הרב בנימין כהנא הי"ד
הרב בנימין כהנא הי"ד צילום: פלאש 90

עשרים שנים מלאו היום (ראשון) להירצחם של הרב בנימין וטליה כהנא הי"ד בפיגוע ירי ליד עפרה. הרב בנימין הותיר אחריו מורשת גדולה מאוד ותומכים רבים.

ד"ר מיכאל בן ארי מרגיש שמדינת ישראל לא למדה את הלקח מהרצח, שאותו ביצעו רוצחים שהשתחררו מהכלא מוקדם, למרות שריצו עונשי מאסר בגין רצח יהודים.

"זו חלק מההתנהלות של מדינת ישראל, התייחסות סלחנית לרוצחים שנותנת לגיטימציה לרוצחים אחרים. האפשרות שניתנת לרוצח יהודים להמשיך להסתובב חופשי היא נוראית. לדוגמה, מרואן ברגותי, זוכה לביקורים של בכירים ישראלים והוא ארכיטרוריסט שרצח יהודים. הם מקבלים לגיטמציה גם מגופי שמאל וגם מממשלות ישראל. הם חוזרים לרצוח וזה לא מפתיע. הרי דני גונן הי"ד נרצח על ידי רוצח שהשתחרר וגם בנימין וטליה כהנא הי"ד".

"חוליית הרצח ארבה להם וריססה את הרכב ביריות כשכל הבנות נמצאות בו – הקטנה בהן בת 11. הם גם חזרו בכוונה בבוקר ולא בערב והרצח הזה התבצע לאור יום. אין מלים לתאר את הצער שחשנו אז ולצערנו התחושה היא שדברים יכולים לחזור על עצמם", אומר בן ארי.

הרב בנימין כהנא הי"ד
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

לדעתו, הדבר הצורם ביותר במסכת חייו של הרב בנימין כהנא היתה רדיפת המדינה כלפיו. "הרב בנימין בעיקר עסק בהסברה. היתה לו את ישיבת הרעיון היהודי בתפוח ומרכז בירושלים. בכל מקום שהוא היה פותח ונותן שיעורי תורה השב"כ הוציא צווי סגירה. בזמן שיהודים נרצחו השב"כ הגדול התעסק בשיעורי התורה של הרב בנימין כהנא".

את גולת הכותרת של ההתנהלות שהוא מתאר מתכוון ד"ר בן ארי להביא בקרוב בספר שהוא כותב בימים אלה יחד עם מאיר אטינגר, בן אחותו של הרב בנימין הי"ד. "בשנת 1992 היה אירוע שנקרא 'ליל הקילשונים' שבו יצאו כמה ערבים מאום אל פאחם, הגיעו לבסיס צבאי ושחטו שם שלושה חיילים. לקח קצת זמן והמדינה חיפשה את האשמים בג'נין ובסוף הפגיזה יעדים של חיזבאללה בלבנון. הרב בנימין כהנא כתב שצריך להפציץ את אום אל פאחם שממנה יצאו הרוצחים ולא את לבנון. הוא טען שהיתה מעטפת תומכת ומלבה סביב אותם רוצחים. בשלב זה האשימו אותו בסעיף 'המרדה'.

''באותם ימים בדיוק, עיתונאי בשם מוחמד ג'בארין מאום אל פאחם כותב סדרה של כתבות בעיתון ערבי של התנועה האסלאמית, שבו יש הסתה ברורה לטרור. המדינה מגישה נגדו כתב אישום. הוא מורשע בבית משפט שלום, מחוזי ועליון. במקביל באותו זמן, מזוכה הרב בנימין כהנא בבית משפט השלום. אבל המדינה לא ויתרה, הגישה ערעור למחוזי ושם הוא הורשע. בבית המשפט העליון הוא זוכה".

"מדינת ישראל לא יכולה לעמוד בזיכוי הזה. ואז, מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מכנס את הצוות שלו עם טליה ששון ואחרים, ומגיש בקשה לדיון מיוחד מורחב, אחרי זיכוי בשתי ערכאות. לעומת זאת, התנועות לזכויות האזרח מבקשות עבור ג'בארין דיון מורחב כדי לזכות אותו", מספר בן ארי.

לדבריו, "הדיון בשני המקרים התקיים באותו יום. עו"ד אייל ינון, סגן פרקליטת המדינה, ייצג את התביעה עם ששון, ותיאר את המהפך הפרדוקסלי בגזרי הדין במלים הבאות: 'בית המשפט העליון זימן את הצדדים בעניין ג'בארין ובעניין כהנא לשימוע פסקי הדין בעניינם לאותו יום. כאמור, ג'בארין זוכה ברוב דעות מעבירת ההסתה. כהנא הבן הורשע ברוב דעות, על ידי אותו הרכב שופטים, בעבירת ההמרדה.

''עבור כהנא, שנכח באולם בעת הקראת פסקי הדין, היה זה יום חג. התיאוריה שלו ושל חבריו הוכחה כביכול: בית המשפט העליון מרשיע את היהודי שביקש לעמוד על דם אחיו, ובה בעת מזכה את הערבי שהסית לזריקת אבנים ובקבוקי תבערה על חיילי צה"ל'".

"הרדיפה היתה נוראית. הושיבו אותו בכלא שוב ושוב על לא עוול בכפו. בסוף, שלושה שבועות אחרי אותו היפוך גזר דין, נרצחו הרב ורעייתו. המערכת המשפטית רדפה אותו. מה שזעק עוד יותר הוא שכולם שתקו. המדינה שתקה, התקשורת שתקה, הימין שתק. את הרב בנימין היה 'מותר' לרדוף. אני לא חושב שהיה מישהו במדינה שחווה כזו רדיפה. זה מזעזע. הם נקמו בכהנא הבן בגלל האב ואני מתקשה להבין מדוע. אבל - וחשוב לומר זאת - אי אפשר היה לנצח את הרוח של הרב בנימין והיא היתה יותר חזקה מאליקים רובינשטיין ומחבורת בית המשפט העליון", הוא מוסיף.

בן ארי מדבר גם על מורשתו של הרב בנימין כהנא הי"ד. "הרב בנימין השאיר אחריו המון מורשת כתובה. הוא היה בסך הכל בן 34 כשהוא נרצח ומדובר בגיל מאוד צעיר והותיר אחריו כתבים ענפים. רק באחרונה הוציא ידידי בנצי גופשטיין מספר כרכים של שיחות על פרשת השבוע של הרב בנימין ואביו הרב מאיר הי"ד. הוא עסק רבות בהסברה ובניסיון לתקן את בלבול הדעת שחווינו אז כמו היום ולכן הוא כל כך חסר. הכתיבה שלו היתה כל כך בהירה, מדוייקת ונוגעת בעניין. זו רק חלק מהמורשת שהוא השאיר, לצד המשפחה והילדים שגדלו לתפארת".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו