האם אתם תינטשו את ילדיי?
האם אתם תינטשו את ילדיי?צילום: istock

אחרי שנים של התעללות פיזית, נפשית וכלכלית ואינספור צלקות שמעטרות את גופה, בעלה, האב המזניח של ילדיהם שעזב את הדת, מנסה להוציא ממנה את חמשת ילדיהם בכוח.

כעת היא מתחננת שתילחמו איתה על גופם ונשמתם של ילדיה.

אני יודעת שאחד הנושאים הפחות מדוברים במגזרים הדתיים הוא אלימות במשפחה, אבל לא אכפת לי מה מקובל ומה לא, כשמדובר במלחמה על החיים שלי אני הולכת לפתוח הכל. אני רחלי, חרדית מירושלים. יש לי חמישה ילדים מתוקים, עדינים ורגישים שהם כל עולמי ועבורם אני מוכנה לעשות הכל. הכל.

לסיוע למשפחה לחצו כאן

אני נשואה כבר חמש עשרה שנה. זה התחיל כמו סיפור יפה של שידוך מתוק, אבל עד מהרה הבנתי שהתחתנתי עם בחור בטלן מוחלט ורע לב. לא ארך הזמן וההתנהגות הקשה שלו כלפיי הפכה להתעללות ממש. צרחות, מכות וקללות הפכו לחלק משגרת היום יום שלי. יש סימנים כחולים וסגולים שכבר נטבעו עמוק בגופי ולעולם לא יחלפו לגמרי.

מהר מאד הוא הפך למנהל הבלעדי של חשבונות הבנק ושל הארנקים, וכל שקל שביקשתי היה צריך לעבור את אישורו. אישור שבדרך כלל לא הגיע. הוא היה צריך את הכסף בשביל לחיות כמו פריץ, בשביל לממן אורח חיים ראוותני של בילויים ומסיבות. הילדים היו בעדיפות שנייה, ואני מעולם לא הייתי בסולם העדיפויות שלו. עליי לא היה מה לדבר.

עבדתי מסביב לשעון כדי לספק אוכל לילדים שלי, אבל ברוב המקרים הכסף לא הספיק להגיע למכולת, הוא בזב אותו הרבה קודם. קרעתי את עצמי בשתי עבודות, ביום ובלילה, כדי שיישאר מינימום עבורם. בלילות הקצרים שנשארו לי כדי לישון הייתי בוכה במיטה לבד, בכרית שהפכה להיות הנפש היחידה שהייתה לי בעולמי, ספגה את כל דמעותיי ואת הקרעים של הלב שלי. בבוקר הייתי קמה, שוטפת את הפנים במים קרים ולובשת את החיוך הכי רחב שהצלחתי לגייס כדי שהילדים לא יראו כלום, ושולחת אותם לבית הספר בחיבוק, ואם היה בבית - גם עם סנדוויץ'''.

אי לא יודעת מה הם היו עושים בימים שלא היה אוכל, והעדפתי לא לשאול אותם אף פעם על זה, כדי לא לשמוע את התשובות שלהם שהיו קורעות לי את הלב עוד יותר.

לעצמי לא רכשתי בגדים או כל דבר אחר כבר שנה, והתרגלתי לאכול מינימום של המינימום כדי לשרוד. היום אני שוקלת 48, וזה אחרי 5 לידות. אנשים אומרים שאני נראית כמו שלד, ורק אני יודעת למה, רק אני יודעת שאני גם מרגישה כמו שלד. חיה-מתה שכזו.

לפני כמה שנים בעלי התחיל להתדרדר רוחנית, עד שפרק לגמרי עול תורה ומצוות. זה היה השלב שבו הבנתי שאני צריכה לעזוב אותו. אם עד אותו הזמן הסכמתי לשרוד איתו כדי שלילדים שלי יהיה אבא, הרי שכעת הבנתי שאני יוצאת במלחמת חרמה על הנפש שלהם. אחרי הלידה של הקטן שלי, לפני חצי שנה, נכנסתי לדיכאון חמור של אחרי לידה והייתי מאושפזת למספר חודשים. הוא ניצל את המקרה הזה כדי להכריז עליי רשמית כמשוגעת ולא כשירה לגדל את הילדים, ופתח במלחמה שמטרתה להוציא אותם מחזקתי.

הוא עושה זאת כדי לא לשלם לי מזונות, וכדי לגדל את הילדים בדרכו החילונית החדשה. אלו הילדים שלי, ושורטת אותי המחשבה שהם יגדלו אצל אבא שלא יתן להם שקל לקנות אוכל, ויזניח אותם לגדול לבד כשהוא עסוק בחיי הבילויים שלו. אני בעצמי כבר אלמנה חיה, אבל אם הילדים שלי ייקרעו ממני הם יהיו יתומים. עזובים, אומללים, בודדים ומוזנחים. רחוקים מאמא ורחוקים מהשם.

לסיוע למשפחה לחצו כאן

במלחמה הזו אני לא מתכוונת להפסיד. בגופי הצנום ובאפס יכולות כלכליות אני אלחם עד טיפת הדם האחרונה כדי שהילדים שלי יישארו אצלי. זה כבר לא רק קרב על גופם, זו מלחמה על הנפש שלהם. אני אעשה הכל כדי שהילדים שלי יגדלו כיהודים כשרים, עם אמא חמה שאוהבת אותם ומוכנה לעשות הכל בעבורם.

אני צריכה את העזרה שלכם בשביל לחיות! בשביל לקנות לילדים שלי אוכל! בשביל לשלם על ייצוג הולם בבית המשפט כדי להשאיר אותם בחזקתי!

הגוף שלי מלא בצלקות כחולות, הנפש שלי קרועה לגזרים, אבל בפנים אני נמרה, ואני לא מתכוונת לאפשר לילדים שלי להגיע למצב שלי. הם טהורים, הם תמימים, הם קטנים, מגיע להם את החיים הכי טובים שילד יכול לאחל לעצמו. אני נשבעת בכל היקר לי שאהפוך את העולם עבורם, ומתחננת אליכם בתמצית דמי שתצטרפו אליי במאבק הזה על גופם ונשמתם.

בבקשה, אל תאטמו את אוזנכם לקולי. אל תעצמו עיניכם שלא להביט בילדיי האומללים. תעזרו לי לנצח, תעזרו לי לתת לילדים שלי אמא, תעזרו לי להשאיר אותם בחיקו של הקדוש ברוך הוא. אני בטוחה שאלוקים לא ינטוש אותי ולא יעזוב אותי. מה איתכם? האם אתם תינטשו את ילדיי?

לסיוע למשפחה לחצו כאן