'אחוז החסימה לא מוסיף ליציבות השלטונית'

פרופ' אשר כהן: הוכח שגם עם אחוז חסימה גבוה הממשלה לא יציבה. אין סיבה שלא להוריד את אחוז החסימה לאחוז אחד.

שמעון כהן - ערוץ 7 , א' בטבת תשפ"א

'אחוז החסימה לא מוסיף ליציבות השלטונית'-ערוץ 7
הפתקים בקלפי
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בכנסת עולה הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר להורדת אחוז החסימה ל-15 אחוזים.

על ההשלכות הצפויות למהלך שוחחנו עם פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, והוא אינו מתרגש מהורדת אחוז החסימה גם עד גובה של מנדט אחד.

"בוא נחזור ל-49' וכל מי שמגיע למנדט ייכנס", אומר פרופ' כהן המלין על כך ש"הדיון הפוליטי בישראל תמיד נובע מאינטרסים פוליטיים ולא שואל מה זה עושה למערכת. גם ההעלאה מאחוז לקראת 92', אם נעיין בפרוטוקולים נראה שזה אחד המקרים שבהם היוזם הוא שנפל לבור של אחוז החסימה. נציגי 'התחיה' היו עם שלושה מנדטים, למולדת ולצומת היו שני מנדטים, הם אמרו שנעלה את אחוז החסימה לאחוז וחצי ואז מולדת תתאחד איתנו ולצומת לא תהיה ברירה ונהיה אלטרנטיבה מימין לליכוד, אבל מה שקרה בפועל הוא שאחוז החסימה עלה ו'התחיה' היחידה שנפלה לבור של הפער, היה לה יותר מאחוז אבל לא אחוז וחצי והתוצאה היא אוסלו. ללא המכה הזו לא היה לאוסלו 61 מנדטים".

ובאופן ענייני אומר פרופ' כהן כי "יש דימוי מאוד חזק ללא שום הוכחה שצמצום מספר הרשימות יביא למשילות רבה יותר. זה לא נכון עובדתית. הנה, העלינו את אחוז החסימה וכמה רשימות נכנסו? רק שמונה, אבל אף אחד לא סופר כמה מפלגות יש בכנסת. מדובר בכ-18 מפלגות. אחוז החסימה לפעמים הוא מלאכותי ויוצר רשימות שמתפרקות מיד. זה לא אומר כלום על התפקוד. מחקרים מלמדים שרוב הרשימות המאוחדות מכמה מפלגות הן שיתוף לא יציב והן מתפרקות אחר כך וכבר לא צריך להוכיח זאת".

לטעמו של פרופ' הכהן "אחוז החסימה הורס את הייצוגיות. מדוע שקבוצה גם היא קיקיונית לא תקבל ייצוג אם היא שווה מנדט?", הוא שואל ודוחה את ה טענה לפיה הורדת אחוז חסימה תאפשר למפלגה קטנה לאחוז בגרונה של הממשלה וקובע כי "הוכח שחוסר יציבות לא מגיע ממפלגה של מנדט או שניים. את חוסר היציבות לא צריך לחפש במפלגות הקטנות, אלא במפלגות בינוניות של 6-8 מנדטים. אם יש לי קואליציה קטנה של 65 מנדטים, סדר גודל סביר יותר של קואליציה, לא יכולה מפלגה של מנדט או שניים לעשות דבר".

"בגלל אחוז החסימה לא נוצרה ממשלה באפריל 2019", הוא מזכיר ומציין כי שינוי באחוז החסימה היה מעביר את בנט ופייגלין ומאפשר הקמת ממשלה יציבה. "יש לנו אחוז חסימה גבוה מאז 2015 ולמרות זאת שנות חוסר היציבות הבולטות ביותר הן השנתיים האחרונות, למרות אחוז החסימה הגבוה. למה אין משילות? היעדר משילות נובע מפסילת ראש ממשלה מסוים או ממעבר של מפלגה לגוש אנטי ביבי. מדובר בתרבות פוליטית ואחוז החסימה לא משנה דבר".

ומה באשר לעידוד הפיצולים הנגרם מהורדת אחוז החסימה? "כיוון שעדיין מדברים על מנדט, וכיוון שמגיעים 4.5 מיליון בוחרים להצביע, גם כדי להגיע למנדט נצטרך קרוב לארבעים אלף קולות. אם לדוגמא מפלגת נועם תרוץ לבד היא לא תגיע למספר הזה. זה אמנם יעודד פיצולים, אבל הם לא מפחידים אותי".

עוד מעלה פרופ' כהן את האפשרות שדווקא הורדת אחוז החסימה תאפשר לגורמים מתונים להתפלג מגופים קיצוניים יותר והדוגמא העכשווית היא מפלגתו של מנסור עבאס שכרגע חייבת להתלכד עם הקיצוניים ברשימה המשותפת ואחוז חסימה נמוך היה נותן ביטוי לעמדותיה המתונות יותר. כך גם במגזר החרדי שבו אולי תתפתח מפלגה של החרדים החדשים ועמדותיהם המתונות יותר.