ז'בוטינסקי אז והיום

140 שנה לאחר לידתו ו-80 שנה לאחר פטירתו, צוין יום זאב ז'בוטינסקי בהובלת מכון ז'בוטינסקי ובשיתוף הדוק עם משרד החינוך.

אורלי הררי - ערוץ 7 , י"ג בטבת תשפ"א

ז'בוטינסקי אז והיום-ערוץ 7
המכתב הראשון של זאב ז'בוטינסקי
צילום: מכון ז'בוטינסקי

80 שנה עברו מאז עזב זאב ז'בוטינסקי את העולם אך למרות זאת, פועלו עדיין חי וקיים. אתמול (א') צויין במערכת החינוך יום ז'בוטינסקי במטרה להוקיר את זכרו של המנהיג ואיש הרוח.

"יום זאב ז'בוטינסקי" התקיים השנה בסימן 140 שנה להולדתו, 80 שנה לפטירתו ו- 100 שנה להקמת כוח 'ההגנה העצמית' בירושלים.

תלמידים ברחבי הארץ מתעמקים ולומדים על פועלו וחזונו של זאב ז'בוטינסקי, ומכירים את דמותו ואת משנתו של מי שהיה אחד מגדולי ההוגים של המחשבה והמעשה הציוני.

במשך השבוע כולו מתקיימות הרצאות ואירועים וירטואליים הפתוחים לקהל הרחב. ניתן למצוא פרטים באתר ובעמוד הפייסבוק של מכון ז'בוטינסקי. כמו כן הופק סרט חדש ועכשווי עם כוכב הנוער תובל שפיר על זאב ז'בוטינסקי בשיתוף עם משרד החינוך.

נוסף על כל זאת, מכון ז'בוטינסקי אף חשף את מכתבו הראשון של זאב ז'בוטיסקי בעברית, אותו כתב לאחר שעשה הפסקה בלימוד השפה.

ז'בוטיסקי החל ללמוד עברית בגיל שמונה, כשאימו חוה חייבה אותו ואת אחותו ללמוד את השפה אצל שכן, איש הרוח יהושע רבינצקי.

ב"סיפור ימי" כתב ז'בוטינסקי כיצד בגיל 13 החליט לחדול מלימוד העברית כי אז חשב ש"העברית היא שפה מתה כמו הלטינית". אלא שכעבור מספר שנים, ככל שהתבגר והפך מעורב יותר בציונות שינה את דעתו.

בשנים 1903-1904 כשהיה בן 23-24 לערך הוא חזר אל העברית וגם אל מורו רבניצקי ללמוד עברית.
מאותה תקופה, קיץ 1904, נשמר מכתב מקורי של ז'בו שמאופיין בשיבושי לשון ושגיאות, כמי שהיה אז עדיין בשלבי למידה של העברית.

באותה תקופה חידש ז'בוטינסקי את הקשר עם רבניצקי, מורהו מגיל צעיר. השגיאות מלמדות על מצבו אז בעברית, וזאת כאמור אחר הפסקה ממושכת של שנים בלימוד עברית.

את המכתב פתח בבקשת סליחה ממורהו על אי תקינות העברית: "ארגיש כי היום אכתוב רע ביחוד, רע מכל הפעמים האחרים (או אחרות?!..), יען כי בבית-המערכת של רוס, ששם אני כותב את האגרת הזאת, אין לי מלון ואין נשמה חיה יהודית, ידעת או לא-ידעת\4 את לשון קודש. ועל כן מקווה אנכי שלפעם הזה (או הזאת) יהיה גם מורי סולח יותר משבכל הימים".

בהמשך, כתב על העיסוק הרב באיסוף תרומות למפעלים ציונים דוגמת הקמת בית ספר בישראל, כתבי עת עבריים ועל החשיבות להמשיך "לקבץ נדבות" על מנת לאפשר להמשיך את הפעילות.

את המכתב חתם בשם 'ולדמיר ז'בוטינסקי', ביטוי נוסף לשלב שטרם המעבר למוד חשיבה וכתיבה בעברית ולפני שהחל לחתום זאב ז'בוטינסקי.

מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי גדעון מיטשניק אמר: "יום זה הוא יום חשוב לכולנו. חשוב שכל תלמיד יכיר את מורשתו ופועלו של ז'בוטינסקי ואת תרומתו למפעל הציוני בארץ ישראל מכיוון שערכיו ממשיכים להשפיע עלינו עד היום. אנחנו שמחים לראות כי עם השנים החשיבות של היום הזה חודרת יותר ויותר לתוך מערכת החינוך ובטוחים כי כל תלמיד שיחשף לדמותו של אחד מהמנהיגים הגדולים ביותר שידעה האומה, יתחבר אליו בדרכו שלו.

''מבקש להביע הוקרתנו, חברי הנהלת המכון לצוות העובדים, למשרד החינוך והעומדים בראשו על עליית המדרגה בשיתוף הפעולה עם מכון ז'בוטינסקי, בעיקר בתקופה האחרונה, ולכל שותפינו במערכת החינוך ובבתי הספר על היזמות החינוכיות פורצות הדרך בייחוד בימי משבר מאתגרים אלו של קורונה המאפשרים להפוך את המשבר להזדמנות", הוסיף מיטשניק.