נר שמיני של חנוכה ברומא שגרירות ישראל באיטליה

הערכה למשלחת הישראלית

חנוכה כמעט מאחורינו. משלחת הסיוע הרפואי של ביה"ח שיבא שהגיעה לעזור בפיימונטה שבצפון איטליה, שבה לישראל. התגובות פה היו נהדרות. קיבלנו משובים רבים והסיפור דווח בהמון כלי תקשורת. המספרים באיטליה ממשיכים לרדת מבחינת הנדבקים החדשים ואחוזיהם. מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1. עם זאת, לצערנו מספר המתים ממשיך להיות גבוה. הגבוה באירופה. נתפלל להחלמת החולים.

באשר לחיסונים, באוקטובר ידענו שאיטליה אמורה לקבל חיסונים מחברת אסטרה-זֶנֶקָה, וישראל ביקשה מרה"מ קונטה ומשר החוץ די-מאיו עזרה בנושא. בינתיים פייזר ומודרנה הכריזו על הצלחה בניסויים ואילו אסטרה-זנקה עוד מתמהמהת. נכון לעכשיו, בישראל מתחילים בחיסונים בשבוע הקרוב, בעוד שכאן ממתינים לכמות קטנה באמצע ינואר, ולאחר מכן עוד לא ברור מתי יגיעו שאר החיסונים. נקווה לטוב.

תחילתה של חזרה לשגרה

השגרירות חזרה לשגרה מסוימת עם שוב המשלחת ארצה. פגישות רבות בתחום הכלכלי, המדיני והפוליטי וגם עם אנשי תקשורת מובילים. נפגשנו, הציר הכלכלי רפי זינגר ואני עם ראשי חברת הענק ENEL. שוחחנו על השתלבות החברה בישראל (השקיעה במרכזי מחקר ופיתוח אצלנו).

השבוע התקיימה הפגישה השנתית בין משטרת ישראל למשטרת איטליה בנוכחות בכירי הארגונים. מדובר ב"שולחן טכני" שבו דנים בקבוצות קטנות במגוון נושאים משותפים. בשנים רגילות גם פועלים בצוותא ולומדים האחד מן השני. אמרתי בפתיחת היום, בין השאר, שמשבר הקורונה הבליט עוד יותר את חשיבותם צוותי הרפואה והביטחון בניהול מצבי חירום ושהמחויבות הזאת מבטיחה את החזרה המיוחלת לשגרה נורמלית.

נפגשתי השבוע עם ארבעה אנשי תקשורת מובילים, אחד מהם ראש סוכנות הידיעות הגדולה באיטליה ואחת הגדולות באירופה. כל פגישה אורכת כשעתיים שלוש, ואנחנו משוחחים על ישראל, על השינויים המזרח התיכון, על היסטוריה וגיאו-פוליטיקה ועל אירופה. זו עבודה מאומצת הנפרשת על פני חודשים רבים, ואנחנו מתחילים לראות ברכה בעמלנו. הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו.

הדלקת נר שמיני של חנוכה

בנר שמיני של חנוכה, ביקרו אצלי שני במאים איטלקים עמוקים ומעניינים שהסרט הבא שלהם עוסק באחד הסיפורים המרתקים בשואה. משפחה מפורסמת של אמנים ומוזיקאים מאזור הונגריה-רומניה ששבעה מתוך עשרה היו גמדים, וכשהנאצים פלשו לאזורם ושלחו אותם לאושוויץ עם שאר היהודים, מנגלה התלהב מערכם המחקרי, והם שרדו את המחנה כולם ולבסוף עלו ארצה. עוד נדבר בזה.

כמו כן היו שוקה קלמן ורעייתו צ'זרה בואונאמיצ'י (שזה: חברים טובים), אשת תקשורת ותיקה ומגישת חדשות מנוסה. לאחר שהדלקנו נרות, קראנו את מזמור ל בתהלים ("מזמור שיר חנוכת הבית, לדוד"), עברית ואיטלקית (ראו וידאו מצורף). צ'זרה אמרה בסוף שעכשיו אנחנו יכולים לפצוח בסיבוב הופעות משותף. נחמד. גם ד"ר מאיה קציר, נספחת התרבות החדשה הייתה. אגב, מרקו הכין לכבוד האירוע ספינג'. לי הזכיר את ילדותי בשכונה, אך להם אמרתי שזה לכבוד הסכם השלום עם מרוקו.

הפוסט המלא בדף הפייסבוק של שגריר ישראל באיטליה