קורונה
קורונה צילום: ISTOCK

במקביל לעיסוק בחיסון ובהתחסנות העולם נושא עיניים מודאגות לעבר מוטציית הקורונה המתפשטת בבריטניה וכנראה לא רק בה. על משמעותה של המוטציה ד"ר נעמה קופלמן, חוקרת הגנטיקה של הנגיפים במכון טכנולוגי HIT.

מדבריה של ד"ר קופלמן עולה כי למוטציה שמטרידה כעת את העולם ניתן היה לצפות וכי מדובר בתופעה מוכרת בעולם הוירוסים. "וירוסים עוברים אבולוציה, כלומר שבאופן סדיר יש מוטציות כל הזמן. במקרה זה מדובר בוירוס RNA והחומר הגנטי שלו, ה-RNA צובר מוטציות וזה דבר נורמאלי שמוכר גם משפעת, ולכן אנחנו מתחסנים בכל שנה".

"למרבית המוטציות אין השפעה פונקציונאלית, לפחות לא בהשפעה עלינו, אבל ישנן מוטציות שיכולה להיות להן השפעה. מהזווית שלנו מעניין אותנו אם מדובר בזן מדבק יותר והאם המחלה שנגרמת חמורה וקטלנית יותר, וגם מבחינת החיסוניות אם יש לזה השפעה על התגובה החיסונית של הגוף", מסבירה ד"ר קופלמן.

על קצב התפתחותן של מוטציות היא מבהירה כי "מוטציות נולדות בקצב קבוע פחות או יותר, מה שמאפשר לנו להשתמש ברצפים של הנגיף כפי שהם מבודדים מחולים כדי לעקוב אחר התפשטות הנגיף בין מדינות וגם בתוך המדינות פנימה. במקרה הזה מדובר בצבר של מוטציות שהתקבצו יחדיו. ומאחר ומדובר במספר מוטציות משמעותיות עם פוטנציאל השפעה פונקציונאלית על הוירוס זה נותן לנו תחושה שמדובר במשהו שעבר סלקציה חיובית, כלומר שיש יתרון מסוים לזן הזה".

את דבריה היא מבהירה מעט יותר ואומרת: "מדובר במספר מוטציות. החשובות לנו הן מוטציות שמשפיעות על החלבונים של הנגיף, ובמקרה הזה המוטציות המשמעותיות ביותר לנו הן בחלבון הנגיף המתחבר לתאים שלנו ומאפשר את חדירת הנגיף לתאי האדם. האמירה 'סלקציה חיובית' משמעותה היא ש"יצא" לנגיף משהו מזה.

''זה לא דווקא חדשות רעות מבחינתנו כי יש דינמיקה ידועה שבה וירוסים הופכים מדבקים יותר, אבל מחוללי מחלה פחות. זה קורה כי לוירוס אין אינטרס להרוג אלא להפיץ את עצמו. טוב לו לוירוס שהמחלה תהיה מינורית יותר כדי שהמארח, כלומר אנחנו, נמשיך להסתובב בעולם עם הוירוס ונפיץ אותו הלאה".

התוצאה היא שהוירוסים המתפתחים הם יותר נפוצים אבל פחות מזיקים. "אנחנו מכירים כל מיני וירוסים כאלה, כולל קרובי משפחה של הקורונה שגורמים להצטננויות קלות. יכול להיות שאנחנו תוקפים את הוירוס באמצע התהליך שבסופו הוא יגיע לצינון קל, ובכל זאת אי אפשר להקל ראש כי כרגע אין לנו עדות שהזן החדש גורם למחלה פחות חמורה. יש לנו עדויות חלקיות לכך שהוא הפך למדבק יותר, אבל עדיין אין עדויות לכך שמדובר בזן שגורם למחלה פחות חמורה או פחות קטלנית".

ממשיכה ד"ר קופלמן ומציינת כי "מבחינת רמת ההדבקה יש תימוכין, לא קליניים אלא מנתונים אפידמיולוגיים, שהזן הזה מדבק יותר. זה עדיין לא הוכח במעבדה כי זה לא פשוט להוכיח זאת במעבדה. ברמת הקטלניות זה נראה שאין הבדל לעומת הקורונה המוכרת, לפי מה שידוע כרגע. הנקודה השלישית היא ההשפעה החיסונית על הגוף, ועל כך ניתן לומר שכרגע הסבירות היא גבוהה שההשפעה על החיסונים היא מינורית.

''אנחנו סבורים שההשפעה לכך שיש זן חדש שמסתובב תהיה קטנה, כי אמנם חלק מהמוטציות בזן החדש נמצאות בחלבון שמאפשר כניסה לתאים שלנו, והוא גם החלבון שאליו אנחנו מכוונים את החיסון, אבל מאחר והחיסון מתייחס לכלל החלבון ולא רק לאסור מסוים הסיכוי שמוטציות נקודתיות יפגעו ביכולת של הנוגדנים להיקשר לחלבון הזה היא נמוכה".

קופלמן מציינת כי אחת החברות המפתחות את החיסונים כבר הודיעה שהיא בוחנת את האפשרות לעדכן את החיסון לפי הרצף המעודכן של החלבון, ולהערכתה בדרכה של החברה הזו תלכנה גם החברות האחרות.