לאחרונה עברתי ראיון איתור לתפקיד מנכ"ל רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) וקבלתי תשובה שאכן ינקי קוינט מונה לתפקיד. האמת לא הייתה לי כל כוונה להגיש את מועמדותי לתפקיד.
למרות שברור שזה אולי התפקיד המשפיע ביותר על מדיניות ההתיישבות בכל רחבי המדינה מאחר וברור היה לי שהתפקיד 'תפור'.
כל מי שעקב אחרי התנהלות הפרקליטות במהלך הבין שההליך תפור.
לדוגמא "דינה זילבר מאשרת למנות את ינקי קווינט למנכ"ל רמ"י - ללא מכרז" (כלכליסט)
מה הן עמדותיה הפוליטיות ? זה לא סוד היא כעובדת מדינה נאמה על ה- "פייק מנהיג" או ינקי קוינט ממנה את שרית דנה יועצת משפטית חיצונית לרמ"י למרות היותה בעבר בקשרי עבודה עם עו"ד קוינט.
במסגרת עבודתי במשרד נגב גליל הגיש המשרד בקשה למכרז עמותות במצפה רמון כדי לקדם קליטת צעירים במקום וזאת לאחר אישור הנוהל ע"י משרד המשפטים וועדת מכרזים עליונה.
ביום המכרז הורה עו"ד קוינט כיועמ"ש של רמ"י להוסיף קבלנים ופסל את מכרז העמותות. (היו 30 משפחות שהביעו את נכונותם לעבור לבית דירות במצפה רמון.)
למרות כל זאת אני עדיין נרגש מהחוויה של אנשים מהתיישבות ומכל גוני הקשת החברתית והפוליטית שפנו אלי בבקשה שאגיש את מועמדותי לתפקיד.
תחושתי האישית שבדרך כלל רבים מאיתנו חיים בתוך 'שבט' המזוהה עם תפיסת עולמנו החברתית/ דתית או הפוליטית.
והייתה החוויה שאנשים שאני מוקיר, נתנו בי את אמונם שאני יכול להיות שליח ציבור שלהם בנושא כ"כ חשוב לעתיד התיישבות ברחבי המדינה.
אנשים שדרכנו הצטלבו במהלך השנים התקשרו לחזק ולשאול כיצד הם יכולים לסייע למינוי שלי? מתוך אמונה שבכוחי להוביל מהלך לשרות נכון של רשות מקרקעי ישראל. תמיד ובכל הזדמנות וככל שאוכל ובכל מצב אשמח לעמוד לרשות ההתיישבות ברחבי המדינה.
לאלו שרצו אותי בתפקיד ברצוני להודות ולהם, ריגשתם אותי וחיזקתם את אמונתי במכנה המשותף של החברה בישראל. חג אורים שמח. "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו וה' יעשה הטוב בעיניו".