בלילה אחד נקטפו שני ההורים של יערה בתאונה קטלנית, מאז היא מגדלת את חמשת אחיה לבד.
היא גם לא חשבה להתחתן אבל אז הגיע רועי ואסף אותה ואת אחיה ביחד. כעת הם מבקשים שתעזרו להם לחתן את עצמם במינימום ההכרחי
היי, אני יערה. בת 24 מהשומרון. אני זוכרת את הרגע שבו הודיעו לי על התאונה. היום, חמש שנים אחרי, אני מבינה שלעולם כבר לא אשכח. הייתי בת 19, בבית עם חמשת אחיי הקטנים, ואבא ואמא נסעו לחתונה של משפחת ידידים. גם אחרי השעה 12 הם לא ענו י לטלפונים, וכששני קציני משטרה צעדו בשביל בדרך הביתה - הבנתי עוד לפני שפתחו את הפה: אבא ואמא אינם.
זו הייתה תאונה מחרידה. חמש שנים חלפו מאז ועדיין בלילות תוקפים אותי סיוטים של מכוניות דוהרות, מתהפכות בשרשרת, ומלא נתזי דם עפים על הכביש מסביב. הסיוטים לא יעזבו אותי כנראה אף פעם, אבל למזלי ניהול הבית נפל על כתפיי, והפכתי באחת לאמא ולאבא העמוסים בתבל, כך שאין לי הרבה זמן לחשוב.
לא חשבתי שאי פעם אתחתן. ידעתי שיש לי חמישה אחים לטפל בהם, לדאוג להם שיגדלו בצרוה הטובה ביותר, להיות האמא החמה שלהם, האבא החזק והבטוח, הפסיכולוגית, המבשלת, המנקה וגם הבנק. מי בכלל רוצה להתחתן, כאילו היה לי כוח ויכולת נפשית לחשוב על עצמי במהלך השנים האלו.
אבל כשהכרתי את רועי הבנתי שיש מי שמוכן לשאת את המסע הזה איתי. לגדל יחד איתי חמישה ילדים שכבר אינם קטנים כל כך, להיות אבא בשבילם ולהוריד ממני לפחות 50% מהעול. רועי תומך ונמצא, ואחים שלי אוהבים אותו כל כך, שפתאום אני מבינה שאוכל להתחתן ובעז"ה זה לא יבוא על חשבונם.
אין לנו שקל להתחתן. ההורים של רועי נותנים ככל יכולתם, אבל שנינו עסוקים מעל הראש בעבודה ופרנסה של שבע נפשות. הפסיכולוגים יועצים לנו לשכור יחידה נפרדת, בכדי להצליח לבנות גם את הבית הפרטי שלנו בצורה הטובה ביותר.
הפלתי על רועי כל כך הרבה, אני מרגישה שה"תיק" שהוא לקח על עצמו כבד כל כך, וכואב לי, כואב לי שיחיה את החיים שלו בצמצום נוראי רק בגלל שבחר בנו, בכולנו, למשפחתו. אני מתחננת אליכם שתפתחו את הלב בשבילנו. יודעים מה? בשביל רועי. כל כך מגיע לנשמה היקרה הזו להתחיל את החיים כמו בנאדם.
בבקשה, אל תשאירו אותנו לבד. ההורים שלי כבר עשו את זה, והשאירו אותנו יתומים כאובים והמומים בלילה אחד בהיר. אנא, עזרו לרועי ולי להתחיל את החיים שלנו בצורה הגיונית ואנושית, עם תנאים מינימליים. אנא, תדמיינו שאתם מסתכלים לנו בעיניים, ותצילו אותנו ככל שרק תוכלו. בבקשה, תרמו לחתונה שלנו ולצרכים הבסיסיים של תחילת חיינו המשותפים.
כמוני, יש עוד 37 יתומים ויתומות שיעמדו תחת החופה לבדם בחודש טבת ואין להם מאומה, אפילו לא את ההוצאות הבסיסיות ביותר. קופת העיר לקחה על עצמה לחתן את כולנו. אני קוראת לכם לפתוח את לבכם, לבוא לעזרת כולנו ולתרום לכל הפחות 10₪ לחתונת כל יתום.