ימים קשים, תחושות קשות

זה מתחיל לפני שבועיים. גבר כבן 70, אריה שיף, ירה בגנב בדואי שניסה לגנוב את רכבו, הגנב כנראה לא יגנוב יותר.

במדינה מתוקנת, אריה שיף היה מקבל צל"ש. פה במדינתנו שסובלת מעודף מוסר, הוא כבר עצור על רצח, למה? כי בסרטון נראה שהוא יורה לעבר הגנב ולא לאוויר, אצלנו אוהבים לירות באוויר.. מתסכל מאוד.

זה ממשיך בחייל גולני, ערבי עוצר את רכבו, מדליק לו מול העיניים בקבוק תבערה החייל מתמהמה, הערבי זורק עליו בקבוק תבערה מטווח אפס, בורח, נכנס לרכב ונעלם, אומרים שהיה בהלם, לי ולעוד רבים יש את ההרגשה שחיילים מעדיפים לא לירות, הרבה חיילים גם אישרו את זה, בשביל מה לבלות אח"כ בחקירות טרחניות? הבוקר, נודע על הרצחה של אסתר הורגן ע"י ערבים שפלים ליד ביתה ביער ריחן, הלב כואב, עצוב מאוד, מה יהיה עם היתומים? עם הבעל? עם הקרובים? החברים, הקהילה? למה הרוצחים הנתעבים האלה מעזים להרים יד על יהודייה, שיוצאת להליכה? חילול ה' בלתי נתפס.

והערב, מתחילים להגיע פרטים על נערים שברחו ממשטרה שרדפה אחריהם, בטענה שזרקו אבנים על ערבים, נראה שהבילוש נגח את רכב הנערים, הרכב התהפך ואחד הנערים, אהוביה סנדק נהרג. הלב נקרע, הרגשת תסכול עצומה.

אנחנו הורגים את עצמנו, במקום להרוג את אויבינו ואם כבר מישהו הרג , הוא עצור. ההרגשה מאוד מחלישה, אני לא רוצה להחלש ובטח לא להחליש, אני אוהב את העם הזה, אני מאמין בעם הזה, בצבא, במשטרה.

מה עושים לעזאזל? איך מרימים את הראש מתוך אחדות עם ישראל? אין פה מנצחים, אנחנו עם אחד, אנחנו צריכים להזכיר לעצמינו, מי אויב ומי אוהב! מי אכזר ומי רחמן! נערים שזורקים אבנים מתוך צער וזעזוע על רצח יהודיה הם לא אויב! אולי הם טועים וצריך להסביר להם את זה אבל לנגח אותם ולגרום למוות?? זה מתחיל הרבה לפני, אלאור עזריה, חייל שיורה בערבי מחבל, בחברון, אחרי שמנסה לרצוח אותו ואת חבריו, טוב אז הוא יורה בו כשהוא כבר אזוק, לא תקין, אבל בחייאת אתם רוצים הרתעה?? אז תנו לו שעה ביציאה, גג שבת, אבל כל האמבוש הזה עליו וההצטדקות וכלא?

העודף מוסר הזה שגובל בצביעות בסוף מוביל לחוסר הרתעה ודמינו נהיה הפקר.

באנו לפה להקים מדינה לעם היהודי, אחרי 2000 שנות גלות. נרדפנו בכל העולם ללא הגנה, עכשיו כשיש לנו מדינה, אנחנו מנצחים במלחמות, אנחנו מעצמה, יש לנו גאווה אדירה ועם זאת בשבוע שכזה, יש הרגשת אכזבה ופיספוס, כאילו לפעמים אנחנו שוכחים מי אוהב ומי אויב. אז בואו נביס את אויבינו בעז"ה, נחבק ונקרב את כל חלקי עמינו. בצפייה לנחמה ולגאולה שלימה בקרוב.