לבני הציונות הדתית שלום
בשבוע האחרון התעורר דיון ציבורי בנושא נוער הגבעות והיחס של הציבור אליו בעקבות האסון הנורא של מוות נער גבעות תוך כדי מרדף משטרתי.
בזכות דיון חשוב זה (שחבל שנעשה רק לאחר טרגדיה נוראה), אני מרגיש שיש הקשבה לנוער הגבעות, ואני יכול לכתוב את מה שרציתי לומר לפני שנים.
אני נולדתי וגדלתי ביהודה ושומרון וחונכתי על ערכי הציונות הדתית. אני חונכתי על אהבת הארץ, אני חונכתי על גיוס לצבא כמעשה קדוש של "הצלת ישראל מיד צר" ולכבוש את ארץ הקודש. אני חונכתי על אכפתיות למצב העם, אני חונכתי על מסירות נפש אמיתית ודבקות במטרה, אני חונכתי בעמידה על הדעה שלי מול כל המתנגדים והמלעיגים.
מתוך חינוך אמיתי ונכון זה, מצאתי את עצמי הולך ותורם את חלקי בהמשך ההתיישבות ובבניית הארץ במאחזים. הייתי בטוח שיהללו וישבחו אותי על המעשה הנעלה והחשוב שעשיתי, ועל האומץ להמשיך את המורשת של גוש אמונים ושל הציונות בטרום המדינה.
אלא שפתאום מצאתי את עצמי אויב העם והמדינה. זה שאני אויב המדינה מאוד כאב לי, אני שגדלתי על ממלכתיות ושמחה אמיתית במדינתנו ותקומת עמינו, הפכתי לאויב?! אבל הצער והכאב הזה הוא הקטן, בעיקר כאב לי שהפכתי לאויב הציבור שלנו, הציונות הדתית. איפה כל האידיאלים הגדולים שחונכנו עליהם? איפה מסירות הנפש שכ"כ קידשנו? איפה הדבקות בארץ ישראל שינקנו בציבור הדתי לאומי בכלל ובהתיישבות ביו"ש בפרט?!
אני לא חושב שאנשים שינו את האידיאלים שלהם, אני לא חושב שלאנשים כבר לא אכפת מכל הדברים הגדולים שחינכו אותנו אליהם, אבל אני כן חושב שאנשים התעייפו, ובצדק, ממאבקים וממלחמות. אתם המבוגרים נאבקתם במאבקים גדולים ונלחמתם במלחמות נוראיות ואוי לנו מלזלזל, אבל הייתה לכם תמיכה אחד מהשני, היה לכם גיבוי מראשי הציבור.
אנחנו נוער הגבעות, לא רק שאנחנו צריכים להיאבק על כל פיסת אדמה ועל כל בית, אנחנו צריכים להיאבק עם הציבור שלנו ולחטוף גינויים והשמצות נוראיות. אנחנו מרגישים נבגדים! אנחנו מרגישים שאנחנו שליחי ציבור, אבל הציבור זרק אותנו לכלבים. אתם התעייפתם ממלחמות, אין בעיה, אבל תתמכו בנו.
אנחנו דור חדש שלא זוכר את המאבק והשבר הנורא של גוש קטיף תובב"א, אנחנו עוד מלאי מרץ ורצון טוב להלחם על זכותנו ועל ארצנו. תעזרו לנו! אל תשכחו אותנו! אל תתירו את דמינו! ברור שאם הציבור הקרוב מגנה אותנו, אז הציבורים הרחוקים יגיעו לרדיפה והתעללות. הם אומרים, אפילו בעיני המתנחלים הם לא לגיטימיים אז מותר לנו לעשות להם מה שאנחנו רוצים..
אבל עכשיו תגידו ובצדק, יש בנוער הגבעות הרבה דברים בעייתיים, הם עושים דברים לא חוקיים, הם שונאים את המדינה, אין להם סמכות רבנית ועוד פגמים וכשלים. אני לא מטייח, יש בעיות ואפילו בעיות קשות, אבל אולי הבעיות מגיעות בגלל חוסר הגיבוי וההכלה של הציבור? אין לנו סמכות רבנית כי אף רב כמעט לא הגיע לדבר איתנו, יש בנו שנאה למדינה ומוסדותיה כי אף אחד לא טרח לגשר בינינו. למה כשמדובר בנוער נושר ובעייתי יש לנו מחויבות ציבורית להכיל ולקרב, ושמדובר בנוער גבעות צריך להתעלם ולגנות?!
ושלא תבינו לא נכון, נוער הגבעות בכללותו הוא לא נוער נושר. יכול להיות שיש גם כאלה, אבל רוב החבר'ה הלכו לגבעות מתוך תחושת שליחות ושימת האינטרס הלאומי לפני האינטרס האישי. אני למדתי בישיבה תיכונית ועכשיו בישיבה גבוהה, וכך רוב חברי מהגבעה שייכים למערכת החינוך בשלבים שונים.
אחרי המוות הטרגי של אהוביה מישהו צילם את הלו"ז שלו ואת סדר הלימוד שקבע לעצמו. הרבה אנשים התרגשו מהעוצמות, אבל אני פחות התרגשתי, אני מכיר עוד נערי גבעות רבים שיש להם סדר לימוד עמוס וגדוש בלימוד תורה, בכל חלקי התורה, מתוך רצינות, קדושה והתמדה.
לסיכום, רציתי לזעוק זעקה שהייתה אמורה להיזעק מזמן, וחבל שרק עכשיו אחרי כזה אסון יש קשב והכלה בציבור לנוער הגבעות.
בציפייה לגאולה שלימה גאולת העם וגאולת הארץ במהרה בימינו. אמן.
אשמח לתגובות, שניר בלכר blecher2002@gmail.com