שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, ד"ר עדנה קפלן-הגלר, תמסור מחר את הכרעת הדין במשפטם של אתי אלון ואביה, אביגדור מקסימוב ובכך יגיע לקיצו החלק הראשון של פרשת הונאת הבנקים הגדולה בישראל - פרשת הבנק למסחר.
כתב עתי"ם אבי לוי מזכיר, כי הפרשה נחשפה ביום חמישי ה-25.4.2002, כאשר אל משרדי מפלג ההונאה בתל אביב, הגיעה אתי אלון, בת 43, תושבת חולון, נשואה אם לשניים, סגנית מנהלת ההשקעות בבנק למסחר בתל-אביב והודתה בפני השוטרים המופתעים, שגנבה במשך חמש שנים, למעלה מ-250 מיליון שקלים, מקופת הבנק למסחר. זאת, מבלי שאף אחד בהנהלת הבנק ואנשי הביקורת של בנק ישראל יצליחו לגלות את דבר המעילה.
אתי אלון, הגיעה למשטרה, לאחר שבאותו בוקר הגיעו לבנק למסחר ברחוב לילנבלום בת"א, אנשי הביקורת של בנק ישראל, בעקבות ההיקף החריג של הלוואות שהעניק הבנק ללקוחותיו.
לפני שפנתה למשטרה, הגיעה אלון למשרדו של עו"ד בני נהרי וביקשה ממנו להתלוות אליה לתחנת המשטרה וכעבור שעה קלה הגיעו השניים הגיעו למשרדי מפלג ההונאה, במשטרת מרחב ירקון וסיפרו למפקד המפלג רפ"ק אריה אידלמן על דבר ההונאה.
במשך שעות גוללה, אלון את סיפורה בפני החוקרים, וכיצד במשך שנים היא הוציאה את הכספים מהבנק כדי לממן לאחיה עופר מקסימוב, את חובות ההימורים שלו.
אלון סיפרה, כי לאחר שאחיה שקע בחובות, היא נתנה לו מכספה, אולם לאחר שחשבונותיה התרוקנו, היא פנתה לחשבונות של לקוחותיה. בתחילה, אמרה שהיא "שברה" חסכונות ופיקדונות של לקוחות, משכה את הכסף במזומן, והעבירה אותו לאחיה.
אלון, אפילו פתחה חשבונות פיקטיביים ללקוחות, זאת במקביל לחשבונות הקיימים. לאחר ששעבדה את הפיקדונות של לקוחותיה ולקחה בשמם הלוואות במיליוני שקלים, אותן העבירה לחשבונות הפיקטיביים שפתחה. את סכומי ההלוואות היא משכה מהחשבונות על-ידי המחאות בנקאיות, אותן העבירה לאנשי "השוק האפור" ביניהם מי שכונה "מלך השוק האפור", בני רביזדה ואהרון אוהב-ציון. לדבריה, לכיסוי חובותיו של אחיה.
הפעולות בוצעו בחשבונותיהם של כ-300 לקוחות, מבלי לעורר את חשדם. לטענתה, כאשר הלקוחות רצו להוציא דף חשבון. היא הציגה בפניהם דף חשבון מזויף, שהכינה מראש במחשב האישי שלה. וכאשר הלקוחות ביקשו למשוך כספים, אלון משכה כספים מחשבונותיהם של לקוחות אחרים והעבירה להם.
בעלה, שלומי, שעבד כשליח בחנות הירקות של אביה, אביגדור מקסימוב, לא ידע כלל על מעשיה. בעוד מתחת לאפו בחנות ירקות אביה קיבל לידיו את ההמחאות שהוציאה אלון, זייף את חתימות הלקוחות, והעביר אותן לשוק האפור ומדי פעם הוא גם השתמש בחלק קטן מהכספים, כמיליון שקל, לרכישת ירקות ופירות בשוק הסיטונאי בתל-אביב.
ב-12 ביוני 2002, הוגש לבית המשפט המחוזי בת"א, כתב אישום נגד אתי אלון, ואביה, אביגדור מקסימוב. השניים הואשמו בגניבה של 216 מיליון שקלים באופן מתוכנן, מתוחכם ושיטתי מכספי הבנק למסחר. בכתב האישום נטען כי אביגדור ניהל, על פי גרסתו, אורח חיים של מהמר, בזבז סכומים ניכרים על הימורים ואף ניהל בית הימורים שנסגר לפני זמן מה על ידי המשטרה.
אלון ואביה נאשמו, בין השאר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד ובידי מורשה, קבלת דבר מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף והלבנת הון. עוד פורט בכתב האישום חלקם בהונאה של אחיה עופר ושני הנאשמים הנוספים, בני רביזדה ואהרון אוהב-ציון.
אלון גם הואשמה בכך שהנפיקה כרטיסי אשראי מסוג "מסטרקארד פלטינה" ו"גולד מסטרקארד" לאחיה עופר ולגרושתו, יפה מקסימוב, לצרכיהם האישיים ולכיסוי חובותיהם.
בנוסף לכך, הפרקליטות האשימה את אלון בניסיון לשבש הליכי חקירה. זאת, לאחר שנעצרה, היא מסרה לפרקליטיה, "מסרים לגבי תוכן ההודעות שמסרה במשטרה, מתוך ידיעה שתפורסמנה בעיתון ומתוך כוונה שיגיעו לידיעתם של אנשים שעשויים להיחקר". אותן רשימות פורסמו ע"י גיא פלג, בעיתון "ידיעות אחרונות" וגם הוא העיד במשפטה של אלון.
באותו יום שהוגש כתב האישום נגד אלון ואביה, הוסגר, עופר מקסימוב מרומניה. נגד מקסימוב הוגש חודש וחצי מאוחר יותר, כתב אישום בשורת עבירות ביניהן קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.
בכתב האישום נטען כי החל משנת 1996, טען מקסימוב בפני אחותו כי התמכר להימורים וצבר חובות בסכומים גדולים לאנשים שונים. בשנת 1998, החל הקשר בין אתי, אביהם אביגדור ואנשי השוק האפור - בני רביזדה, אהרון אוהב-ציון ואילן אבו זמיל. בכתב האישום צוין כי אתי ואביה גנבו למעלה מ-216 מיליון שקל. גניבת חלק הארי מהסכום, כ-178 מיליון שקל, מיוחסת גם לעופר מקסימוב.
עוד נטען בכתב האישום כי מקסימוב ברח מהארץ לרומניה ב-11 לפברואר 2002 עד שנעצר על ידי המשטרה הרומנית ב-15 למאי 2002 וגם בהיותו ברומניה, נטען בכתב האישום, עמד הנאשם בקשר עם אתי, אביגדור והאחרים, והמשיך עימם בביצוע מעשה הגניבה, הזיוף והמרמה לשם קידומו וזאת עד למעצרה של אחותו.
בחודש אוקטובר 2002, תיקנה עו"ד נורית הרצמן, מפרקליטות מחוז תל אביב, את סכום המעילה בכתב האישום של אלון ואביה אביגדור, והעלתה אותו ב- 38 מיליון שקלים בבנק למסחר והעמידה את הסכום על יותר מ-254 מיליון ש"ח.
בחודש דצמבר ניסו בפרקליטות להגיע לעסקת טיעון עם אלון ואביגדור מקסימוב, אלון דרשה את הפחתת סעיפי אישום וקביעה כי ביצעה את הגניבה עבור אחיה, בשל חשש לחייו. הפרקליטות דרשה כתנאי לעסקה את צירופו של אחיה של אתי, עופר מקסימוב, אך מקסימוב התנגד והעסקה בוטלה גם בגלל קשיים שנגעו להסכמות המתייחסות לאביגדור מקסימוב והמשפט נמשך.
בחודש ינואר התייצבו עשרות אנשים באולם בית המשפט, כדי לשמוע את אלון מעידה על גניבת הכספים. בכל עדותה טענה כי גנבה את הכסף עבור אחיה ולא שלשלה את הכסף לכיסה. "אין לי את הכסף הזה. המשטרה בדקה את הבית שלי ואת החשבונות שלי. אין לי שקל מהכסף הזה", אמרה אלון בעדותה.
אלון טענה, כי ידעה שאחיה ואביה, מהמרים ובני רביזדה ואהרון אוהב-ציון הקשורים גם הם לפרשה עוסקים בניכיון צ'קים. את הכסף גנבה לאחר שעופר הסביר לה, כי אם לא יחזיר את החובות שלו - יהיו לו צרות והוא גם אמר לה כי קיבל איומים על חייו. עוד העידה אלון כי ידעה שאחיה חי חיי מהמרים, חיי פאר. לטענתה, היא חשבה שחייו ממומנים מרווחיו בהימורים.
במהלך החקירה הנגדית, התובע ניסה להוכיח כי אלון שלשלה סכומי כסף גדולים לכיסה ואמר שהיא השתמשה בחשבונה הפרטי כצינור להעברת הכסף, וציין את העובדה שאלון קנתה בשנה שעברה כרטיסים להצגות ילדים בחנוכה בסכום של כ 1,700 שקלים ויצאה לנופש במלון היוקרתי "יערות הכרמל".
כתב עתי"ם אבי לוי מזכיר, כי הפרשה נחשפה ביום חמישי ה-25.4.2002, כאשר אל משרדי מפלג ההונאה בתל אביב, הגיעה אתי אלון, בת 43, תושבת חולון, נשואה אם לשניים, סגנית מנהלת ההשקעות בבנק למסחר בתל-אביב והודתה בפני השוטרים המופתעים, שגנבה במשך חמש שנים, למעלה מ-250 מיליון שקלים, מקופת הבנק למסחר. זאת, מבלי שאף אחד בהנהלת הבנק ואנשי הביקורת של בנק ישראל יצליחו לגלות את דבר המעילה.
אתי אלון, הגיעה למשטרה, לאחר שבאותו בוקר הגיעו לבנק למסחר ברחוב לילנבלום בת"א, אנשי הביקורת של בנק ישראל, בעקבות ההיקף החריג של הלוואות שהעניק הבנק ללקוחותיו.
לפני שפנתה למשטרה, הגיעה אלון למשרדו של עו"ד בני נהרי וביקשה ממנו להתלוות אליה לתחנת המשטרה וכעבור שעה קלה הגיעו השניים הגיעו למשרדי מפלג ההונאה, במשטרת מרחב ירקון וסיפרו למפקד המפלג רפ"ק אריה אידלמן על דבר ההונאה.
במשך שעות גוללה, אלון את סיפורה בפני החוקרים, וכיצד במשך שנים היא הוציאה את הכספים מהבנק כדי לממן לאחיה עופר מקסימוב, את חובות ההימורים שלו.
אלון סיפרה, כי לאחר שאחיה שקע בחובות, היא נתנה לו מכספה, אולם לאחר שחשבונותיה התרוקנו, היא פנתה לחשבונות של לקוחותיה. בתחילה, אמרה שהיא "שברה" חסכונות ופיקדונות של לקוחות, משכה את הכסף במזומן, והעבירה אותו לאחיה.
אלון, אפילו פתחה חשבונות פיקטיביים ללקוחות, זאת במקביל לחשבונות הקיימים. לאחר ששעבדה את הפיקדונות של לקוחותיה ולקחה בשמם הלוואות במיליוני שקלים, אותן העבירה לחשבונות הפיקטיביים שפתחה. את סכומי ההלוואות היא משכה מהחשבונות על-ידי המחאות בנקאיות, אותן העבירה לאנשי "השוק האפור" ביניהם מי שכונה "מלך השוק האפור", בני רביזדה ואהרון אוהב-ציון. לדבריה, לכיסוי חובותיו של אחיה.
הפעולות בוצעו בחשבונותיהם של כ-300 לקוחות, מבלי לעורר את חשדם. לטענתה, כאשר הלקוחות רצו להוציא דף חשבון. היא הציגה בפניהם דף חשבון מזויף, שהכינה מראש במחשב האישי שלה. וכאשר הלקוחות ביקשו למשוך כספים, אלון משכה כספים מחשבונותיהם של לקוחות אחרים והעבירה להם.
בעלה, שלומי, שעבד כשליח בחנות הירקות של אביה, אביגדור מקסימוב, לא ידע כלל על מעשיה. בעוד מתחת לאפו בחנות ירקות אביה קיבל לידיו את ההמחאות שהוציאה אלון, זייף את חתימות הלקוחות, והעביר אותן לשוק האפור ומדי פעם הוא גם השתמש בחלק קטן מהכספים, כמיליון שקל, לרכישת ירקות ופירות בשוק הסיטונאי בתל-אביב.
ב-12 ביוני 2002, הוגש לבית המשפט המחוזי בת"א, כתב אישום נגד אתי אלון, ואביה, אביגדור מקסימוב. השניים הואשמו בגניבה של 216 מיליון שקלים באופן מתוכנן, מתוחכם ושיטתי מכספי הבנק למסחר. בכתב האישום נטען כי אביגדור ניהל, על פי גרסתו, אורח חיים של מהמר, בזבז סכומים ניכרים על הימורים ואף ניהל בית הימורים שנסגר לפני זמן מה על ידי המשטרה.
אלון ואביה נאשמו, בין השאר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד ובידי מורשה, קבלת דבר מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף והלבנת הון. עוד פורט בכתב האישום חלקם בהונאה של אחיה עופר ושני הנאשמים הנוספים, בני רביזדה ואהרון אוהב-ציון.
אלון גם הואשמה בכך שהנפיקה כרטיסי אשראי מסוג "מסטרקארד פלטינה" ו"גולד מסטרקארד" לאחיה עופר ולגרושתו, יפה מקסימוב, לצרכיהם האישיים ולכיסוי חובותיהם.
בנוסף לכך, הפרקליטות האשימה את אלון בניסיון לשבש הליכי חקירה. זאת, לאחר שנעצרה, היא מסרה לפרקליטיה, "מסרים לגבי תוכן ההודעות שמסרה במשטרה, מתוך ידיעה שתפורסמנה בעיתון ומתוך כוונה שיגיעו לידיעתם של אנשים שעשויים להיחקר". אותן רשימות פורסמו ע"י גיא פלג, בעיתון "ידיעות אחרונות" וגם הוא העיד במשפטה של אלון.
באותו יום שהוגש כתב האישום נגד אלון ואביה, הוסגר, עופר מקסימוב מרומניה. נגד מקסימוב הוגש חודש וחצי מאוחר יותר, כתב אישום בשורת עבירות ביניהן קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.
בכתב האישום נטען כי החל משנת 1996, טען מקסימוב בפני אחותו כי התמכר להימורים וצבר חובות בסכומים גדולים לאנשים שונים. בשנת 1998, החל הקשר בין אתי, אביהם אביגדור ואנשי השוק האפור - בני רביזדה, אהרון אוהב-ציון ואילן אבו זמיל. בכתב האישום צוין כי אתי ואביה גנבו למעלה מ-216 מיליון שקל. גניבת חלק הארי מהסכום, כ-178 מיליון שקל, מיוחסת גם לעופר מקסימוב.
עוד נטען בכתב האישום כי מקסימוב ברח מהארץ לרומניה ב-11 לפברואר 2002 עד שנעצר על ידי המשטרה הרומנית ב-15 למאי 2002 וגם בהיותו ברומניה, נטען בכתב האישום, עמד הנאשם בקשר עם אתי, אביגדור והאחרים, והמשיך עימם בביצוע מעשה הגניבה, הזיוף והמרמה לשם קידומו וזאת עד למעצרה של אחותו.
בחודש אוקטובר 2002, תיקנה עו"ד נורית הרצמן, מפרקליטות מחוז תל אביב, את סכום המעילה בכתב האישום של אלון ואביה אביגדור, והעלתה אותו ב- 38 מיליון שקלים בבנק למסחר והעמידה את הסכום על יותר מ-254 מיליון ש"ח.
בחודש דצמבר ניסו בפרקליטות להגיע לעסקת טיעון עם אלון ואביגדור מקסימוב, אלון דרשה את הפחתת סעיפי אישום וקביעה כי ביצעה את הגניבה עבור אחיה, בשל חשש לחייו. הפרקליטות דרשה כתנאי לעסקה את צירופו של אחיה של אתי, עופר מקסימוב, אך מקסימוב התנגד והעסקה בוטלה גם בגלל קשיים שנגעו להסכמות המתייחסות לאביגדור מקסימוב והמשפט נמשך.
בחודש ינואר התייצבו עשרות אנשים באולם בית המשפט, כדי לשמוע את אלון מעידה על גניבת הכספים. בכל עדותה טענה כי גנבה את הכסף עבור אחיה ולא שלשלה את הכסף לכיסה. "אין לי את הכסף הזה. המשטרה בדקה את הבית שלי ואת החשבונות שלי. אין לי שקל מהכסף הזה", אמרה אלון בעדותה.
אלון טענה, כי ידעה שאחיה ואביה, מהמרים ובני רביזדה ואהרון אוהב-ציון הקשורים גם הם לפרשה עוסקים בניכיון צ'קים. את הכסף גנבה לאחר שעופר הסביר לה, כי אם לא יחזיר את החובות שלו - יהיו לו צרות והוא גם אמר לה כי קיבל איומים על חייו. עוד העידה אלון כי ידעה שאחיה חי חיי מהמרים, חיי פאר. לטענתה, היא חשבה שחייו ממומנים מרווחיו בהימורים.
במהלך החקירה הנגדית, התובע ניסה להוכיח כי אלון שלשלה סכומי כסף גדולים לכיסה ואמר שהיא השתמשה בחשבונה הפרטי כצינור להעברת הכסף, וציין את העובדה שאלון קנתה בשנה שעברה כרטיסים להצגות ילדים בחנוכה בסכום של כ 1,700 שקלים ויצאה לנופש במלון היוקרתי "יערות הכרמל".