האם בין השלכותיה של ההתמודדות הרפואית עם נגיף הקורונה אנחנו צפויים גם לתופעת של פוסט טראומה בקרב צוותי הרפואה? עו"ד עמיקם חרל"פ, יו"ר הועדה לרשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין ומומחה למחלות מקצוע.
לדברי עו"ד חרל"פ כבר כעת הוא החל להיחשף בשיחות עם צוותי רפואה למה שנראה כתופעות פוסט טראומטיות או כאלה העשויות להתפתח להיות כאלה. "בהבחנה הפשטנית פוסט טראומה נובעת ממצב של לחץ או פחד. רואים את זה היום בצוותי הרפואה, הרופאים והאחיות", אומר חרל"פ ומוסיף כי אמנם "תמיד יאמרו על הצוותים שהם רגילים למצבי אסון, כי בעבודתם הם רואים אנשים מתים וכו', אבל הם לא רגילים לתהלוכה, למצב שבו אנשים נכנסים על רגליהם ובתוך ימים מובאים לקבורה. זו מציאות שיכולה להביא לפוסט טראומה".
בדבריו מדגיש חרל"פ כי "מבחינת הביטוח הלאומי המונח הזה של פוסט טראומה מוכר כאמת מידה לשיעור אחוזי נכות. יש מקום להגיש תביעה לביטוח הלאומי".
באשר להתפתחות מאוחרת של פוסט טראומה, כזו שמתבררת רק כעבור כמה שנים מהאירוע, הוא אומר כי אכן, "יש מצב שבו מגלים פוסט טרומה כעבור שנים, והדוגמא הטובה היא חייל שחזר מאחת ממלחמות ישראל ורק לאחר כמה שנים מתעוררת תופעת פוסט טראומה. הוא מקבל את הזכויות שלו כי הוא מוכר כנכה. יש גם פוסט טראומה משפיעה, כלומר, אם בעל שירת במקום מסוים ועבר פוסט טראומה ששינתה את אורחות חייו בבית ואשתו מושפעת מזה, גם היא הופכת למוכרת. הפוסט טראומה עוברת למרות שהיא אינה מידבקת".
האם תקנות שעסקו בפוסט טראומה הרלוונטיות לחיילים ולוחמים בצה"ל רלוונטיות גם לצוותי רפואה? עו"ד חרל"פ סבור שבהחלט כן. "תקנות הביטוח הלאומי מכירות בפוסט טראומה כאמת מידה לנכות, ולא כתוב בתקנה שום דבר על הנסיבות. כלומר שהמחוקק עשה חשבון שמאחר ומדובר באלמנט פסיכולוגי לא מדובר במכה אלא יכול להיות שמדובר באירוע מתפתח".
"לאור המתרחש היום סביב הטיפול במחלה וכמות החולים מדי יום קשה להניח שהביטוח הלאומי יעצום עין אחת ולהשאיר רק עין אחת פתוחה", אומר חרל"פ הסבור כי בהקשר זה "אין כאן אלמנט של התיישנות כי הבעיה יכולה להתגלות בשלב הרבה יותר, אם ניתן לקשור את התופעה לאירוע", ועל מנת לבצע את הקישור הזה בין האירוע לתופעה הוא ממליץ לכל מי שיש ספק כלשהו להיוועץ בפסיכולוג ובעורך דין על מנת שהדברים יהיו ממוסמכים לקראת אפשרות של תביעה עתידית.
