יהודי התפוצות הם אחינו ואחיותינו, ועלינו להמשיך ולחזק את הקשר איתם, על כך אין ויכוח. כמובן שעלינו להיות פתוחים ולהקשיב להם, לקולות שעולים מן השטח ולרחשי הציבור בתפוצות, בדיוק כפי שהם צריכים להיות במידה דומה כלפינו הגרים בישראל.
התייעצות עם יהדות התפוצות, בכל המישורים והדרגים, צריכה להתקיים, אך היא לא צריכה להיות רשמית או להיקבע תחת חוק.
הצעת החוק של ח"כ תהלה פרידמן בתמיכתה של שרת התפוצות עומר ינקלביץ' עלולה לזכות את אותם אלה שלא עשו את הצעד של "עלייה" והעבירו את מרכז חייהם חייהם לישראל על פני אלה שנשארו בתפוצות.
אנו שעלינו ממדינות דוברות אנגלית, לצד עולים אחרים, עשינו את הצעד הציוני האולטימטיבי והעברנו את משפחותינו, נכסינו ומשאבינו למדינה היהודית ולוקחים חלק ממרקמה הבלתי נפרד.
מאז שהצעת החוק פורסמה ברבים, שמענו מחברים ותומכים בקהילה הדוברת אנגלית בישראל, מכל הקשת הפוליטית, שהם מתנגדים לחוק מסוג שכזה.
אנחנו למעשה "יהודי התפוצות לשעבר", ועברנו לכאן על מנת למלא תפקיד פעיל ברווחתה ושיפורה של המדינה הזו. לצערנו, החוק הזה מעביר מסר שאינך צריך לעשות את המהלך הציוני הנדרש, לעלות לישראל, על מה שכרוך בכך, בכדי להשפיע על עתידה של ישראל. החשש הוא שהחוק הזה יבלום את מגמת העלייה לישראל, זהו לא חזון אפוקליפטי, זה איום ממשי.
אנו תומכים דוקא באופציה אחרת, זו המעניקה את המשקל הרב יותר ליהודי התפוצות לשעבר, שעלו לישראל - העובדים, תורמים ומשרתים את מדינת ישראל מדי יום ביומו.
כיהודים לשעבר בתפוצות שמכירים את החיים שם וגם את אלה שכאן, אנחנו יכולים להפוך לגשר בין הקהילות שלנו בישראל ובתפוצות, ולהיות מקור לייעוץ והכוונה עבור המטרה הגדולה שהיא קידומה של ישראל. היחידים שיכולים לשמש בתפקיד הזה הם אנחנו, מכיוון שאכפת לנו מאוד מהתפוצות מצד אחד, ומילאנו את התחייבותינו באופן מלא כלפי ישראל מצד שני.
הקהילה הדוברת אנגלית, ועולים אחרים יכולים וצריכים להיות הגשר הזה. בישראל ישנם בין 300,000 עד 400,000 יהודים דוברי אנגלית, והם הגוף הטבעי לנושאים הנוגעים לאחינו בתפוצות, וכל הצעות חוק עתידיות בנושא זה צריכות לשקף זאת.
דוד פיין הוא יו"ר יוזמת "אנגלו-ויז'ן" ומייסד ארגון הרבנים "ברקאי"