קשה לכתוב עונה שלישית של סדרה, קשה אפילו יותר לעשות זאת חמש שנים אחרי שהעונה השנייה ירדה מהמסך.
אתה לא יכול להתחיל מאפס, בכל זאת, הדמויות והצופים כבר צברו קילומטראז' מכובד ביחד, אבל אתה גם לא יכול פשוט לקפוץ למים ולהמשיך את אותו קו עלילה. חמש שנים, לך תזכור.
כדי להתמודד עם הבעיה הזאת דאגו בחודש האחרון יס וחברת ההפקה לפמפם לצופים בבית את העונות הקודמות, אם זה בשידורים חוזרים, סיפורים מאחורי הקלעים, סיכומים וטריילרים, אבל גם הם ידעו שזה לא מספיק - צריך פה פרק ראשון שייתן בעיטת פתיחה לעונה.
תתחיל הכי קיטשי שלך ולאט לאט תגביר כנראה היה המוטו של היוצרים, כי כבר בסצנת הפתיחה אנחנו מקבלים את השילוש הקדוש של תינוקת בוכה, שיחה זוגית וסיפור על הילדות בצירוף הזלת דמעה מטאפורית על אמא שמתה.
הקלישאתיות המוגזמת חזרה כמה פעמים לאורך הפרק, עם כל מיני משפטים שיכלו בכיף להופיע על צ'ופר לא מושקע במיוחד של קומונרית, אבל יאמר לזכותם של היוצרים, אורי אלון ויהונתן אינדורסקי, שהם בהחלט היו מודעים לזה ואפילו צחקו על אחת הסצנות ש"זה משהו שהייתי בטוחה שקורה רק בספרים של חיים ולדר". הקלישאתיות שמודעת לקלישאתיותה אם תרצו.
מעבר לזה, שזה באמת עניין נקודתי של סצנת פתיחה וכמה משפטים בודדים, שטיסל משחקת אותה ובגדול. המימימקות, הצילום, האווירה, השחקנים, הכל נותן שוב את התחושה של הסדרה שאהבנו לאהוב. במיוחד, אם כבר דיברנו על שחקנים, הדור המבוגר יותר.
דבלה גליקמן קיבל לאחרונה לא מעט זמן מסך בזהו זה, אבל ברגע שמלבישים לו חליפה וזקן מקבלים איש שונה לחלוטין. כשולם שטיסל הוא יורה ביטויים בני ברקים על מאה קמ"ש, מעוות משפטים ופתגמים בחינניות ובקלות כובש את תואר הדמות האהובה עליי ביותר. גם חנה לסלאו, השדכנית מנוחה למניינם, נותנת תצוגת תכלית מרשימה ביותר.
אבל כל זה לא חדש, עוד מאותו שטיסל הישן והטוב, השאלה הגדולה הייתה האם הם יצליחו לחדש? ליצור עניין? לגוון מבחינת עלילה? גם כאן, לפחות לטעמי נרשמה הצלחה, כשמהפרק הראשון אתה יוצא סקרן ועם טעם של עוד בשלושה קווי עלילה שונים: סיפור אהבה של יוסלה מתובל בקצת גזענות ודעות קדומות, כסף, תככים ופליק באוזן אצל שולם שטיסל, ו***** אצל קיווע. לא באמת חשבתם שאגלה לכם, כן? ספוילר וזה...
אז מה יהיה בהמשך העונה אנחנו עדיין לא יודעים, אבל לפי ההתחלה זה בהחלט נראה מבטיח. חסדי ה'.
הפרק המלא: