההדלקה שלה ביטאה זהות יהודית מחודשת של עם ישראל. בתחילת הדרך ראו בכך משקל נגד לכל המוסדות הזרים שהיו בירושלים", זאת לבד מביטוי לחזרת ישראל כחלק מהגאולה, מעין השבת מנורת המקדש שתבליטה בשער טיטוס חזרה לירושלים. גורן מזכיר ומעיר כי גם "סמל המדינה הוא סמל המנורה וגם הוא נעשה בהשראת אותו תבליט מנורה בשער טיטוס. הועדה שבחרה את סמל המנורה ראתה בכך סגירת מעגל של הגאולה".
במלחמת העצמאות פגע פגז סמוך מאוד למנורה ועל כך כתב אריה ליפשיץ ה"מתאר שפגז פוגע במעקה המנורה אבל היא נשארת עומדת על הגג ומסמלת את העמידה והגבורה של בני ירושלים".
כאמור "בשנות השמונים הורד המקור והועבר לשימור ובמקומו הוצב העתק". ד"ר גורן סבור כי "ראוי להוציא את המנורה המקורית מהמחשכים ולהציג אותה לקהל".