נרות חנוכיה
נרות חנוכיהצילום: פלאש 90

1. מה שלא כתוב ביומן לא קורה – מרגע שילדיכם נולד יש לכם 2,000 ימים שהם חמש שנים כדי להניח את התשתית לעתיד ההתפתחות שלו. אם גם היום לא הספקתם, החליטו מה כן תעשו מחר ופנו לזה זמן ביומן. תכננתם, כתבתם, התפניתם - השפעתם.

2. המוח הוא ספוג – ילדים זקוקים לסביבה עשירה בגירויים. סגר, בידוד, או "רק" תקופה של יותר ריחוק חברתי: תנו להם לעזור לבשל, לקפל כביסה, להביא לכם את החולצה מהחדר, לסדר את הסלטים בכלים לשולחן. כשמוציאים את הכלים מהמדיח לומדים על חומרים - זכוכית/פלסטיק/אלומיניום, כבד/קל, שקוף/אטום, תהליכי עבודה – קודם כל כוסות, צלחות ורק אז סכו"ם. תחשבו כמה למידה, לצדכם ואתכם! וכל זה בחינם...

3. 15 דקות גג – ילדים שנחשפו בגילאים צעירים להקראת סיפורים פיתחו כישורי אוריינות טובים יותר והציגו הישגים גבוהים יותר בבית הספר. 15 דקות מקסימום, בנוכחות מלאה, יעזרו לילדיכם לפתח את כישורי השפה שלהם, לפתח דמיון שהוא הבסיס לחשיבה מופשטת, ולא - סרט לא עושה את העבודה.

4. הילדים כמראה משתקפת- ילדינו הם המראה שלתוכה משתקפים החלקים החזקים והחלשים שבתוכנו. ספרו להם "בעל-פה" את סיפורי הילדות שלכם, איך קטפתם תפוזים מהעץ של השכן, איך רצתם יחפים בקיץ, וכן, גם איך נכשלתם פעם אחר פעם ולא ויתרתם לעצמכם עד שהשגתם את המטרה. עבורם זה ה-בסט סלר הכי טוב שיש, כשאתם הגיבורים הראשיים של הסיפור. באותה המידה ספרו להם סיפורי ילדות שלהם, איך הם התבוננו בכם בפעם הראשונה, איזה פרצוף הם עשו בטעימה הראשונה של מזון מוצק. דרך העיניים שלכם הם בונים את הזהות שלהם ויותר מכל, זה מחזק את הקשר.

5. נייד אאוט, קשב אין - מחקר שבדק את התפתחות השפה של ילדים בזמן הקראת סיפור, נשלחה הודעת טקסט לנייד של האם במהלך הקראת הסיפור. הממצאים הראו שברגע שהאם פנתה לטלפון והסירה את מבטה מהסיפור ומהילד, התנתקו קשרים בין העצבים במוח. משמע, כשאתם לא שם, גם המוח של הילד שלכם יוצא מהסיפור. הניחו את הטלפון בצד, גם הוא זקוק לטעינה.

6. תנועה בשירות ההתפתחות - צאו, לכו, קפצו, רוצו – ילדים זקוקים לתנועה, זה ממש חלק מהwell being שלהם. הכינו מסלול מכשולים בבית מכיסאות ושולחנות, התחרו בהובלת מריצות אנושיות כשהילדים רוכנים קדימה עם כפות ידיהם ואתם אוחזים ברגליים שלהם. טפסו במדרגות. אפשר ללמוד את כל מיומנויות החשבון בחדר המדרגות, זה גם יוצר שמחה ומצב-רוח טוב יותר. לפעמים מתוך שלא לשמה בא לשמה.

7. שאנל 5 - כשאתם פוגשים ביחד אתם את הדודה או השכנה במעלית, אל תבקשו מהם להגיד שלום, לחייך או לנשק לה את הלחיים אם הם לא רוצים. אפשרו להם להיות הם עצמם, אל תתנצלו בשמם, אל תכריחו אותם, אתם לא רוצים לגדל ילדים שמרצים אחרים, גם לדודה עם שאנל 5 היה פעם דוד עם זקן שהיא לא אהבה לנשק.

8. רואה לך בעיניים- ילדים זקוקים למגע, לקשר עין, בכל גיל, מיום היוולדם. מחקר שנערך באנגליה גילה שארבע דקות של התבוננות בעיניים אחד לשני יוצר התאהבות. בטוח יש לכם 4 דקות ביום לנוכחות אוהבת עם הדבר שאתם כל הזמן אומרים שהוא הדבר הכי טוב שעשיתם בחיים שלכם.

שמונה צעדים, תנסו שמונה ימים, מקסימום תצליחו.

חנוכה שמח, מלא אור!

 

מיטל זיידל, ראש תחום גיל הרך בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות