לא ימין

בחינת ההיסטוריה מלמדת כי נתניהו אינו פועל כמנהיג המחנה הלאומי ובשדה הפוליטי כיום ישנם מנהיגים מוכשרים אחרים הראויים לתואר. דעה

דורון ניר־צבי , ב' בטבת תשפ"א

לא ימין-ערוץ 7
דורון ניר צבי
צילום: עצמי

בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה אימץ את הסכמי אוסלו, לחץ את ידי הארכי־טרוריסט ערפאת ימ״ש, חתם על הסכם הנסיגה מעיר האבות חברון ועל הסכם וואי פלנטיישן שבו מסר שטחים לידי הרשות הפלשתינית.

כשר בכיר בממשלת שרון, נתניהו תמך בגירוש יהודי גוש קטיף בכל ההצבעות בממשלה ובכנסת (למעט אחת). אגב, מנגד, היה זה גדעון סער אשר כיו״ר הקואליציה התנגד בכל מאודו לגירוש, ולא התפתה להצעתו של שרון להתמנות לשר כאתנן להצבעה בעד הגירוש. צחוק הגורל הוא שנתניהו מנסה להדביק לסער תווית של שמאלן.

נתניהו הקפיא את הבנייה ביו״ש ב־2009, נאם על שתי מדינות לשני עמים, זנח את סיפוח שטחי C ונותן לפלשתינים להשתולל עם בנייה פראית שמשתלטת על המרחבים הפתוחים בשטחיB ו־C וקובעת בשטח עובדות בלתי הפיכות.

את עמונה, מגרון, גבעת האולפנה בבית אל ובתים בנתיב האבות הרס נתניהו עד היסוד, על פי הלו״ז שהכתיב לו בג״ץ. אך את חאן אל־אחמר נתניהו משאיר על תילו כבר יותר משנתיים מעת שניתן פסק הדין של בג״ץ שמאפשר את הריסתו.

טיפולו של נתניהו באויב העזתי אינו קשוח מזה של קודמיו, ומדי קיץ חווים תושבי הדרום על בשרם את אוזלת ידה של ממשלות נתניהו במיגור הטרור. בנושא ההתמודדות עם החמאס הוכיחה גם עסקת שליט, שבה שחרר נתניהו יותר מ־1,000 מחבלים, ביניהם רוצחים, כי אין לו עמוד שדרה לאומי.

זאת ועוד, לאחרונה התבשרנו כי קיים שיתוף פעולה פורה בין נתניהו לחברי כנסת מהתנועה האסלאמית. זהו כשל מוסרי אך גם אסטרטגי, שכן נתניהו למעשה נותן לשמאל תעודת הכשר ליצור קואליציה עם תומכי החמאס שבכנסת ישראל.

יתר על כן, במשך שנות דור החמיא נתניהו למערכת המשפט ושמר עליה מכל משמר. לא הפריע לו כשהפרקליטות הלבישה תיקים על רפול, קהלני, יעקב נאמן ועוד. כמעט כל שופטי העליון המכהנים כיום מונו בתקופת שלטון נתניהו, תוך שהוא מפקיר את משרד המשפטים בידי ציפי לבני, כשם שהפקיר את משרד הביטחון והמתנחלים בידי אהוד ברק, והשאיר את האיחוד הלאומי מחוץ לקואליציה.

לא זו אף זו, נתניהו הוא שאישר את המינויים של דינה זילבר, שי ניצן, אביחי מנדלבליט ושאר יועמ״שים אשר עיקר כישרונם הוא בהפרעה למימוש מדיניות ממשלות הימין. מנגד, לא גיבה נתניהו את השרה איילת שקד כאשר ביקשה לצמצם את כוחם של בג״ץ, היועמ״שים ושאר הפקידים המתיימרים להיות שומרי הסף.

נתניהו התעורר כנגד כנופיית שלטון החוק רק כאשר החל לחוש את נחת זרועם, ולכן הוא כבר לא יוכל לתקן את המערכת, היות שמניעיו חשודים כלא אובייקטיביים, ובצדק. אגב, גם כאן היה סער היחיד שהצליח לשנות את כללי מינוי שופטי העליון, על אפם וחמתם, כשהעביר חוק שמחייב שבעה קולות בוועדה כדי למנות שופט לבית המשפט העליון.

נתניהו גם הזניח בצורה נוראית את בעיית המסתננים, ושר הפנים המוכשר שחוקק חוקים לגירושם - שוב גדעון סער - נותר ללא גיבוי כאשר בג״ץ פסל את החוקים הללו.

אגב, אותו סער, בהיותו שר החינוך, יזם סיורי תלמידים במערת המכפלה בחברון, כאשר לאורך כל העשור האחרון מתחננים תושבי חברון לנתניהו שיאשר הקמת מעלית נכים במקום. מדובר במקום השני בקדושתו לעם היהודי, אבל נגישות מינימלית לנכים לא זכו לקבל מראש הממשלה במשך עשור.

אפילו בנייה של שכונות בירושלים הפכה אצל נתניהו לחלום רחוק. היחס לאשורי הבנייה בגבעת המטוס, בעטרות, במעלה אדומים ועוד הוא כאילו מדובר ביישובי קצה הנתונים במחלוקת. עתה, לפני הבחירות, נתניהו נזכר במאחזים אשר הסדרתם ממתינה כבר שני עשורים.

נתניהו אינו נאמן לאף אחד מלבד לעצמו. כדי לשרוד כמה חודשים על הכיסא הוא מוכן לטרלל את המדינה בארבע מערכות בחירות בשנתיים, ואף לתת מחצית משרי הממשלה למפלגה של 17 ח״כים שרובם שמאלנים, למנות את הסוציאליסט הרדיקלי עמיר פרץ לשר הכלכלה, ומנגד לזרוק את נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' אל מחוץ לקואליציה. אני מתפלא על החרדים ששכחו שבשנת 2013 הוא השאיר אותם מחוץ לקואליציה בבושת פנים וכעת משליכים את יהבם עליו. לגבי יחסיו עם הציונית הדתית וההתיישבות ביש״ע - תקצר היריעה מלתאר את בוגדנותו כלפיהן.

גם במישור הבין־אישי נתניהו מתנהל באופן בעייתי: הוא אינו מטפח את בני הדור הבא, לא מפרגן לאף אחד סביבו (ההצלחות הן תמיד כולן שלו בלבד), אינו מסמן יורשים, מתנהג כפרנואיד שמרחיק מעליו כל מי שקצת יותר מדי מוכשר, רוכש אויבים מצטיין ואין סביבו יועץ, עוזר או מנהל אחד ששורד יותר מתקופה קצרה, למעט נתן אשל. לדידו, חברים יש רק באגד, או רק אם קוראים להם מילצ'ן או פאקר. התנהגותו הביאה לכך שלמרות רוב פרלמנטרי עצום של הימין בכנסת, יש רוב לא פחות גדול שהוא אנטי ביבי.

ואם תשאלו: מי יחליף אותו? למי יש ניסיון כמוהו? אזכיר לכם שגם בן גוריון הגדול סיים עם ארבעה מנדטים וגבר עליו יהודי אפרורי בשם לוי אשכול, אשר עשה עבודה לא פחות טובה מקודמו. כאן גם המקום להזכיר שנתניהו מונה לראש ממשלה מבלי שמילא תפקיד של שר אפילו יום אחד, בעוד שסער לדוגמה היה מזכיר ממשלה במשך כמה שנים, חבר כנסת שנים רבות (בתוכם יו״ר סיעה ויו״ר הקואליציה) וכן שר בכיר במשך שש שנים וחבר קבינט בשתי ממשלות. ובכלל, בתי העלמין מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף.

כללו של דבר, נתניהו לא ראוי להיות מנהיג המחנה הלאומי, ויש כיום בזירה הפוליטית מנהיגים מוכשרים, אידיאולוגיים ובעלי ניסיון שראויים לשאת בתואר ובתפקיד.