המתמחים והציבור משלמים את המחיר

איך התרגלנו כולנו למציאות מטורפת שבעולם הבריאות שלנו, הרופאים המתמחים נותנים לנו שירות משך 26 שעות ללא שינה?

עידית סילמן , ו' בטבת תשפ"א

בשעה זו ברחבת הבימה בתל אביב. מעל 600 משתתפים מכל הארץ בהפגנת המחאה של המתמחים ברפואה.

בשנת 2011 במסגרת ההסכם הקיבוצי סוכם להתחיל במיידי על קיצור תורנויות בתוך שנה במיון ונשים ולהתחיל פיילוט פנימיות גם תוך שנה. שום דבר מזה לא קרה.

איך התרגלנו כולנו למציאות מטורפת שבעולם הבריאות שלנו, הרופאים המתמחים נותנים לנו שירות משך 26 שעות ללא שינה?

במלחמה בקורונה, הצוותים הרפואיים עומדים בחזית, קו ראשון של עבודה סביב השעון ברמת סיכון גבוהה. מציאות חיים יום יומית שמניחה על הכף את בריאותם של הצוותים ובריאות בני משפחתם הבאים עימם במגע, הכל בכדי להציל חיים.

בתוך הצוותים הרפואיים הכוללים רופאים מומחים, אחים ואחיות וכוחות עזר נמצאים גם המתמחים, אותם רופאים שסיימו את לימודי הרפואה ונמצאים בשלב ההתמחות שהוא ארוך ומייגע 5-7 שנים.

בשנים אלה המתמחים עומדים למבחן מקצועי מול עינהם הבוחנות של הרופאים המומחים, נאלצים לעבור מבחני הסמכה - שלב א' ושלב ב' ובמקביל בונים את התאים המשפחתיים שלהם. שנים קריטיות בהתפתחות האישית והמקצועית.

בימי השגרה, מתמחים עושים תורנויות של 26 שעות רצופות, שכר נמוך, כוח אדם חסר ועוד. בזמן חירום של מגיפת הקורונה, האתגר רק הולך וגדל, המחלקות עולות על גדותיהן, צוותים הנאלצים למצוא עצמם בבידוד ואחרים נאלצים לתגבר שעות במקומם.

המתמחים משלמים את המחיר של העומס והשעות הארוכות, יש לכך השלכות נפשיות וגופניות, אבל לא רק הם, גם אנחנו, ציבור המטופלים.

השבוע נסעתי לפגוש את הרופאים המתמחים שעמדו בחוץ בגשם והפגינו על התורניות הממושכות והבלתי נגמרות. החבר'ה האלה ערים במשך יממות שלמות, מבצעים פרוצדורות כירורגיות כשהם מותשים ועייפים ואף פעם לא שוכחים לזרוק חיוך מנחם לילדה או לסבא שמחכים מפוחדים בחדר המיון.
מנקודת מבטו של המטופל, תחשבו כמה חשוב לראות חיוך של רופא ולא עיניים עייפות וטרודות.

חובה עלינו כחברה לדאוג לתיקון של העוול המתמשך הזה, אנחנו לא נוותר ונמשיך לתבוע שינוי.

הצהרות על שינוי ותיקון עוולות בוועדות כאלה או אחרות בכנסת צריכות לבוא לידי יישום בפועל, הלכה למעשה, תארגנו לאותם צוותים מסגרות לילדים, תנו להם לעבוד בשקט, המינימום שצריכה המדינה לעשות זה לדאוג לחבילה הטובה ביותר שתסייע לעומדים בקו הראשון, זו לא עבודה שניתן לעשות אותה מהבית, זו עבודה עם סיכון, אם הם מוכנים לקחת את הסיכון עבור כולנו המינימום זה להיות שם, עבורם.