גלי צה"ל נפרדת מיעקב אגמון

בכירים בעבר ובהווה בתחנת הרדיו בה שידר אגמון במשך שנים רבות ספדו לו. "תשוקה רבה לעשייה הרדיופונית".

ערוץ 7 , א' בטבת תשפ"א

גלי צה"ל נפרדת מיעקב אגמון-ערוץ 7
יעקב אגמון
צילום: משה שי, פלאש 90

בכירי גלי צה"ל בעבר ובהווה ספדו ליעקב אגמון ז"ל, שהלך לעולמו בגיל 91.

אגמון הגיע לגלי צה״ל עוד בהיותו מנהל תיאטרון ״בימות״, לאחר חיפושים רבים מצד מפקד התחנה באותם ימים, יצחק ליבני ז״ל, שרצה להביא קולות חדשים לרדיו מעולם התרבות.

הוא הפך מאז לאחת מאבני היסוד של גלי צה"ל: עד ימים אלו הגיש את התכנית המשודרת הותיקה ביותר בתחנה, ״שאלות אישיות״. 52 שנה של אין ספור שידורים, מרואיינים וכמובן שאלות.

הוא התאפיין כבר בתחילת דרכו בגישה מעמיקה וסקרנית, בשילוב יכולות שיחה ופיתוח דיון יוצאות דופן. במסגרת התכנית ראיין גלריה מפוארת של דמויות מתחומי החיים השונים והביא כל שבת שיח מגוון ואיכותי מאין כמוהו למאזיני התחנה.

אגמון הקפיד להתכונן ביסודיות לקראת כל ראיון ושיחה, שניהל מעל גלי האתר. כל אלה הביאו אותו להיות ללא פחות מסמל לאיכות חוצת דורות ופערים חברתיים.

בתכנית מיוחדת, שנערכה במלאות 25 שנה ל״שאלות אישית״ החליף אגמון כובעים עם הסופר א.ב יהושע, והפך למרואיין.

א.ב יהושע חלק עימו את התפעלותו הרבה ״מהיכולת שלך לראיין אנשים, שהדעות שלהם מנוגדות לאידיאולוגיה שלך״. בתשובה ענה לו אגמון: "אתה מפתח יכולת להתרכז בדברים אחרים אצל המרואיין, כמו הכושר האינטלקטואלי שלו, כושר הניסוח שלו, ואתה מגלה שיש רבדים אחרים אצלו, שאינם קשורים לצד האידיאולוגי״. עוד הוסיף אגמון: ״וחוץ מזה אני לא חושב שאני מראייין. אני משוחח״.

עוד תכניות שהגיש יעקב בתחנה הן: ״השעה ה-25״, במסגרתה כינס לרב שיח קבוצות מומחים מתחומי דעת שונים; התכנית ״הלילה״; ״כל האולם במה״, שהוקדשה לשחקנים ושירי תיאטרון מכל הזמנים; ״אי פה אי שם בארץ ישראל״-ירחון לענייני תרבות ועוד משדרים מיוחדים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים יצא יעקב אגמון עם הצוות הטכני של גלי צה״ל להקליט את קולות החיילים מהמוצבים בדרום. תכנית דומה עשה גם במלחמת שלום הגליל, הישר מביירות.

שמעון אלקבץ, מפקד גלי צה״ל והעורך הראשי, סיפר: ״הכרתי את יענקלה עוד בהיותי ראש מינהל התרבות והאמנות- החזון והחלום היו נר לרגליו. אמר ועשה. בהתלהבות, עם ניצוץ שובב בעיניים, ולשון שלא עושה הנחות, עם לב ענק אוהב תיאטרון התרבות ומפעליה היו בבת עינו. עד לרגע האחרון, עד נשמת אפו האחרונה- יענקלה שידר את תוכניתו המיתולוגית, ׳שאלות אישיות׳, בשבת בבוקר״.

ציפי גון גרוס, מבכירי התחנה בעבר אמרה, "עבדתי לצידו ב״שאלות אישיות״, כשהתכנית הייתה בת 10 והיה לי הכבוד להיות בצוות שארגן את חגיגות 40 שנה לתכנית ו-80 לאגמון. למדתי ממנו המון. הייתה בו סקרנות בלתי רגילה, יכולת קשב ומיומנות להוביל את המרואיין למקומות מפתיעים ורעננים, שטרם חשב עליהם".

מולי שפירא, לשעב ראש מחלקת התרבות סיפר, "יענקל'ה אגמון היה איש חכם מאוד, מראיין יוצא מן הכלל, איש תיאטרון נפלא ויש לו זכויות גדולות גם מבחינת גלי צה״ל. ״שאלות אישיות״ שלו הפך בזכותו למותג".

אהוד גרף, ששימש כראש מחלקת האומר ציין כי "מן התכנית הראשונה ששידר יעקב אגמון בגלי צה״ל, היה ברור שאין זו עוד תכניות ראיון. הוא ידע להלך בתבונה רבה בין שאלות אישיות רכות, הנוגעות לרקעם של המרואיינים, לבין שאלות נוקבות על אודות תפיסותיהם הרעיוניות או התנהלות ארגוניהם. הוא ידע ליצור תפניות ממארח אולפני נינוח לבין עיתונאי חוקר. הוסיפו לכך מנה לא מבוטלת של הומור, ציניות וידע רב ותקבלו תמהיל יוצא דופן של מראיין ידען ומושחז. פטירתו מותירה בלב עמיתיו ומאזיניו משקע כבד של הערכה ועצב. אין ספק - תם עידן בתולדות הרדיו הישראלי".

מפקד גל"צ לשעבר אבי בניהו הוסיף, "שמעתי בצער על מותו של יענקל׳ה אגמון. הוא היה ה״תרבותניק״ של המדינה ואיש הראיונות של גלי צה״ל עשרות בשנים. כל ראשי המדינה, המשק ואנשי הרפואה, רוח והתרבות חיכו בתור חודשים כדי לקבל במה ב״שאלות אישיות״ בהגשתו. כשמוניתי למפקד גל"צ הבטחתי לו שהוא היחידי שיחליט עד מתי יהיה על המיקרופון - וכך אכן היה. יענקל’ה הטביע חותם בתרבות בישראל והיה ללבנה מרכזית בבניינה של גלצ. ותנחומיי לגילה ולמשפחה".