עניין אישי עם הרב ד"ר חיים שיין

בן 70, נשוי ואב לשלושה, תושב רעננה. עורך דין ופובליציסט ב'ישראל היום'

שילה פריד , ב' בטבת תשפ"א | עודכן: 12:49

עניין אישי עם הרב ד"ר חיים שיין-ערוץ 7
הרב ד"ר חיים שיין
צילום: עופר עמרם

התחלה// שכונת שבזי בתל אביב, הבכור מבין שניים. בן להורים ניצולי שואה. "קראו לי חיים כביטוי לתקווה של חיים חדשים אחרי השואה. הבית לא היה כל כך דתי כי ההורים איבדו את אמונתם, אבל שלחו אותנו לחינוך דתי, שנצא אפיקורסים ולא בורים".

אבא// שרגא שיין ז"ל, רופא שיניים. "אבא היה ניצול מחנה דכאו, דמות מיוחדת. הוא היה עובד מהבית וראינו את ניצולי השואה שהיה מביא הביתה לתת להם טיפול בחינם. הוא היה חביב מאוד על בני העדה התימנית שגרנו לידם בשבזי".

אמא// רחל שיין ז"ל. "אמא הייתה ניצולת אושוויץ. כשהייתי ילד קטן היא לא עבדה, עד שאבא נפטר ואז היא החלה לעבוד בדואר בלילות. כתבתי עליה את הפסוק 'ותקום בעוד לילה ותיתן טרף לביתה'".

לא רואה בעיניים// ביסודי למד בבית הספר ביל"ו בתל אביב. "בכיתות א'-ב' הייתי תלמיד גרוע, לא ראיתי מה כתוב על הלוח ואף אחד לא העלה בדעתו שאני צריך משקפיים. כשנפתרה הבעיה הייתי מצטיין בכל השיעורים, חוץ מזמרה ומלאכה שהמורה החליט לא לתת לי ציון כדי לא לפגוע בתעודה".

אובדן// כשהיה תלמיד כיתה ט' בתיכון צייטלין אביו הלך לעולמו מדום לב. "איבדתי את הרצון ללמוד. חשבתי שזה לא הוגן שאמא עובדת ואני אלך לבית הספר בלי לעזור. היא התעקשה שאלמד והרב שמעון פרידלנדר ליווה אותי ועזר לי מאוד".

האח שלא הכיר// "אבא לא דיבר הרבה על השואה. שנים ארוכות אחרי שהוא נפטר דודה שלי סיפרה שלפני המלחמה הוא היה נשוי והיה לו בן שלא ידעתי עליו. באקציה בגטו קובנה הוא נשלח למוות. אמא שלו לא רצתה להיפרד ממנו והלכה איתו. מאוחר יותר מצאתי את שמו ביד ושם. לדעת שיש לך אח שנרצח בשואה זה דבר מטלטל".

שליח זיכרון// מאז תודעת השואה מעסיקה אותו רבות. "את סבתא שלי מצד אמא לקחו עם שישה ילדים קטנים להשמדה מיד כשהגיעו לרמפה באושוויץ. יום אחד ביקרתי שם ועמדתי על אותה רמפה. זה היה אחד הרגעים המזעזעים בחיי".

מסרב פקודה// התגייס לצה"ל עם חברים מבני עקיבא. "רציתי להיות שריונר, ידעתי חלקים מהספר 'חשופים בצריח' בעל פה. כשהגעתי לבקו"ם קצין המיון אמר שאני מוזמן לריאיון אצל הרב גורן. ידעתי שהוא רוצה לקחת אותי לרבנות וסירבתי. הועליתי למשפט, הייתי הטירון הראשון בצבא שמסרב לאלוף. קיבלתי שבעה ימי מחבוש על תנאי, והתבקשתי בכל זאת להגיע לרב גורן ולהגיד בריאיון שאני רוצה שיבוץ בשריון".

שריונר// "הוכנסתי לרב גורן ומפקד הבקו"ם אמר לו 'זה הסרבן'. הרב גורן אמר שישלחו אותי להנדסה או לגולני, מקומות שאנשים לא רצו ללכת אליהם. בסוף מפקד הבקו"ם אמר שאני רוצה שריון, והרב אמר שדווקא זה רעיון טוב. לדבריו, 'גורודיש כבר יחנך אותו'". גורודיש היה אז מח"ט בשריון, אימת החיילים.

הסתה למרד// עם הגעתו לחיל השריון פגש גם בגורודיש. "הוא עשה שיחה לחיילים ושאל אם מישהו רוצה לדבר. אף אחד לא העז, והקצין שלנו אמר לי שכדאי שאעלה נושא כדי שלא ייצא שאף אחד לא קם לדבר. קמתי ואמרתי שהאוכל ביחידה צריך שיפור, אחרת החיילים לא יוכלו לתפקד. כולם מחאו לי כפיים. בערב נקראתי למשפט וקיבלתי שלושה שבועות מחבוש על הסתה למרד".

כלים חלביים// בהמשך עבר קורס קצינים בשריון והגיע לפעילות ברמת הגולן. "ראיתי באחד המוצבים חיילים שצדו חזירי בר ובישלו מהם אוכל במוצב. הודעתי שאני לא נכנס למוצב עד שלא יגיעו כלים כשרים. הסמח"ט הודיע חגיגית שידאגו לכך וכעבור ארבע שעות הגיע ציוד חדש. מי שהביא את הכלים ביקש רשות בקשר להודיע על כך, ואמר לכולם 'הכלים החלביים הגיעו'. מה שלא ידעתי זה שכלים חלביים היה שם קוד לפגזים שחיכו להם לפעילות יום קרב. עם הישמע ההודעה, הטנקים תפסו עמדות, נורה פגז והחל בלגן נורא. זה נגמר בשבועיים ריתוק שקיבלתי, כי בצבא מישהו צריך להיענש".

שעת נעילה, המציאות// עם שחרורו מצה"ל פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. בתום השנה הראשונה גויס למילואים כשפרצה מלחמת יום כיפור, ובמהלך הלחימה בסואץ נפצע באורח קשה.

צומת דרכים// אחרי הפציעה הוגדר כנכה ב־100 אחוזים ועבר שיקום ארוך. "היו לי הרבה שאלות אחר כך וחשבתי ללמוד פילוסופיה. אמא אמרה לי שעם תואר כזה אעבוד כשכיר, ואני אחד עם פה גדול, לא אוכל לומר מה שאני רוצה וחבל. כעורך דין עצמאי לא יהיה לי בוס ואהיה חופשי. הפשרה הייתה שאלמד את שניהם".

החצי השני// בתום לימודיו הכיר את שירה, אמריקנית שהגיעה לארץ כדי ללמוד ביוכימיה. "דודה שלה מארצות הברית שלחה לאמא את המספר שלה, ובהתחלה זה נשאר סגור במעטפה. אבל יום אחד התקשרתי, היא הייתה כבר קרובה לחזרה לארצות הברית. אמרתי לה בפגישה הראשונה 'אנחנו נתחתן, השאלה רק כמה זמן ייקח לי לשכנע אותך'".

כבוד הרב// את התואר השני עשה בישיבה־יוניברסיטי בארצות הברית, שם לימד בתיכון יהודי יוקרתי וקיבל סמיכה לרבנות.

שוב בארצות הברית// בשנת 84' נסע שוב לאמריקה כראש שליחי העלייה מטעם הסוכנות. "הופעתי בהרבה קהילות, קראתי להם לעלות לארץ. נפגשנו עם הרבנים ובאמת הצלחנו להביא יהודים רבים וקהילות שלמות".

החבר נתניהו// "רציתי לעשות ערב מיוחד לכבוד העולים לארץ. הזמנו ידוענים, קיבלתי הנחה על אולם במלון יוקרתי מאוד בניו־יורק. אמרו לי שאף אחד מהעשירים הרציניים לא יגיע, אבל אמרו גם שאם שגריר ישראל באו"ם יבוא זה יכול לשכנע אותם, כי הם מעריצים אותו". השגריר אז היה בנימין נתניהו.

מנהיג נולד// "נתניהו עמד על הבמה מול 700 יהודים אמריקנים, ובהם הבכירים והעשירים ביותר. הוא שאל אותם 'איפה הייתם בארבעה ביולי 76'? חגגתם 200 שנה לעצמאות ארצות הברית, או שהייתם עם החיילים הישראלים שנסעו לאנטבה להציל את האחים שלהם?'. כל האולם נעמד על הרגליים, אנשים שאגו בהתלהבות 'עם החיילים הישראלים!'. מאבטחי המלון רצו לאולם לבדוק על מה המהומה. אנשים עם קשר רופף לעמם ולמדינת ישראל הפכו ברגע הזה לישראלים גאים שמזוהים עם צה"ל ורבים מהם עלו לארץ. הסתכלתי עליו וחשבתי שנולד כאן מנהיג".

מייצג מקובלים// המפגש הראשון שלו עם חכמי הקבלה היה בגיל שמונה ימים, כשהסנדלר הקדוש הרב משה יעקב הכהן רביקוב היה הסנדק בברית המילה שלו. מאוחר יותר נוצר קשר עמוק בינו ובין ראש ישיבת המקובלים נהר שלום, הרב שלום שמואלי. כיום הוא זקן המקובלים, בן יותר ממאה.

בקשה לעזרה// "יום אחד לקוח שלי אמר שיש ישיבה בירושלים שנקלעה לעניין משפטי וצריכה עזרה בהתנדבות. אמרתי שאני מוכן. נכנסתי לישיבת המקובלים ליד מחנה יהודה, והוצג בפניי יהודי עם קסקט וחליפה פשוטה ואמרו לי 'זה ראש הישיבה'. הוא שאל אם אני יכול להגיע לדיון מחר. הופתעתי מההתראה הקצרה אבל אמרתי שאגיע. כשביקשתי חומר מהרב, הוא אפילו לא מצא את הדפים. 'מה נעשה?', שאלתי. הוא אמר: 'תגיד שאני לא יודע מה רוצים ממני'".

כמעט מבוכה// כשהגיע לדיון, הבין שיין שגם הוא עצמו לא ממש מבין. "חשבתי שמדובר בסכסוך קטן, משהו שייפתר במקום. פתאום השופט מקריא כתב אישום. רעדו לי הברכיים. השופט שאל מה יש לי לומר, אמרתי 'הרב לא יודע מה רוצים ממנו' והתפללתי שלא אצטרך להרחיב. בסוף השופט אמר לעורך הדין מהצד השני שיש טעות בכתב האישום, כי לא רשום שם העמותה אלא רק שם הרב ויש לתקן אותו".

אות ומופת// "חשבתי שזה מאחורינו, אבל אחרי שלושה חודשים שאלו שוב אם אני יכול להגיע לבית המשפט. עניתי את אותה תשובה, השופט הביט בכתב האישום ואמר שצריך לתקן כי רשומה עמותה אחרת במקום הישיבה של הרב. עורך הדין השני אמר שלא ראה דבר כזה מעולם. פתרנו את העניין מחוץ לבית המשפט. מאז אני בקשר עם הרב שמואלי שנים רבות, ורואה נפלאות ואותות רבים".

תהליכים// במשך 25 שנה לימד במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וכן במכללה האקדמית נתניה. "התחום שלימדתי היה תורת המשפט. הייתי מהראשונים לזהות לאן תוביל המהפכה החוקתית של הנשיא אהרן ברק".

מסלסל בשערו// מראה שיערו הגולש לא שגרתי לא למרצה אקדמי, ובטח שלא לרב. אבל כרגיל, יש לו הסבר מקורי: "במסגרת אהבתי ודאגתי לכלל ישראל ראיתי את עצמי שליח לקירוב סטודנטים ליהדות. הבנתי שאם אהיה בעל מראה דתי רגיל, הסיכוי שלי להשפיע קטן. לכן בחרתי מראה שהוא לא דתי רגיל והצלחתי לקרב סטודנטים. אחרי מאה ועשרים, כשאגיע לבית דין של מעלה וישימו על המאזניים את השערות הארוכות שלי, אבקש לשים מולן את אלה שקירבתי ליהדות בעזרתן. ברור לי מה יהיה כבד יותר. ואז השופט יגיד: הרי אלו כהררים התלויים בשערה".

סופר// בין היתר הוא כותב ספרים בשלל נושאים, ביניהם: 'ולא נעזבנה', 'אור חדש' על פרשת השבוע, 'אדם חברה ומשפט בהגותו של ר' עובדיה ספורנו', ספרים על הרב עובדיה יוסף, השופט אהרן ברק ועוד. "היום אני באמצע כתיבת ספר על הנהגת יהודים מול כפיות טובה כלפי המנהיג. הספר יעסוק בעיקר במשה רבנו שסבל מעם ישראל כשהנהיג אותו. אני אקדיש אותו לבנימין נתניהו".

תיקים ריקים// "בעיניי נתניהו הוא שליח ההשגחה העליונה לשמירה על ארץ ישראל, העם היהודי ומדינתו. הוא יישאר פה לעוד המון שנים. בתיקים נגדו אין שום דבר. אף טענה מבוססת".

הנחת// נעה ברודי, עורכת דין בעמותת 'אביב לניצולי השואה' שמסייעת לניצולי שואה במימוש זכויות. אריאל, עורך דין שמתמחה בתכנון ובנייה. יעל, סטודנטית לסיעוד וקלדנית בבית המשפט בהרצליה.

יורה דעה// יותר מעשור הוא מפרסם טורים קבועים בעיתון 'ישראל היום'. "לא העליתי על דעתי שיום אחד אהיה פובליציסט, אבל כשהוקם 'ישראל היום' הבנתי שכאיש ימין יש לי חובה לקחת חלק".

אם זה לא היה המסלול// תלמיד בישיבת מקובלים.

במגרש הביתי:

בוקר טוב// תפילה במניין חצר בשבע וחצי, ואז יושב לכתוב.

פלייליסט// "בעיקר מוזיקה מזרחית".

השבת שלי// "הילדים מגיעים, שרים זמירות, לומדים יחד וקריאה משותפת בספר שלי 'אור חדש'".

דמות מופת// "משה רבנו והרב שלום שמואלי".

מפחיד אותי// "שבמאבק על מדינת ישראל ינצחו מי שלא רוצים שתהיה מדינה כלל לאומית, אחרת אף אחד לא ירצה למסור את נפשו עליה".

משאלה// "שנכדיי ילכו בדרך הוריהם - תורה, מצוות ויראת שמיים".

כשאהיה גדול// "את הדברים הגדולים שיכולתי לעשות בחיי כבר עשיתי. רוצה לרוות בהמשך חיי רוב נחת".

לתגובות: shilofr@gmail.com