אדם שיגיע לביקור בהפסקה באחד מבתי הספר ביישוב בית אל כנראה בתחילה לא כ"כ יבין את המחזה שנגלה מול עיניו.
תלמידות בכיתות ה ו-ו' מסתובבות עם אפודים ירוקים כשעליהם הכיתוב "מגשרת" – כשתלמידות בבית הספר פונות אליהן והן יושבות ומנהלות תהליך גישורי בין חברותיהן לספסל הלימודים שנקלעו למחלוקת או חוסר הסכמה.
זהו אחד התוצרים של מרכז הגישור שפועל ביישוב. 16 בנות בכיתות ה ו-ו' עברו באמצעות מרכז הגישור- קורס מיוחד לגישור מותאם גיל כשבעצם הן הפכו למגשרות של בית הספר- הן אף הציבו תיבה לבקשות גישור והעבירו את התכנים שלמדו בקורס גם לכיתות אחרות בבית הספר. תהליך דומה עברו תלמידים בכיתה ז' בבית ספר אחר ביישוב. אחת המטרות הנוספות היא כי כלי הגישור יגיע דרך התלמידים גם להורים בבית ולמורים בבית הספר- כפי שאכן קורה והפידבקים החיוביים מהסביבה לא מפסיקים להגיע.
נקודת הציון הראשונה הייתה לפני כשנתיים וחצי כאשר מחלקת הרווחה והשירותים החברתיים ביישוב החליטה ליזום קורס גישור בסכום סמלי לכל המעוניין. כ-20 איש החליטו להירשם- רבנים, עו"סית, עו"ד וגם איש הייטק לשעבר-יהודה זקס. זקס, עלה לארץ בשנת 1983 ומאז מתגורר בבית אל, אב ל-6 שיצא לפנסיה מוקדמת לפני מספר שנים.
"לאחר סיום הקורס החלטנו באופן ספונטני להתקשר למרכזי גישור שונים בארץ כדי לנסות ולהקים מרכז כזה אצלנו ביישוב. שמענו על עמותת מוזיאקה ויצרנו איתם קשר. הם ליוו אותנו וסייעו לנו בתהליך- ומרכז הגישור היום פורח ומשרת את כל תושבי היישוב", מסביר זקס, "יש לנו שיתוף פעולה מלא עם המועצה, כשבעצם כל המגשרים למעט העובדת הסוציאלית אפרת רבינוביץ, פועלים ביישוב בהתנדבות."
מרכז הגישור טיפל מאז הקמתו בשורה של סכסוכים- בענייני גבולות וקרקע, פוסט-גירושין ומשמורת ועוד. "חלק מהגישור חייב להיות גם תלוי תרבות. היישוב בית אל מונה כ-6000 תושבים מאוכלוסיות ותרבויות שונות ועל כן קריטי שהגישור יהיה מותאם לכך כדי לחבר ולגשר בין הצדדים", מתאר זקס.
גם רב היישוב הרב אריאל בראלי, שהוא בעצמו מגשר, רואה בגישור כלי מרכזי ומשמעותי לחיים ביישוב- "כאשר מדובר על יחסים מתמשכים בין אנשים - אז הגישור עדיף כי הוא נותן פתרון לא רק לדבר הנקודתי, אלא גם משקם את היחסים בין השכנים לטווח ארוך. נכון שזה לא ע"פ הדין, אבל זה אפשרי- ההלכה מכירה בכוחה של הפשרה כאשר שני בעלי הדין רוצים בכך- זו דרכו של אהרון הכהן. אני עובד עם מרכז הגישור בשיתוף פעולה, זהו כלי חשוב מאוד בפתרון סכסוכים כאשר זה מסייע לאמץ ביישוב שיח שפונה יותר להכלה ופרגון לצד האחר. כאשר אדם פונה למרכז הגישור- לא רק האגו עומד על הפרק- אם אדם צודק או לא. הוא יוצא נשכר כאשר נחשף לאפשרויות חדשות לפתרון הסכסוך."
הפעילות הענפה יצרה ביקוש נוסף ולאחרונה הסתיים ביישוב קורס שבסיומו הוכשרו עוד כ-20 מתושבי היישוב כמגשרים, כאשר כל העת הפעילות מורחבת למעגלים נוספים ביישוב. בין היתר- פועלות מגשרות בבית גיל הזהב ובימים הקרובים המגשרים יפתחו קורס מיוחד גם להורים בהקשר ללימוד כלי הגישור כהורה מול ילדיו הקטנים והמתבגרים.
המורכבות של גישור כשאתה חלק מהקהילה מובנת גם ליהודה זקס, אך לעיתים הדבר מהווה אף יתרון- "היישוב בית אל הוא לא ממש קטן, ופשוט "משדכים" מגשר שלא מכיר את הנוגעים בדבר, אך יש כאלו הרואים בהכרות האישית הזדמנות לגישור מיטבי יותר, כשמגשר בעצם מכיר באופן אישי את התושבים שנמצאים כעת במחלוקת."
מנהלת תכנית ׳גישורים׳ מטעם עמותת מוזאיקה, שליוותה ומלווה את פעילות מרכז הגישור, נועה שלו, רואה במרכז הגישור בבית אל מודל ייחודי בתוך מגזר הציונות הדתית - "קהילות של הציונות הדתית ביישובים וערים נוספות חייבות ללמוד מהניסיון והפעילות של מרכז הגישור בבית אל. ההשפעה של מרכז כזה ביישוב והחיבור בינו לבין רבני הקהילה, מביאה לשיח אחר, מאחד ומחבר בין התושבים. לא מלחמה ומחלוקות, ורק ״יקוב הדין את ההר״- המודל הזה מראה לכולנו שאפשר גם אחרת." כך גם סמנכ"ל מוזאיקה הרב ד"ר דניאל רוט וראש תכנית רבנים מגשרים במוזאיקה הרב מתניה ידיד פועלים בשיתוף עם מרכז הגישור בבית אל על מנת ליצור שיתופי פעולה עם ההנהגה הדתית במקום ושתהווה מודל למקומות רבים אחרים.
גם ראש המועצה שי אלון רואה את ההשפעה הגדולה של מרכז הגישור ביישוב: "הלוגו שמייצג את מרכז הגישור מסמל אולי יותר מכל את המשמעות הגדולה שלו. "סולם יעקב" אותו ראה יעקב אבינו בחלומו בעת שהניח את ראשו על האבנים בבית אל לפני אלפי שנים- מסמל את החיבור האמיתי, את החיבור בין מעלה למטה ואת החיבור בין איש לרעהו. השיח והחיבור בין התושבים במועצה הוא אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר שלנו- ומרכז הגישור הוא בדיוק תבנית נוף מולדתו של היישוב והמנוע שמוביל זאת."