ח״כ אליהו ברוכי: הרהורים במלאת שבעה לפטירתו של אהוביה סנדק

אל לנו להתלונן על "אכיפה בררנית" בחתונות קורונה בתוך המגזר החרדי, אם אנחנו לא מבינים שזה הכול אותו סיפור.

ח״כ אליהו ברוכי , י"ג בטבת תשפ"א

ח״כ אליהו ברוכי: הרהורים במלאת שבעה לפטירתו של אהוביה סנדק-ערוץ 7
ח״כ ברוכי עם אביו של אהוביה ז״ל. ״אהבת ישראל יוקדת בעצמותיו״
צילום: ישראל מאיר

בחודש יולי האחרון התקיים בועדת הפנים הדיון הסוער ביותר בקדנציה הקצרה הזאת. הנושא: השימוש במכתזיות.

לא, לא היו באותם ימים הפגנות של נערי גבעות מתחת לגשר המיתרים, גם לא הפרות סדר של הפלג הירושלמי בצומת שרי ישראל.

בשיאה של מגפת הקורונה התקיימו, בניגוד להגבלות, בניגוד לשעות הרעש ובניגוד לכל הגיון, הפגנות המוניות ומדביקות מול מעון ראש הממשלה. המשטרה, כמו בכל הפגנה, השתמשה באמצעי המוכר לפיזור הפגנות: מכתזיות. מסתבר, שהאמצעי הזה מוכר בעיקר לחובשי כיפות (לא משנה באיזה צבע). הציבור הכללי לא ידע איך לאכול, או יותר נכון איך לשתות את זה.

יו"ר הועדה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ הביאה מומחים ובוגרי הפגנות שסיפרו עד כמה האמצעי הזה לא מידתי וגורם לנזקים בלתי הפיכים.
האם זה נכון? האם זה כלי לא אפקטיבי? האמת, אני לא יודע. אבל למרות שלי ולחבריי בימין צרם העיתוי, לא היה לנו ספק שמדובר בדיון חשוב. כמי שמייצג את המיעוט בחברה בישראל, שמחתי שמתנהל דיון ער בכל הנוגע לשימוש בכוח משטרתי מופרז. 

מהר מאוד המכתזיות נעלמו ממוקדי ההפגנות נגד ראש הממשלה. 
שבוע שעבר נתקלנו בהן שוב. כתבתי על הצביעות בעצם השתיקה (משמאל) על שימוש בהן. לצערנו, הקיבעון המחשבתי הזה הביא לטרדגיה שעלתה גם בחיי אדם: מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל.

האם אני יודע מה בדיוק התרחש במרדף המשטרתי אחרי אהוביה וחבריו? לא, אני לא יודע. אבל דבר אחד אני כן יודע. בוודאות: שום דיון לא התקיים על כך. כלום! הרי אין חולק שברמה המבצעית (וסליחה ומחילה שאני מרדד מות של נער יקר למישור ה"מבצעי") אסור שתקרית כזאת תיגמר בתוצאה של מוות. אסור! האם התקיים איזשהו דיון ציבורי? תקשורתי? תחקיר חיצוני? משהו בוועדות הכנסת? כלום. שקט.  

מי שלא מבין את הקשר בין הדברים, מי שלא מבין שגם אם אתה כועס ורותח על הפלג הירושלמי (ויש על מה לכעוס. ברור), אסור לך לשתוק על השתלחות חסרת-רסן של המשטרה בהפגנות. 

כחבר בתנועת דגל התורה, יש לי "בטן מלאה" על ההפרות של הפלג הירושלמי שלא פעם גם נגררו להטרדות אישיות אצלי ואצל חבריי, בשל מעורבותנו ב"עקירת הדת". אבל הנושא כרגע הוא לא חידוד ההבדלים בין המפגינים לבין אלו שספונים בבית המדרש. הנושא הוא התנהלות המשטרה כנגד מיעוטים, ויש אפליה. 

האפליה הזאת תחזור אלינו כבמורנג. אל לנו להתלונן על "אכיפה בררנית" בחתונות קורונה בתוך המגזר החרדי, אם אנחנו לא מבינים שזה הכול אותו סיפור. 

בסופו של דבר, האזרח זקוק לשיקול הדעת של השוטר שנמצא בשטח. ראינו יותר מפעם אחת שמדובר בשיקול דעת שגוי (בלי להכליל חלילה את כלל השוטרים). השוטר שנמצא בזירה, לא מבחין בין מי שמנוי לעיתון "הפלס", לבין מי שמנוי ל"יתד-נאמן" ומבקש סך הכול לקפוץ להגיד מזל טוב בחתונה של בת דודה. השוטר כן מכיר את השיח הציבורי, והתחושה היא שמותר להפעיל שיקול דעת "מיוחד" כשמדובר ב"דוסים" (שם כולל לנערי גבעות/פלג ירושלמי/משתתפי חתונות).

אסור לנו לעבור על כך בשתיקה. ובמקום שהצביעות זועקת לשמיים, צריך לפחות להכיר בכך.