גוש האנטי-חרם

בנט בנה גוש פוליטי שלישי שלא היה קיים במערכות הבחירות האחרונות. אני מציע לבנט לא לשנות את דעתו ולא להצטרף למקהלת 'רק לא ביבי'.

חגי הוברמן , א' בטבת תשפ"א | עודכן: 12:49

גוש האנטי-חרם-ערוץ 7
נפתלי בנט בביקור במד"א
צילום: דוברות מד"א

"סער מזנק, בנט קורס" זעקו הבוקר הכותרות נוכח הסקרים החדשים, שהזניקו את סער לקידומת 2, ואת בנט הורידו ל-13 מנדטים.

יש הרבה סיבות לזינוק המטאורי של סער. העיקרי הוא ההתלהבות הראשונית מכל מפלגה כזו, בעיקר אחרי הצירופים של הנדל את האוזר ושל יפעת שאשא-ביטון. סביר להניח שכשההתלהבות הראשונית תדעך נגלה תוצאות אחרות בסקרים.

ובהחלט יכול להיות שהאמירה החד משמעית של סער שלא יישב עם נתניהו, הביאה לו חלק מהמנדטים שחנו עד כה ב'ימינה'. כאלו שלא אהבו את הדברים של בנט: "אלו זמנים פוליטיים קשים בישראל. אני קורא לעמיתיי הפוליטיקאים: בואו לא נשוב אף פעם לחרמות פנימיים ואישיים זה כנגד זה. כך איבדנו כבר פעמיים את מדינתנו. ויכוחים חריפים? בוודאי! חרמות זה כנגד זה? לא! אנו עם אחד ונישאר עם אחד".

כמה פרשנים פוליטיים מיהרו לנסות לתרגם את ההכרזה כ'התקרבות' בין בנט וביבי, או כהתרסה כנגד גדעון סער. לא זו היתה הכוונה של בנט. בנט פשוט בנה כאן גוש פוליטי שלישי, שלא היה קיים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. עד כה היו שני גושים בישראל. גוש 'רק לא ביבי' שמנה את מפלגות השמאל, הערבים, ליברמן ועכשיו הצטרף אליו גם גדעון סער. ומולו גוש 'רק ביבי' - החרדים והליכוד. בנט יצר גוש שלישי שלא מחוייב לאף צד, השומר את הקלפים קרוב לחזה. בנט סבור שביבי נכשל כישלון חרוץ בניהול הקורונה, אבל מאידך הוא לא מוכן לקבל פסילה אישית של אף אחד, כולל נתניהו.

לפני חצי שנה קיבל בני גנץ החלטה אמיצה באמת, להפר את ההתחייבות 'לא אשב עם ביבי' אחרי שהבין שזו האפשרות היחידה למנוע בחירות חדשות. המהלך נכשל, גם באשמת נתניהו וגם באשמתו, אבל גנץ שילם מחיר יקר מאד על הפרת ההתחייבות. למד על בשרו את חוכמת קהלת "טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם".

את המשפט החכם הזה של החכם מכל אדם כדאי שגם גדעון סער יזכור. אני מציע לבנט לא לשנות את דעתו, לא להצטרף למקהלת 'רק לא ביבי', ולהישאר בעמדת ה'לא חרם'. לא להתחייב שיישב רק עם נתניהו, אבל גם לא להתחייב שבכל מקרה לא יישב עם נתניהו. כדאי שגם גדעון סער יזכור, כמו שבנט זוכר, שיש את יום הבחירות, אבל ישנו גם היום שאחרי הבחירות, שבו צריכים להקים קואליציה יציבה. אף אחד מאיתנו – לא סער, לא בנט, לא לפיד וגם לא בכירי הפרשנים – לא מסוגלים היום לקבוע מה תהיינה תוצאות הבחירות.

גם אני, כמו סער, כמו בנט, מתפלל שאחרי הבחירות אפשר יהיה להקים קואליציה ללא נתניהו, של מפלגות ציוניות, ללא תמיכת הרשימה המשותפת. זאת כמובן תהיה המציאות האידיאלית.

אבל נניח שתוצאות הבחירות הקרובות יהיו שונות, ויאפשר רק שלוש אופציות. א. ממשלה ימנית של 61 מנדטים בראשות ביבי, בתנאי שסער ובנט הולכים איתו. ב. ממשלה ללא ביבי - אבל בתמיכת המפלגה הערבית (תזכורת: ממשלה חייבת 61 תומכים). ג. בחירות חמישיות בתוך שנתיים. אין אופציה רביעית. מה במקרה כזה תהיה האופציה המועדפת על גדעון סער? האם גם אז יעמוד בהכרזת 'רק לא ביבי'?

אם אני צריך לבחור לעצמי גוש, אני בגוש האנטי-חרם.

--

חגי הוברמן הוא עורך השבועון "מצב הרוח"