העיר ווהאן בסין
העיר ווהאן בסין צילום: רויטרס

בחודשים האחרונים, מאז התפרצה מגיפת הקורונה, נערמו עוד ועוד עדויות על כך שהשלטונות הסיניים ידעו היטב על התפרצות הנגיף הקטלני אך עשו הכל על מנת להסתיר את המידע ממדינות העולם.

כעת, חושף תחקיר ענק של ה"ניו יורק טיימס" אלפי מסמכים ותכתובות המוכיחים כיצד פעלה המערכת הסינית המשומנת על מנת להסתיר את המידע שיתכן והיה מסייע לעולם להשתלט בשלב מוקדם יותר על המגיפה.

זה החל בתחילת פברואר, אז החלו להתפשט בסין שמועות על מותו מנגיף הקורונה של לי ונליאנג, הרופא הראשון שהזהיר מפני התפרצות הנגיף אך הושתק על ידי השלטונות. מחשש שהמידע ימשיך לעבור ברשתות החברתיות, נשלחו הנחיות סודיות לגופי החדשות ואנשי התעמולה השונים ברחבי סין להורות לכל כלי התקשורת להסיר את הדיווחים על מותו של הרופא.

אחד המסמכים שהשיג ה"ניו יורק טיימס" מצטט את הצו הסודי להשתיק את מותו של הרופא: "כאשר פרשנים נלחמים על מנת להנחות את דעת הקהל, עליהם להסתיר את זהותם, להימנע מפטריוטיות בולטת ושבחים סרקסטיים, ולהיות מלוטשים על מנת להשיג תוצאות", נכתב בצו הסודי של ממשלת סין.

ה"ניו יורק טיימס" הצליח לשים יד על 5,000 מסמכים, הכוללים 3200 הנחיות וצווים סודיים ועוד 1,800 תכתובות שונות, המעידים כי השלטונות בבייג'ינג הפעילו כמויות אדירות של אנשים בנסיון למנוע את התפשטות המידע על המגיפה. המאמץ הסיני כלל אנשי צנזורה וטכנולוגיה, טרולים ברשתות החברתיות, ומעקב מתמיד אחרי כלי התקשורת, גופי החדשות והרשתות החברתיות, תוך השקעה של סכומי עתק.

המסמכים הגיעו לידי ה"ניו יורק טיימס" על ידי קבוצת האקרים שמכנה את עצמה C.C.P וכוללים גם קבצים פנימיים ומסמכים של חברת סינית המייצרת תוכנות מעקב אחר דיונים באינטרנט עבור הממשלה המקומית. אלפי המסמכים הסודיים מעידים כי כבר בחודש ינואר, זמן קצר לאחר התפרצות המגיפה, החלו השלטונות הסיניים לצנזר כל ביקורת על "התגובה האיטית" שהציגה את סין באור שלילי. במקביל, הם העבירו צו סודי לכלי התקשורת המורה להם להשתמש רק בחומרים שפורסמו על ידי הממשלה ולהקפיד שלא להשוות בין התרפצות הנגיף החדש לנגיף הסרס שהתפרץ בשנת 2002.

בתחילת פברואר, לאחר שנרשמו מקרי הידבקות רבים יותר, הורה נשיא סין שי ג'ינפינג במהלך פגישה סודית עם בכירי המשטר על הידוק הפיקוח על המדיה החברתית וביקש מבכירי מנהל הסייבר הסיני "לא רק לשלוט במסר בתוך סין, אלא לשאוף להשפיע באופן פעיל על דעת הקהל הבינלאומית", כפי שנכתב באחד המסמכים שהשיג ה"ניו יורק טיימס".

אנשי מנהל הסייבר החלו להפיץ ידיעות מכוונות באתרי חדשות והרשתות החברתיות, והורו לעורכי אתרי החדשות אילו כתבות עליהם להעלות לראש הדף בנוגע לנגיף הקורונה, כמה זמן להותיר את הידיעות בראש האתר, ואפילו אילו מילים להדגיש בכתבה. מרבית הכתבות שיבחו את מאמצי מערכת הרפואה בווהאן, העיר בה התפרץ הנגיף לראשונה, ואת חברי המפלגה הקומוניסטית.

כמו כן התבקשו עורכי האתרים להסתיר מידע על תרומות ורכישת ציוד רפואי ממדינות אחרות, מחשש לתגובות שליליות במדינות אחרות ופגיעה במאמץ הסיני לרכוש ציוד רפואי. "הימנעו מלהעניק רושם מוטעה כי המאבק שלנו במגיפה מסתמך על תרומות זרות", נכתב באחת ההנחיות.

אחת מנקודות המשבר היתה מותו של ד"ר ונליאנג שהתריע על המגיפה אך הושתק. חשבונו ברשתות החברתיות הוצף בהודעות צער על מותו מצד אזרחים, מה הביא לצו נוסף עם הוראה "אם מישהו מנצל את הסיפור על מנת לייצר תנועה מקוונת גדולה, יש לטפל בחשבונו בצורה קשה. שימו לב בעיקר לפוסטים עם תמונות של נרות זכרון, אנשים חובשי מסיכות, תמונה שחורה לחלוטין או מאמצים אחרים להסלים את האירוע". גם אתרי זיכרון לרופא הסיני החלו להימחק מהאינטרנט.

המסמכים מוכיחים גם כיצד אלפי עובדי תעמולה עבדו מסביב לשעון על מנת להעביר את המסר המרגיע: "המפלגה הקומוניסטית שולטת בהתפרצות הנגיף". המאמץ האדיר של השלטונות הסיניים כלל גם מעצר וחקירה של אנשים שניסו להפיץ מידע שונה על מימדי המגיפה ברשתות החברתיות. ההערכה היא כי מאות אלפי בני אדם גוייסו על ידי השלטונות הסיניים מיד עם תחילת המגיפה במאמץ להשתיק את ממדי ההתפרצות, למנוע דליפת מידע למדינות העולם, ולהעביר מסר כי השלטונות בבייג'ינג שולטים במצב לחלוטין.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו