היפיוף התורן
בעבר הרחוק קראו לו מרידור, בעבר הקרוב זה היה כחלון, והפעם שמו הוא גדעון סער. תמיד הוא מגיע מהליכוד הישן ומכריז על עצמו שהוא חדש.
מרידור הכריז שהוא מוסרי, לא כמו הליכודניקים; כחלון הכריז שהוא אחראי וישמור על מערכת המשפט הרקובה, לא כמו האספסוף שבוחר ליכוד; סער הודיע שהוא 'ימין ממלכתי' ומיד צירף אליו את השר הנדל שגינה את הליכודניקים 'דופקי הדרבוקות'.
תמיד המכריזים הללו הם נאורים בעיני עצמם, מדברים על הערכים המוצאים חן בעיני 'המכון הישראלי לדמוקרטיה', בעיני הבג"ץ ובעיני התקשורת, אך אף פעם הם לא ידברו על הערכים האותנטיים, הפשוטים, של המון בית ישראל – יהדות וציונות.
שמעתי את החזון של מר סער והגברת שאשא-ביטון. הם דיברו על הכול מלבד יהדות וציונות, וודאי שהם לא דיברו על ריבונות ומשילות. אך מה זה משנה? העיקר שהם ימין וממלכתי!
מה המשותף לכל ה'נסיכים' הללו, בוגרי הליכוד ופורשיו? הם פשוט מתביישים בערכים המקוריים של האומה שלנו, של אומה ומסורת יהודית. זה כבר לא נחשב אצל חלק מהאינטלקטואלים, בוגרי כל המכונים, הרוצים לעצב לנו מדינה אזרחית רב לאומית ורב תרבותית.
מה הסוד של ביבי
לעומתם, מה הסוד של נתניהו? מדוע אחרי הכול, נתח עצום מהעם תומך בו ובמפלגתו?
ההסבר הוא פשוט, הרבה יותר פשוט ממה שחושבים.
כך כותב הרב קוק: "מלחמת הקיום... מלמדת היא קיבוצים רבים... לעמוד על נפשם בבחינתם הרוחנית... רק אחרי אשר הנטיות הללו יוצאות אל החיים ומחוללות מעשים כבירים, באים פילוסופים, חוקרי הנפש וטבע העמים, ומגלים את חכמתה של ההכרה האינסטינקטיבית אשר הקדים ההמון".
להמון בית ישראל יש אינסטינקט בריא מי אנו – עם, לאומיות וציונות של עם יהודי; עם של יהדות, מצוות או מסורת. זה טבענו, זה מה שאנו, וזה מה שאנו רוצים להיות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פשוט מאמין בשני היסודות הללו – אומה ויהדות, ובכך הוא קולע לאינסטינקט הפנימי של ההמון. כל 'יפי הנפש' הללו הולכים על ראשנו, הם קוסמים מוכשרים, בעלי מכבסות מילים, אך אין להם את האינסטינקט הפשוט הזה. הם מתביישים בו ובזים לו, ולכן בסופו של דבר ההמון בז להם.
מי שיצביע לסער יצביע לשמאל ולתקשורת, לבג"ץ ולכל מי שבז לנו ולשורשינו.
מי ששמח במה שאנו, אם דתי הוא – יצביע למפלגה דתית. אם חילוני הוא – יצביע רק ליכוד ונתניהו.
הרב יעקב דביר, מצפה רמון