תערוכה חדשה: רפאים

תערוכה קבוצתית חדשה במוזיאון אשדוד לאמנות, העוסקת בהלך הרוח של המרחב העכשווי.

תגיות: תערוכה
קובי פינקלר - ערוץ 7 , ה' בטבת תשפ"א

עין
עין
צילום: רון סלוין

"רפאים" הינה תערוכה חדשה העוסקת בהלך הרוח של המרחב והזמן העכשוויים, המבקשת להנכיח בשקט ראשוני וגולמי את האימה, הטלטלה והדיסאוריינטציה של התקופה.

בתערוכה מוצגות עבודותיהם של 15 אמניות ואמנים ישראלים, המציגים בה מקבץ של תתי-תערוכות במגוון של נראטיבים ונקודות מבט, ויוצרים בתוך כך מרחב רוחש של שוטטות וחיפוש המבקש נוכחות.

האמנים והאמניות המציגים בתערוכה: לי אורפז, מאיה אטון, דוד בהר פרחיה, מאיה ז"ק, יאן טיכי, מארק יאשאייב, שירן יצהרי, דביר כהן קידר, דנה לוי, אריק מירנדה, רן סלוין, רונית פורת, אנג'לה קליין, אלונה רודה, אורית רף.

המונח "רפאים" מתייחס להלך הרוח של העידן העכשווי - עידן של ציטוט, שכפול ושיעתוק אינסופי; הוא משמש כמטאפורה לחשיבה רדופה וחסרת מנוח המקדשת את השנוי במחלוקת והבלתי ודאי, את ההטרוגני והמגוון, את האחרוּת והספק; הוא משקף עמדה עקרונית מפוררת ניגודים, המרחפת במחוזות-סף שבין נראוּת ואי-נראוּת, ממשות ואי-ממשות, חומריות ואל-חומריות, נוכחות והעדר, חיים ומוות, הקשורים כולם ברגשות רבי-עוצמה ומאיימים כמו פחד ואובססיה.

העבודה על התערוכה החלה בינואר 2020, זמן קצר לפני בוא המגפה העולמית שבימים אלה אנו נתונים בעיצומה. החשיבה עליה ניזונה מתחושה מקדימה של הטלטלה הקרֵבה, שנלוותה למאמץ לזהות את תנודות

העומק המבעבעות במרחב העכשווי ולשקף את רוח התקופה. הכותרת "רפאים" יוחסה אז להלך-רוח המאפיין עידן של ציטוט ושכפול, שיעתוק אינסופי שסופו השְטחה של עומק שכבותיו, ואובדן המקור המרחף בחלל כרוח מן העבר.

עידן הראווה הווירטואלי של הרשתות החברתיות מתאפיין בהצפה הולכת וגוברת של מידע, העולה על גדותיו ופולט בלי הרף שבבי רעיונות ודימויים; באי-שקט מתמיד של ריבוי, דיס-אינפורמציה ומראית-עין; בהיטלטלות חוזרת ונשנית בין קצוות הרסניים – בין מה ש"ראוי" ו"נכון" לומר ולחשוב ברוח ה"פוליטיקליקורקט", מצד אחד, לבין השקרי והקונספירטיבי ברוח ה"פייק ניוז" מצד שני. מצב עניינים כזה מוליד הלך-רוח רדוף, פראנואידי ומתכנס בעצמו, תחושה של אובדן-דרך, ניוון ואִיוּם מתמיד, חרדה (ממשית ומדומיינת) בקיום שכולו עמימות מערערת.

בתום חודשי הסגר שהוטל למאבק במגפת הקורונה, התחדדה תחושת הקץ והקצה ורעיונות אלה נִטענו ברלוונטיות ממשית של ערעור מוחשי על האופן שבו אנחנו חיים, חושבים ונעים במרחב. העבודה המחודשת על התערוכה הקנתה לה משמעות חדשה, קונקרטית וסמלית כאחת, שיש בה כדי להנכיח בשקט ראשוני וגולמי את האימה, הטלטלה והדיסאוריינטציה של התקופה. 15 אמניות ואמנים מציגים בה מקבץ של תתי-תערוכות במגוון של נראטיבים ונקודות מבט, ויוצרים בתוך כך מרחב רוחש של שוטטות וחיפוש המבקש נוכחות.

מוזיאון אשדוד לאמנות, דרך ארץ 8, אשדוד | 08-8545180/1