"כחלק ממערכת היחסים ההדדית של תן וקח, החל קשר אינטנסיבי, תדיר וחריג בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ'. במסגרת קשר זה הפנו הנאשם נתניהו ובני משפחתו דרישות מסוגים שונים אל הנאשם אלוביץ', במישרין ובאמצעות מתווכים. דרישות אלה עסקו באופן הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו באתר ‘וואלה’, ואף נגעו לסיקור של יריביו הפוליטיים של נתניהו”.
הטקסט הזה, על כל תיאוריו המעורפלים, אינו חלק מכתבה בעיתון וגם לא קטע מרומן על פוליטיקה ותקשורת. זהו סעיף אחד מתוך כתב האישום שהגישה מדינת ישראל אחרי שנים ארוכות של מאמצי חקירה עילאיים ויקרים, דיונים אל תוך הלילה של המוחות המשפטיים המובילים במדינה ועבודת ניסוח שהיו שותפים לה גורמי הצמרת של הפרקליטות. השבוע שלחה אותם השופטת רבקה פרידמן־פלדמן לכתוב מחדש את הסעיף הזה ועוד עשרות אחרים, ולנסח כתב אישום שכולל את הפרטים הבסיסיים ביותר: זמן העבירה, מי עבר אותה ובאיזה אופן.
ההחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים באה בתגובה לטענות המקדמיות שהוגשו לו על ידי סנגוריו של נתניהו. מדובר בהליך שנוגע יותר לפרוצדורה ופחות למהות, ובדרך כלל נגמר בתיקונים טכניים קלים בכתב האישום, אם בכלל.
את הטענות שהציגו הסנגורים בנוגע לעצם הראיות בתיק דחו השופטים בשלב זה וקבעו כי הן יידונו במסגרת חלק הראיות במשפט שיתחיל בחודש הבא. אולם האירוע הנדיר שקרה הוא שהתיקונים שדרשו השופטים עשויים לחרוג מגבול הפרוצדורה היבשה, ולשנות מהותית את משקל הראיות שיוצגו נגד הנאשמים.
"מניסיוני, בדרך כלל תיקונים שמורה בית המשפט לעשות בכתב האישום הם כאלה שאפשר לעשות על המקום”, אומר השופט בדימוס פרופ’ עודד מודריק, שהיה בעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וכיום מלמד באוניברסיטת אריאל. "פה יש רושם שאלו תיקונים יותר מורכבים. זה מאוד יקשה על החיים של הפרקליטות, כי קשה להפריד בהרבה מקרים ולציין בדיוק מי היוזם ומה בדיוק התבקש. תהיה להם פה עוד עבודה".
אבל פרט לשעות הנוספות שבהן תאורת הלד ברחוב צלאח א־דין בירושלים תישאר דלוקה, מודריק מעלה את האפשרות להשפעה ממשית שיכולה להיות על הכרעת הדין. "ייתכן, למשל, שיש עד שאמר בחקירות שעשרות פעמים או מאות פעמים פנו אליו בבקשה לשנות או להוריד כתבה, והוא זוכר כל מיני גורמים שפנו. מצד אחד אתה יודע שפנו מאות פעמים, אבל אתה לא יכול לפרט אותן. לחוסר הפירוט הזה יכולה להיות השפעה כפולה בבית המשפט: האחת, מפני שזה חיוני להתגוננות הנאשם. אם אין תאריך ותיאור מדויק, הוא לא יכול להכחיש ולהוכיח שלא היו דברים מעולם. שנית, כי התנסחות כזו של עד עלולה גם לפגוע במהימנותו מול בית המשפט. בית המשפט ישאל את עצמו: אם אכן כך הם פני הדברים, מדוע הוא לא יכול לומר בצורה ברורה מה קרה ומתי?
''בסוף המשפט, השופטים יצטרכו להכריע אם שוכנעו בכך שהעדויות די מהימנות ולנאשם הייתה זכות להתגונן, וייתכן גם שיכריע כי חוסר הפירוט לא מאפשר לבית המשפט, לפחות מחמת הספק, לקבל הכרעה בעובדה הנטענת”.
הפרדה בין פעולות נתניהו לבני משפחתו
חוסר הפירוט שעליו הצביעו השופטים בא לידי ביטוי בשני היבטים שונים. פגם אחד, שכולל כמה עשרות סעיפים, הוא הערבוב שנעשה בין נתניהו עצמו ובין בני משפחתו. על פי כתב האישום, הפניות שנעשו לכאורה לשאול אלוביץ’, הבעלים של בזק ו’וואלה’, ולאילן ישועה המנכ"ל היו בחלק מהמקרים בשליחותו של נתניהו עצמו ובמקרים אחרים בשליחותה של שרה אשתו או בנו יאיר. בחלק מהמקרים הפנייה נעשתה גם ישירות על ידם. כתב האישום כולל את כלל הפניות כחלק ממתן השוחד של אלוביץ’ לנתניהו, אך השופטים הכריעו שהיות שהיחיד שמועמד לדין באשמת שוחד הוא בנימין נתניהו, האירועים חייבים להיות מיוחסים אליו בלבד.
ההיבט השני הוא תיעוד מדויק של הפניות שנכנסות לקטגוריית "מתן" בעבירת השוחד. בדומה לסעיף שצוטט למעלה, עשרות סעיפים נוספים כללו נוסח דומה, שמעטר את האישום במילים שיוצרות רושם עז של התנהגות שיטתית חריגה, אבל לא מציג מסכת עובדות שמאמתת אותו. כשמדובר בתיק של שוחד, שהתנאי הבסיסי לו הוא הוכחה שאכן היו מתן ותמורה, ההחלטה שהתקבלה השבוע עשויה להיות קריטית.
התביעה עצמה מודה בכך שבין פוליטיקאים וגופי תקשורת מתקיים משא ומתן מתמיד ואין בכך עבירה פלילית, אלא שכאן התגלתה לטענתם פעילות חריגה של שיתוף פעולה שכבר הופכת לשוחד. אם יתברר שאין בידה של הפרקליטות לבסס מספר גדול של מקרים בעלי תיאור מוגדר ומפורט שמוכיח כי נתניהו עצמו עומד מאחוריהם, הרי שהקרקע הראייתית תישמט מתחת רגלי התביעה.
"ההחלטה כאן היא לא רק טכנית”, אומר עו”ד מיכאל דבורין, יועץ אסטרטגי־משפטי לליכוד ובעלים של משרד דבורין־כהן־בם. "הנחיות של בית משפט לתקן כתב אישום בצורה כזאת הן אירוע מאוד נדיר, בטח כשמדובר בהוראה לתקן עשרות סעיפים. ההחלטה גולשת מהנושא הפרוצדורלי אל המהות. לפי מה שאני מבין, אין בחומר כמעט אינדיקציה לכך שראש הממשלה ביקש משהו שקשור לאתר ‘וואלה’. מדובר כאן במי שנחשב לנאשם, ואחרי התיקונים ייתכן שלא יימצא נגדו כמעט כלום. זה דרמטי. זה פער בין כתב האישום הנוכחי שבו הוא ביקש מאות פעמים לבין כתב אישום שבו ביקש פעם אחת או פעמיים”.
לא מאמר דעות בעיתון 'הארץ'
יותר משההחלטה שהתקבלה השבוע הייתה הישג לסנגוריו של נתניהו, היא גרמה למבוכה בקרב פרקליטות המדינה וצוות התביעה בראשות עורכת הדין ליאת בן־ארי. אחרי עבודה מאומצת וארוכת שנים בית המשפט דרש מהם לחזור ולתקן סעיפים רבים בשל ליקויים שגם סטודנט שנה א’ במשפטים יכול היה לדעת מראש. החריגות הזאת, דווקא בתיק הכי כבד משקל שהתביעה במדינה עשויה לנהל, מעוררת תהיות באשר לעבודת הפרקליטות בתיקי נתניהו.
"בעיניי הפרקליטות לקחה כאן סיכון מחושב, ובנתה על כך שתקבל הנחת סלב כך שגם אם לא תפרט ורק תצבע את הדברים באווירה שוחדית זה יספיק”, אומר עו”ד דבורין. "בית המשפט הבהיר לה שזה לא טיול אחר הצהריים ולא מאמר דעות בעיתון 'הארץ'. אי אפשר לנהל ככה תיק”.
אליבא דדבורין, הליקויים מובנים בתיק הזה, מפני שמראש הוא גבולי ביותר ועומד על כרעי תרנגולת. "בכל שלב שעובר נחשפים התפרים הגסים שבהם נתפר כתב האישום התקדימי הזה. אלה תיקים שהיו יכולים להיגמר ב’סליחה, טעות’, אבל הפרקליטות לקחה אותם עד הקצה. כל האישומים נמצאים על הרף הנמוך והיצירתי מאוד. במובן הזה צריך לתת קרדיט לנתניהו, שלמרות שאכן לא פעל מספיק לריסון מערכת המשפט לאורך השנים, במלחמה על חפותו וההתעקשות שלא ללכת לעסקת טיעון הוא חושף את אופן הפעילות של המערכת המשפטית”.
לעומת דבורין, מודריק הרבה יותר זהיר באשר לכוונות הנסתרות שיש לייחס לפרקליטות בעניין, והוא רואה בכך לא יותר מטעות מקומית. “היה לי פעם מפקד בצבא שהיה אומר לי: ‘גם אם תעשה הגהה מאה פעמים על כתב יד שמצאת, בפעם המאה ואחת תמצא טעות’”, הוא אומר. "לכל היותר זה יכול להצביע על תפיסה של פרקליטים מסוימים שחושבים שניסוח כוללני כזה הוא תקין, מפני שניסיונם בבתי משפט אחרים מורה כך, וכאן השופטת בחרה להחמיר ובצדק. צריך גם לתת את הקרדיט לסנגורים שהעירו על כך בשלב הזה בהגינות רבה, ונתנו את האפשרות לתקן במקום להמתין ולהשתמש בזה תוך כדי המשפט עצמו".
למרות ההצלחה החשובה של סנגורי נתניהו, וההשלכות האפשריות של ההחלטה על המשפט, עו"ד דבורין סבור שכל אלו הן נקודות ציון מקומיות שמתגמדות אל מול המערכה הגדולה, שבה סיכוייו של נתניהו לזיכוי אפסיים. “הייתי שמח להצטרף לחגיגה האופטימית, אבל אני סקפטי”, הוא מצנן.
"שופטים יודעים לעשות פוליטיקה בתוך התיק, ולתת לאחד הצדדים תחושת ניצחון איפה שהם יכולים. זה לא אומר שבמקרו אתה תצליח לשנות משהו. מערכת המשפט היא תיבת תהודה אחידה, מהייעוץ המשפטי דרך התביעה ועד לשופטים. ברגע שמערכת המשפט שמה אותו על הצלב, אני מתקשה לראות אותו מקבל משפט הוגן וצודק, כפי שכבר טענה פרופ’ רות גביזון המנוחה”.