בכרי בבית המשפט
בכרי בבית המשפטפלאש 90

במסיבת עיתונאים שכינס אתמול תקף מוחמד בכרי את בית המשפט שאסר על הקרנת סרטו 'ג'נין ג'נין', את צה"ל ואת מדינת ישראל כמשתיקת תרבות ורמז להשוואה לנאצים ששרפו ספרים שאינם גרמניים, כהגדרתו.

עורך הדין ישראל כספי, מלוחמי הקרב בג'נין, התייחס לדברים בראיון לערוץ 7. "לאיש הזה יש חוצפה ועזות מצח ושנאת ישראל, שנאת צה"ל חיילי צה"ל משפחות שכולות ויהודים בצורה בלתי נתפסת. השנאה התהומית לעצם קיומה של מדינת ישראל והמאמץ לקעקע אותה עוברים כחוט השני בכל מעשיו ודבריו של מוחמד בכרי ב-19 השנים האחרונות", קובע עו"ד כספי.

על טענותיו של בכרי ולפיהם כל כוונתו הייתה להביא את קולו של העם הפלשתיני הכבוש, אומר כספי: "יש פה עימות בין שני עמים. יש מאבק על הקיום ועל השטח והנרטיב על האמת. אנחנו יכולים לכבד אנשים שנלחמים נגדנו ונאבקים, אבל שפיהם ליבם שווים ויושרה מלווה את עשייתם גם אם דעתם מנוגדת לנו ב-180 מעלות".

בהקשר זה הוא מזכיר את הסרט 'הפלישה' שנעשה על ידי בימאי ערבי המדבר בשבח הלחימה הפלשתינית ונגד הפעילות של צה"ל, "אבל הוא לא משקר, לא מעליל ולא ממציא דברים הזויים וחסרי אחיזה במציאות כדי לצייר אותנו כפושעים ונאצים כפי שבכרי עשה".

"הוא לא בא להיות לפה לאנשים שם אלא לומר להם מה לומר", אומר עו"ד כספי ומספר כי מכלי ראשון נודע לו ולחבריו כי לבד מכך שמחבלים היו שותפים מרכזיים בהפקת הסרט "הם הכתיבו לאנשים את הסיפורים המצוצים מהאצבע. בכרי שם פלקטים לפני האנשים שהיו מול המצלמה כדי שיקריאו את מה שהוא אמר להם. אני עומד מאחורי הדברים. אמנם אין לי צילום של הדבר הזה, אבל אנשים שהיו במחנה סיפרו על כך".

מוסיף כספי ומספר על פרט אחד מפרטים רבים המופיעים בסרט: "סצנה מאוד קשה ומכמירת לב של אותו זקן הממרר בבכי ומספר איך ירינו בו ברגל וביד, איך חייל ערל לב יורה בו בדם קר. כשהקרנתי את הסרט לחיילי הפלס"ר שהייתי חייל שם הרבה שנים ב-2003 אנשים קפצו כשראו אותו ואמרו 'הנה הזקן', ומסתבר שאותו זקן היה בתוך בית. לוחמי הפלס"ר נכנסו לשם, שמעו קול וחשבו שיש שם אויב, פעלו בזהירות מירבית, הוא נפצע מנתז וטיפלו בו מיד והעבירו אותו לבית החולים בעפולה. יש לנו את התיעוד הרפואי של הטיפול בו ולא היה ירי לא ברגל ולא ביד. כל התחבושת שמוחמד בכרי שם לו על היד, כל הסיפורים וכל הדמעות הם מעשה שקר ונבלה כדי לתאר אותנו כמי שיורים בזקנים".

"לא ריטשנו גופות ולא רוצצנו ראשי ילדים. והעובדה היא שגם אלה שהפנו לנו עורף והתירו את הקרנת הסרט ואנחנו הם שמתלוננים עליה, כולם ללא יוצא מהכלל אמרו שמוחמד בכרי משקר ולא עומדות לו הגנות של חוק לשון הרע, לא אמת דיברתי ולא תום לב. אני קורא לבכרי לתבוע אותי תביעת לשון הרע ודיבה. בוא, נלך לבית המשפט, תוכיח שאני מעליל עליך".

"ישנת בביתו של המחבל איאד סמודי שאותו אתה הכתרת כמפיק בפועל של הסרט ובביתו נמצאו שלושים מטעני חבלה ומסמך צה"לי קובע שמדובר במחבל", אומר כספי. "האיש הזה ממשיך ומשקר ללא גבול. הוא מעז לספר את השקר הנורא כאילו את הכול סיפרו לו אנשים ושום דבר הוא לא ערך וביים, אבל בעבודת פוטו מונטאז' הוא מכניס קטע של שלושים שניות שבו הוא מתאר איך אנחנו משכיבים עשרים בחורים צעירים על הקרקע וידיהם קשורות וטנק נוסע ודורס אותם ורומס אותם ועושה מהם בצק אדם. ניתחתי את הקטע הזה במסמך ההצטרפות של הלוחמים לבג"ץ. מדובר בשלושים שניות עם 16 חיתוכים והכול כדי ליצור רושם שאכן היה דבר מזוויע כזה, דבר שלא היה ולא נברא".

"בספטמבר 2002 תוקפת אותו ורד ברזילי ב'הארץ' על הקטע הזה ואומרת לו אתה מעליל ומסית ולא מביא לדו קיום ולחיים ביחד. השקרן הבזוי הזה מיתמם ואומר לה שזו לא הכוונה ולא הבינו אותו. היא אומרת לו שכל מי שרואה את הסרט מבין את זה. ב-16 חיתוכים והדבקות הוא יוצר רושם בעיני כל צופה שאנחנו לוחמי צה"ל דרסנו עם טנק עשרים אנשים שהשכבנו על הכביש. עד היום הוא לא מודה בשקר הזה ואתמול הוא אומר שהכול עדויות ולא בימוי ועריכה".

לנוכח דבריו של בכרי ולפיהם בכוונתו לערער על פסיקת בית המשפט בעליון, אומר עו"ד כספי: "אנחנו קוראים למדינת ישראל להגיע לערעור כפי שהיא הייתה מיוצגת בתביעת הלשון רע במחוזי, לומר שהיא תומכת בפסק הדין. אנחנו מקווים שהיועמ"ש יביע תמיכה בפסק הדין על כל חלקיו. אנחנו קוראים ומייחלים מבית המשפט העליון של ישראל, ששלחה אותנו לקרב, לתת גיבוי ללוחמים ולאשר את פסק הדין המבוסס המכיל כשבעים עמודים".