2020 בעטה בעוצמה רבה בכל המוכר והצפוי, כפתה שינויים וזעזועים ברמה הגלובלית, הלאומית והכי אישית, רובינו חווינו רעידת אדמה פרטית בחלקת האלוהים הקטנה שלנו.
כל שינוי מעורר בנו תחושות של ״גם וגם״. התרגשות, סקרנות ודרייב פנימי להתחדש ולנוע קדימה, לצד לחץ, מתח וחוסר ודאות, האם אצליח לשנות? מה יהיה אם אכשל? מה אספר לסביבה?
אלו מחשבות המשכנעות רבים מאיתנו לא לשנות, להישאר במוכר ובבטוחֿ גם כאשר המוכר אינו מיטיב איתנו ומייצר תקיעות בחיינו. אנשים נשארים חיים שלמים במערכות יחסים מנמיכות או במקום עבודה הבולם התפתחות אישית מהחשש משינוי. כשאנו בוחרים לשנות, קל לנו יותר לגייס מוטיבציה ולצאת לדרך. כשהשינוי נכפה עלינו, רובינו חווים טלטלה, הווייז הפנימי נתקע וצפה תחושה של חוסר אונים.
שנת 2020 תיצרב בתודעה ״כשנת הקורונה״, כזו שיצרה רצף של שינויים כפויים ואילצה אותנו לעבור מחיים בטוחים וצפויים לחיים עם סימני שאלה רבים וחוסר ודאות:
האם החברה המעסיקה אותי תשרוד את התקופה? האם יפטרו אותי? האם ומתי אחזור מהחל״ת? מה יהיה על העסק שלי? איך נפרנס את המשפחה כששנינו לא מועסקים? מה יהיה על שנת הלימודים של ילדיי? מי יטפל בהוריי הקשישים?
הורים וילדים ״נאלצו״ לשהות יחד במרחב הביתי ימים, שבועות וחודשים והבית הפך לסיר לחץ מבעבע. התנאים הללו הציפו והעצימו מערכות יחסים שאינן מיטיבות ותקשורת משפחתית לקויה וגרמו לעלייה באלימות על כל סוגיה.
בנוסף לכך התווספה גם הגבלת התנועה, האיסור לטוס, לקיים אירועים, מגבלת המרחק והמעבר לעבודה לבד מהבית, לצד הריחוק החברתי, האיסור על מפגשים משפחתיים ומניעת מגע גופני, פגמו בתחושת החופש והבחירה האישית ויצרו חוויה של בדידות וחוסר שליטה.וזה רק על קצה המזלג. שנה איומה, כבר אמרתי?
נכון, אבל –
2020 גם זימנה לרובנו, אולי לראשונה בחיינו, זמןֿ והרבה זמן. היו ביננו מי שבחרו לנצל זמינות זו בכדי לעצור, לרדת מה-High Way של חיינו, לחנות לצד הדרך ולהתחיל להתבונן.
ניקוי העדשות ו״הסרת הניילונים״ הציפו שאלות שעד אז, כשאנחנו על הטייס האוטומטי, נמנענו מלשאול עצמינו:
- האם בחרתי נכון מקצועית ותעסוקתית?
- האם אני קמה בבוקר מלאת דרייב ותשוקה לייצר ערך ומשמעות או נטולת אנרגיה המייחלת לחזור הביתה בשלום מעוד יום עבודה מעיק?
- עד כמה קיים איזון בין האישי ומשפחתי לתעסוקתי ולקריירה?
- מהם הרווחים למול העלויות והמחירים שאני משלמת והאם אני מוכנה להמשיך ולשלם אותם?
- מה קורה במערכות היחסים שלי. האם אני נותנת מקום לעצמי, לערכים שלי, לרצונות ולבחירות שלי או מרצה ומוותרת?
- האם האנשים סביבי רואים אותי, הקשרים הדדיים, מעצימים ומיטיבים איתי?
חיפוש בארגז הכלים והמיומנויות שלי – איך אני מקבלת החלטות, האם מכירה בדפוס הדחיינות וההימנעות שלי, איך אני מתנהלת במצבי קונפליקט, מה על תחושת המסוגלות והדימוי העצמי שלי. מה גורם לי להרגיש טוב - היכן אני ממלאת מצברים, נהנית, משקיעה בי ובאיזו תדירות אם בכלל אני מאפשרת לעצמי פסקי זמן שכאלה?
אם כן, שנת 2020 איומה ויקרה את ״גם וגם״. הכאבת לנו אך גם תרמת והעשרת.
אני מודה לך על הזכות להמשיך וללוות א.נשים בתהליכי שינוי בחייהם, בצמתים ובמצבי משבר שהם חוו וביחד לממש עבורם חיים מתגמלים ומאושרים יותר. להאיר בפנס את ההחלטה האמיצה והנחושה שלהם לעבוד עם התסכול, הכאב וחוסר הודאות שיצרת כמנוע לשינוי, צמיחה והתפתחות אישית ומקצועית.
אני מתחילה את שנת 2021 מדוייקת וממוקדת יותר. עם יותר סבלנות, קורטוב של ענווה והודיה על ״היש״ בחיי. מודה לפייזר ולמודרנה על החיסונים שיאפשרו לנו לנהל את חיינו בנוחות רבה יותר לצד הקורונה ומחליטה שזו תהיה שנה חדשה נהדרת עבורי.
ברוכה הבאה שנת 2021, אנחנו מחכים לך.
אורנית וידר - מאמנת אישית, זוגית ומלווה אנשים בתהליכי שינוי ומצבי משבר.