אם תזרקו שם אקראי של תיאטרון בארץ, סבירות גדולה שתגלו שיעקב אגמון ניהל אותו בשלב זה או אחר. את חלקם, כמו בית ליסין לדוגמה, הוא אפילו הקים.
יעקב אגמון, שהלך לעולמו, היה מהשמות הבולטים והמשפיעים בעולם התרבות הישראלי, לא כמי ששר או מופיע על קדמת הבמה, אלא כזה שדואג לתחזק את הבמה המדוברת, לנהל אותה, וכאמור, בחלק מהמקרים גם לייסד אותה.
אגמון, שמלבד היותו מנהל ומפיק היה גם במאי ושדר רדיו מוערך, עלה ארצה עם משפחתו מפולין בגיל 4, ובשנת 1958, בהיותו בן פחות משלושים, כבר היה המפיק והאחראי לארגונם של חגיגות העשור של המדינה הצעירה (וגם את ה12, שנתיים לאחר מכן). לתפקיד הזה הוא חזר גם שלושים שנה לאחר מכן, כשנבחר לנהל את החגיגות וגם את חגיגות הארבעים.
מה הוא עשה באמצע? מה לא. ניהל את תיאטרון הקאמרי, הקים וניהל את תיאטרון בימות, הקים וניהל את תיאטרון בית ליסין, ניהל את תיאטרון הבימה (כבר אחרי חגיגות הארבעים) ועוד ועוד.
בין לבין מצא אגמון גם זמן להקים חברת הפקות פרטית בשם 'בימות 2000 שחתומה על פסטיבלים והפקות כמו: פסטיבל כליזמרים בצפת, חג היין ראשון לציון, תיאטרונטו וכו, כשבמקביל הוא משמש גם כמנכ"ל פסטיבל עכו, ומרצה באוניברסיטת תל אביב בחוג לתיאטרון ומתחזק תכנית רדיו פופולרית.
לקראת סוף כהונתו כמנהל הבימה הוא היה מעורב בכמה סכסוכים וחקירות שהעיבו על שמו, אך הדבר לא מנע ממנו לזכות שנתיים לאחר מכן בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
אגמון היה נשוי לגילה אלמגור, זוכת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע, ואב לארבעה, שניים מהם מאומצים. יהי זכרו ברוך.