משלוח נוסף של מאות אלפי מנות חיסון של חברת פייזר נחת השבוע בארץ לקראת תחילת מבצע החיסון הגדול שיחל בשבוע הבא במטרה לחסן את רוב אוכלוסיית ישראל.
אל חיסוניה של פייזר, שהגיעו מוקדם מהצפוי בזכות מאמצים נרחבים של ראש הממשלה ומשרד הבריאות, יצטרף בימים הקרובים אישור ה־FDA, הסוכנות האמריקנית לבקרת מזון ותרופות, גם לחיסון של חברת מודרנה. כשאישור זה יינתן, ומנות החיסון ממודרנה הצעירה ינחתו בנתב"ג, בישראל יהיו מספיק חיסונים כדי לחסן את רוב האוכלוסייה.
אלא שבאופן די צפוי, במקביל להגעת החיסונים עלה החשש שהישראלים פשוט לא ירצו להתחסן. אל מתנגדי החיסונים הרגילים, אלה שממלאים את הרשתות החברתיות בשלל תיאוריות בדבר הנזק הטמון בחיסונים, מצטרפים אלה שחוששים מהעובדה שמדובר בחיסון שפותח בזמן שיא ומבוסס על טכנולוגיה חדשה.
הדיווחים על שני רופאים בבריטניה שקיבלו את החיסון ופיתחו תופעות אלרגיה קשות לא תרמו למוטיבציה להתחסן, ועוררו אצל רבים את השאלה האם מדובר בחיסונים בטוחים. על פי נתוני הסקרים האחרונים, יותר משליש מהציבור לא ייקחו את החיסון כאשר תורם יגיע.
במשרד הבריאות חוששים שלא יהיו מספיק ישראלים שירצו להתחסן, ופתחו בקמפיין שנועד לעודד התחסנות בציבור הרחב. מי שיפתח את הקמפיין הוא ראש הממשלה נתניהו, שיתחסן בשידור חי כבר במוצאי השבת הקרובה, ומיד אחריו יתחסן ביום ראשון נשיא המדינה. כל שרי הממשלה הודיעו כי גם הם יתחסנו ברגע שיוכלו. משרד הבריאות מנסה בימים האחרונים לרתום למאמצים שורה של ידוענים ומעצבי דעת קהל, כאשר בין היתר כל שדרי רשת 13 צפויים להתחסן גם הם במהלך השידורים.
"אין דרך טובה יותר למגר מגפות מאשר חיסון", אומר פרופ' אלון הרשקו, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי הדסה ויו"ר איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה בישראל. "זאת אסטרטגיה מוכחת שעבדה שוב ושוב במאה השנים האחרונות. עד לפני מאה שנה האבעבועות השחורות הייתה מחלה נוראית ש־90 אחוזים מהילדים באירופה מתו ממנה. היום המחלה נכחדה בזכות החיסונים. חלק ניכר מהמחלות הזיהומיות הפכו להרבה פחות קטלניות בזכות החיסונים. הקורונה יכולה להיות אותו דבר. אם נתחסן נוכל בשנה הבאה להסתובב באופן חופשי כמו שהיינו רגילים וללכת לחנויות, לבתי הספר, לבתי הכנסת ולמקומות בילוי. זה מאוד פשוט. החיסון הזה יחזיר את השגרה לחיים שלנו".
הטיעונים שנאמרים נגד החיסונים - המהירות חסרת התקדים שבה פותחו, הטכנולוגיה החדשה שלהם ותופעות האלרגיה ששני רופאים סבלו מהן - לא מצדיקים את החשש הציבורי?
"זאת שאלה טובה, אבל בעיניי התשובה שלילית. יש מדי פעם תופעות של תגובות אלרגיות לחיסונים, אבל זה מאוד נדיר. לגבי הטכנולוגיה החדשה והמהירות, זה נכון שמדובר פה בשני תהליכים חסרי תקדים, אבל לא ויתרו בשום שלב על הבטיחות. כשמפתחים חיסון, בעיות בטיחות הן בדרך כלל הדבר הראשון שמגלים. כאן לא התגלו בעיות. כן התגלו תופעות לוואי, אבל בכל תרופה יש תופעות לוואי".
אחת התופעות, תגובה אלרגית, התגלתה רק בשלב מתן החיסונים ולא בתחילת הדרך. אז אולי המהירות כן תעלה בבטיחות?
"האם אנחנו לא יודעים על כל תופעות הלוואי? ברור. בכל תרופה מגלים תופעות לוואי גם שנים אחרי שהתרופה נכנסת לשימוש. העניין הוא שאלה תופעות מאוד נדירות. בחיסון של פייזר התחסנו במהלך הניסוי 40 אלף איש, והתופעה הזאת לא התגלתה. במבצעי החיסונים באנגליה התחסנו אלפי אנשים, ורק שני הרופאים פיתחו את התופעה הזאת. זה מראה כמה היא נדירה. יכול להיות שככל שיעבור הזמן נגלה שהם שני האנשים היחידים בעולם שפיתחו אלרגיה לחיסון".
בלי קבוצות סיכון
סיפור האלרגיה של שני הרופאים טלטל את בריטניה והוביל את הרשויות להורות שכל מי שסובל מאלרגיות לא יתחסן בשלב זה. הוראה זו מצטרפת להוראה של פייזר עצמה, יחד עם ארגוני הבריאות השונים, שנשים בהיריון וילדים מתחת לגיל 16 לא יתחסנו, שכן המחקר לא נערך על קבוצות אוכלוסייה אלו. בארצות הברית, בניגוד לבריטים, ההוראה לבעלי אלרגיות הייתה הרבה יותר מצומצמת. רק מי שהתגלו כאלרגיים לאחד מרכיבי החיסון ומי שסבלו בעבר מתגובות אלרגיות לתרופות מוזרקות לא יקבלו את החיסון בשלב זה. בישראל, כך אומר הרשקו, אומצה הגישה האמריקנית.
"אנחנו לא נחסן את הקבוצות שהמחקר טרם נערך עליהן, רק את מי שאנחנו יודעים בוודאות שהחיסון בטיחותי בשבילו", אומר סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. "הציבור צריך לדעת שמדובר בחיסון מאוד בטוח, ולמרות כל הפייק שמופץ בימים האחרונים אין שום סכנה להתחסן. מי שיש ספקות לגביו, בגלל קבוצת האוכלוסייה שאליה הוא משתייך, לא יחוסן בשלב זה".
"הפייק שמופץ בימים האחרונים", כדבריו של קיש, הוא למעשה קמפיין נרחב של מתנגדי החיסונים שתופס נוכחות ברשתות החברתיות, ולא רק. ביום שלישי הקמפיין עלה מדרגה, ובמסגרתו הופצו מודעות אבל פיקטיביות של ילדים שמתו בגלל קבלת החיסון. ברשת החברתית טיקטוק עלו בכל רחבי העולם סרטונים שמעודדים לא להתחסן. מנגד, ממשלות ברחבי העולם מנהלות קמפיין נרחב לעודד התחסנות. בבריטניה, המדינה הראשונה שהחלה לחסן, עובדים מסביב לשעון כדי להילחם במתנגדי החיסונים שמנהלים קמפיין מדויק שפונה לאוכלוסיות שונות. 18 מדינות בארצות הברית פתחו בקמפיינים נרחבים על מנת לעודד התחסנות רחבת היקף. גם מהדורות החדשות התגייסו למשימה זו, ובמהלך כל השבוע האחרון פתחו את המשדרים בכתבות לעידוד התחסנות בציבור.
בישראל, אומר סגן השר קיש, משרד הבריאות מנהל מאבק הסברתי נרחב נגד הקמפיין נגד ההתחסנות. "הקמנו מערך שנועד להסיר מהרשת את השקרים שמופצים. מדובר בסיכון הציבור. אנחנו מנטרים את האינפורמציה ועושים הכול כדי שהציבור יגיע למידע האמיתי והמדויק ביותר".
וזה יהיה יעיל? הרי בסוף לפחות חלק מהטענות שמועלות צריכות לקבל מענה שירגיע את הציבור.
"זה הנדבך השני של הפעילות שלנו. היה לנו ברור מהרגע הראשון שאנחנו חייבים שכל התהליך יתנהל בשקיפות מלאה. כל המידע שאנחנו אוספים ומקבלים יהיה חשוף לציבור. כשה־FDA יפרסם את פירוט הרכיבים של החיסון, הוא יעלה גם באתר משרד הבריאות. אנחנו מאמינים שבשקיפות מלאה והירתמות של בכירים ובראשם ראש הממשלה נצליח להגיע לרף ההתחסנות הנדרש".
מה היעד שאתם שואפים אליו?
"אנחנו רוצים להגיע ל־60 אחוזי התחסנות. זה יעד אפשרי שיגן על האוכלוסייה".
יעד של 60 אחוזים הוא ברף הנמוך של התיאוריות המדעיות באשר למונח ההפכפך של חסינות עדר. עד היום הוכח שחסינות עדר בקורונה היא משהו שלא באמת קיים, בוודאי לא לטווח ארוך, שכן הנוגדנים מפני הנגיף נעלמים עם הזמן. יחד עם זה, החיסון צפוי להיות אפקטיבי לפחות לשנה, והשאלה שנותרה היא מהו היקף ההתחסנות שיגרום לחסינות העדר, כאשר ההערכות מדברות על בין 60 ל־80 אחוזי התחסנות. אלא שלפי הנהלים נשים בהיריון וילדים לא יכולים להתחסן, וכך גם מי שאלרגי למרכיבי החיסון. משום כך הבינו במשרד הבריאות שאין אפשרות בזמן הזה להגיע לרף העליון של 80 אחוזי התחסנות.
מקלות מול גזרים
הראשונים שיחוסנו, החל מיום ראשון הקרוב, הם הצוותים הרפואיים. בקרב הצוותים ישנה מחלוקת האם להתחסן או לא, ובימים אלה מושקעים מאמצים רבים לשכנע כמה שיותר צוותים להתחסן. במרכז הרפואי הדסה, אומר פרופ' הרשקו, הרוב המוחלט של הצוותים הודיעו כי יתחסנו מיד כשיתאפשר להם. במקומות אחרים התמונה שונה.
בבית החולים שערי צדק עשו בימים האחרונים סקר בקרב הצוותים הרפואיים, ובו התברר שרק 60 אחוזים הודיעו כי ייקחו את החיסון. ד"ר אהובה ספיץ, ראש החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב ומי שערכה את הסקר, דווקא מעודדת מאוד מהתוצאות. "האמת, הייתי בטוחה שהאחוז יהיה נמוך יותר", היא אומרת ל'בשבע'.
למה? הרי דווקא הצוותים הרפואיים היו אמורים להיות הראשונים שירוצו להתחסן.
"נכון, אבל עדיין קיים החשש בגלל הטכנולוגיה החדשה וכל הסיבות הידועות. וצריך לזכור שיש כאלה שלא יכולים להתחסן. אבל באופן כללי, 60 אחוזים זה נתון גבוה, שאני מאמינה שעם עבודה נכונה והסברה נכונה הוא עוד יעלה".
מה יכול להגביר את המוטיבציה להתחסן?
"הסברה נכונה, שקיפות מלאה. צריך לעשות עכשיו את כל מה שלא עשינו טוב עד עכשיו. צריך להגיע להסברה נכונה ומדויקת, להגיע לאנשים שיכולים להשפיע על הציבור. למשל, בחברה החרדית זה כמובן הרבנים. משרד הבריאות עשה עבודה טובה ורתם את הרבנים כבר ברגע הראשון כדי לעודד התחסנות. המכתב שהרב פירר הוציא ביום רביעי שקורא לכולם להתחסן יגביר משמעותית את האחוזים בחברה החרדית. ככה צריך לעשות בכל חברה ובכל מגזר. וכמובן, להנגיש את כל החומר, שהציבור יידע בדיוק את כל מה שהרופאים יודעים על החיסונים וככה הפחד מפני החיסון יפחת".
כחלק מהדיבורים על העלאת אחוזי ההתחסנות, עלתה המחשבה לחוקק חוק שיחייב התחסנות נגד הקורונה. בעולם קיימים חוקים שמחייבים התחסנות נגד מחלות מסוימות, ובישראל קיימת מחלוקת כיצד לפרש כמה חוקים ואת סעיף 19 לפקודת בריאות העם משנת 1940. במהלך התפרצות החצבת בישראל בשנת 2018, הופעל הסעיף והוביל לכך שבאזור הצפון הורים שלא חיסנו את ילדיהם לא יכלו לשלוח אותם למערכת החינוך. כמו כן, בעקבות ההתפרצות החריגה ביישוב איתמר, פרסם משרד הבריאות חוות דעת כי בסמכות המשרד לחייב התחסנות במקרה של מגפה, והמסרבים צפויים לקנס בגובה 14 אלף שקלים או לחודש מאסר. ברחבי העולם קיימת מחלוקת בשאלה האם חובת התחסנות אכן תורמת להעלאת אחוזי ההתחסנות. באופן מעט אירוני, מי שמובאת באופן סדרתי כדוגמה לכך שחיוב התחסנות איננו יעיל היא לא אחרת מאשר מדינת ישראל, שנחשבת כאחת המדינות הכי מקלות במערב לגבי חובת התחסנות, כשבמקביל נרשמים כאן אחוזי התחסנות מהגבוהים בעולם למרבית המחלות.
"אני לא חושבת שחובת התחסנות זה משהו נכון. באופן כללי, ללכת בשיטה של מקלות זה לא הפתרון, ובינינו אין דרך אפקטיבית לאכוף את זה. צריך לתת תמריצים כדי שאנשים יבינו שמשתלם להם להתחסן. זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי מאשר חובת התחסנות", אומרת ספיץ.
גם במשרד הבריאות, שם נולדה המחשבה, החליטו שלא תהיה חובת התחסנות. שר הבריאות אדלשטיין מתנגד לכך נחרצות, וסגן השר קיש אומר ל'בשבע' דברים ברורים בנושא: "לא תהיה חובת התחסנות מפני הקורונה. אנחנו במדינה דמוקרטית, וזה שאנשים עושים שטויות ועלולים לפגוע בעצמם זאת זכותם המלאה, אנחנו לא נחייב התחסנות. אם זה היה מסכן את הציבור אז היה מקום לשקול את זה, אבל מכיוון שמי שלא מתחסן פוגע בעיקר בעצמו ולא במי שלידו, שיכול מאוד להיות שכן יתחסן, זה לא נכון לחייב התחסנות. אני ממליץ לכולם ללכת להתחסן, וגם אני אעשה את זה ברגע שאוכל, אבל לא נחייב את זה. במקום זה אנחנו ניתן תמריצים לאנשים להתחסן".
אילו תמריצים?
"קודם כול, הדרכון הירוק, זה שמאפשר למי שהתחסן לטוס לחו"ל ללא חובת בידוד, הוא תמריץ משמעותי. בנוסף לכך יהיו הקלות והטבות נוספות שיינתנו למי שיתחסן, כדוגמת היכולת להתקהל, ואלה דברים שלא יהיו למי שלא יתחסן".
כל הגורמים שדיברנו איתם לצורך הכתבה הודיעו כי יתחסנו ברגע שיוכלו, ולמעשה הם מחכים ליום שבו יגיע תורם להתחסן. ספיץ והרשקו מספרים שלמי שטיפל בחולי קורונה חודשים ארוכים כל כך וראה את הסבל הגדול שנגרם מהמחלה הקשה, אין שום ספק לגבי התחסנות. "אני רק מחכה לרגע שהמחלה הזאת תעבור כבר. החיסון יקרב אותנו לרגע הזה. רק בשביל להסביר לציבור, אנחנו כבר באמצע גל נוסף. מחלקות הקורונה בהדסה מתמלאות, ואנשים ישלמו על זה בחייהם. רק אם נתחסן כולנו נמנע מגלים נוספים להגיע, ומשפחות רבות לא ייהרסו בגלל המגפה", מסכם הרשקו.