המאבק החרדי: מי פה בעל הבית?

חוקרת המגזר החרדי: על המדינה לאכוף את מגבלות הקורונה למרות החשש הפוליטי והפער האידיאולוגי. המחיר כבד מכדי להכיל.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ח' בשבט תשפ"א

המאבק החרדי: מי פה בעל הבית?-ערוץ 7
הפגנה בבני ברק
צילום: Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

המגזר החרדי סופג לא מעט ביקורת על התנהלותו מול משבר הקורונה. חתונות ענק והתקהלויות זוכות לביקורת גם בתוך הקהילה החרדית עצמה, ועם זאת התופעה נמשכת.

על המתרחש במגזר שוחחנו עם ד"ר אורלי צרפתי, חוקרת החברה החרדית, מרצה באקדמית עמק יזרעאל.

"זה מאבק על סמכות בין החברה החרדית לבין המדינה", קובעת ד"ר צרפתי הממהרת להדגיש כי "לא כל הקבוצות בחברה החרדית מתעמתות בסוגיה הזו של סמכות". לטעמה לפני עשור ויותר מציאות כזו לא הייתה יכולה להתרחש שכן החברה החרדית הייתה אז בתחושת מגננה, תחושת מיעוט נרדף, אך משהתעצמה "הביטחון העצמי גבר, וטוב שכך, ובתוך כך יש התעצמות של חלקים ממנה, אלה המכתיבים את הטון הקיצוני יותר, אבל המודל בחברה החרדית הוא שככל שיותר קיצוניים יותר מקפידים".

"יש כאן ניסיון לייצר מודל שאומר שתלמוד התורה עומד מעל כל ערך, ולייצר עימות עם הסמכות שהמדינה מציגה", אומרת ד"ר צרפתי המטילה אחריות לא מבוטלת על המדינה עצמה שאינה ממהרת לשגר מול התפיסה הזו את כל כוחות האכיפה שבידיה, ובכך היא מעצימה את הטמעת הגישה הזו בחברה החרדית עצמה.

"אם צריך, אז יש למדנה אמצעים לאכוף את סמכותה", היא אומרת וכשהיא נשאלת אם יש היגיון בתפיסה שאולי לא נאמרת בקול רם ולפיה עדיף שלא לבוא לידי פיצוץ מול החברה החרדית שאינה מתייחסת לסמכות המדינה, היא משיבה כי "גם הדמוקרטיה צריכה להגן על עצמה מקבוצות שלא מקבלות אותה ובמקביל גם להכיל אותן בתוכה.

''כל הדמוקרטיה ההסדרית מכילה מתיחויות שונות ושסעים בין קבוצות, אבל ישנה מציאות מסוימת שבה המדינה לא יכולה לאפשר לעצמה לאורך זמן שלא לאכוף. מחיר אי האכיפה יגבר על התועלת של ההכלה בגלל העניין הרפואי".

צרפתי מוסיפה ואומרת כי "בסבב הראשון סברתי שיש בעיה של תקשורת והסברה שלא בכלים הנכונים, שיש להיערך בהתאם תוך שימוש באמצעי התקשורת החרדים ולמצוא את בעלי ובעלות הסמכא להעברת המסרים, אבל היום אנחנו במקום אחר. אין בעיה של היעדר אינפורמציה. 'יתד נאמן' פרסם מאמר נגד מכחישי הקורונה בתוך החברה החרדית. יש כאן עניין של פיקוח נפש שלא מסכן רק את עצמו אלא את הסביבה, ולכן שיקול הדעת לא יכול להיות שיקול דעת אידיאולוגי בלבד. המדינה מחויבת לבריאות הציבור כולו והאכיפה צריכה להיות גם במחיר עימות".

עוד היא מזכירה את טענת המגזר החרדי המייצר הקבלה להפגנות בבלפור, אך "שם, בבלפור, המשטרה לא היססה להשתמש באמצעים חריפים. יש כאון מסר עמוק יותר, מי הסמכות הקובעת".

עוד שאלנו אם לנוכח הויכוח הפנימי במגזר החרדי היא יכולה להבין את הצד המתנגד לאכיפה ולמגבלות. "לא. אני לא מצליחה להבין. זה סוג של קנאות ועיוורון שאיני לא מצליחה להבין כי יש כאן מחיר של חיים. הרי 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' הוא צווי כל כך מרכזי, ומול זה לימוד תורה דווקא בתוך תלמודי התורה הוא הערך המרכזי? אפשר ללמוד גם לבד או בתוך חוג המשפחה".

לטעמה מדובר בעדות ל"פחד פנימי של חוסר ביטחון", אך "חוסר היכולת לתת אמון לתלמידי ישיבות שיצלחו את הסגר בבית זה חוסר אמון כלפי המסגרת חינוכית שלהם עצמם", אומרת ד"ר צרפתי הסבורה כי לתוך בליל מלחמת הסמכויות הזו נכנס גם השיקול הפוליטי, ובשם החשש מאי היכולת להקים את הקואליציה הבאה קיימת רתיעה מאכיפה נדרשת מול הסרבנים במגזר החרדי.