מהרגע שהתפרצה המגיפה התערערה שגרת חיינו. מזה כשנה אנו נעים כמו ספינה בלב ים סוער, וכל שנותר הוא להחזיק חזק במוט האמונה והתקווה. בין גל ראשון לשני, לוקחים נשימה עמוקה בדרך אולי לעוד משוכה שתשבש את זרם חיינו התקין.
במסלול רופף שכזה צועדים גם אלה שמצפים לכונן את הקן המשפחתי שלהם. כשאימת סגר מרחפת שוב, אותם יחידים בעלי נשמות גדולות מוצאים כוחות אדירים לפתוח מחדש את ליבם, שאולי היה סגור מהזדמנויות קודמות, מקווים שהפעם זה סוף סוף יקרה והם יגשימו את חלומם.
בעצם גם ללא התפאורה החיצונית שסגדנו לה בעידן שלפני הקורונה, ונוכח המגבלות הנכפות מעת לעת ודחיקת החלום על חתונה גדולה ונוצצת, ניתן לממש את השאיפה לשלימות זוגית. ניתן להקים בית שיציב קומה נוספת בבניין האומה ויוסיף לו קדושה ועוצמה. אפשר לומר שדווקא כעת השאיפה להקים משפחה מתבהרת, מתעדנת ומתעלה לרמה של שאיפה לאומית של ממש.
האמת שזה מתחיל עוד לפני טקס החופה המרשים - בהשתוקקות הלב, ברצון ובכמיהה, שעל ידיהם מגשימים, אמנם לא את הרובד המעשי, אבל לא פחות חשוב ממנו - את הרובד הפנימי. בכמיהה להגשמה מרוממת זו אנחנו באמת שם. לא ב"כאילו", אלא ממש מצרפים אבן לבניין הלאומי.
הנגיף המשתק דייק אולי יותר מהכול את הצורך בתיקון הפנימיות ולדאוג שתהיה בו תנועה של זרמי חיים רעננים וטהורים. הן ביחס לתפילות הן ביחס שלנו אל זולתנו. נכון שפגישות היכרות הם עניין סבוך היום כמו כל מפגש חברתי, ולא נעים להתפשר על אירוע פחות המוני ונוצץ, אבל בואו נזכור שעם הלב והרצון שלנו אנחנו ממש יוצקים אור זך ותוכן נשגב באבנים שמהם ייבנה הבית שכל כך מצפים אנו לבניינו, והלוא בכך אנו כורכים ביתר עוצמה את חבל האהבה האמתי שמחבר בינינו לבוראנו.
לכל דבר כידוע יש ממד חיצוני ופנימי. לפנים, הדגשנו את ממד החיצוני אך כעת עלינו להשקיע בממד הפנימי - ברצון להקמת בתים מלאי דעת ה', פשטות ועומק, מלא יופי וטהרה. אמת שאין בדברים אלה מן הנחמה בעבור המחפשים את שאהבה נפשם, ברחובות ובשווקים שכנראה סגורים. כמו כן, התפילות והבכי, וכל הסגולות למיניהן, כחלק מהמאמצים הבלתי נגמרים - כל אלו לא הלכו לשווא. הם פעלו ברובד נסתר ומגשימים בהדרגה את משאלת הלב ובעיקר מעמדה כזו שנהיה ראויים אליה.
לסיום, אסור להפסיק לחלום ולהאמין שזה יקרה. נשמח על עצם עשיית רצון אלוקינו ונעשה את כל ההשתדלויות. אין מציאות של תקיעות בחיינו. זה רק דמיון. בכמיהתנו לשם אנו באמת שם. בימים של זעזועים והגבלות זה הזמן לפתוח את הלב ולהתמלא באמונה ובציפייה אמתיים. לרצות באמת בבניין עוד בית בישראל ולהאמין בערכו העצום. ניקח עוצמות וכוחות מימי החנוכה הקדושים להמשך דרכנו, לאתגרים שיבואו ולהתמודדות מול אפלת הבדידות המרתיעה, כי סוף סוף החושך ייעלם והאור ינצח.