הרב פרופ' יצחק כהן
הרב פרופ' יצחק כהן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שלושה זוגות, ביניהם זוגות חד-מיניים, שנישאו באופן מקוון באתר ייעודי לכך של מדינת יוטה בארצות הברית, הוכרו כנשואים על ידי רשות האוכלוסין. כך דווח ב'כאן רשת ב''.

הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מתייחס לסוגיה והשלכותיה וכבר בראשית דבריו הוא מציין שלא הופתע לשמוע על כך שכן "הנושא הזה כבר עלה בשנים קודמות. עד היום היו שתי מדינות בעולם שהיו מוכנות לחתן ללא נוכחות פיזית, מקסיקו ופרגוואי, והנושאים עלו בפני מרשם האוכלוסין. הם לא עזבו את הארץ לרגע, שלחו ייפוי כוח לשם ושם שני מקסיקנים התחתנו במקומם והחזירו לארץ תעודה רשמית מטעם המדינה".

"חוק 17 לחוק מרשם אוכלוסין מאשר לפקיד הרישום לשנות מרשם, לדוגמא ממצב שלרווק למצב של נשוי, באמצעות תעודה ציבורית שמגיעה מחו"ל", אומר הרב כהן ומוסיף כי ניתן היה לבלום את המהלך ולטעון שאין בו היגיון כאשר בטקס אין נוכחות פיזית של הזוג, אך "מדינת ישראל איפשרה גם לאנשים שמתחתנים מרחוק לקבל תעודה שם ולאשר אותה במרשם האוכלוסין".

מדובר, מבהיר הרב פרופ' כהן, בנישואים אזרחיים לכל דבר ועניין הנעשים בדרך עוקפת לבית הדין הרבני ולנישואין הדתיים הנעשים בישראל על פי חוק ולכן אלו נישואים שלא יוכרו אלא רק במרשם האוכלוסין שאינו כפוף לחוק המחייב נישואים רק בדין תורה. משום כך ניתן לכלול בסוג כזה של נישואים גם זוגות להט"ביים כפי שאירוע באחד מהמקרים האחרונים שעליהם התפרסמה הידיעה. "בבג"ץ בן ארי קבע אהרון ברק שכאשר יביאו תעודה ציבורית ממדינה זרה, שהנישואים הללו הוכרו שם, מדינת ישראל תכיר בזה. זו הלכה ותיקה שאמרה שפקיד הרישום לא אמור להתעניין אם הנישואים תקפים לפי דין תורה או לו כי מרשם אוכלוסין נועד רק לצורך סטטיסטי".

לעומת זאת אם יגיעו זוגות שכאלה לבית הדין הרבני הם צפויים לשמוע שמרשם האוכלוסין לא מחייב את בית הדין בשום דבר ועניין ואין ברישום הוכחה לנכונות התהליך. בית הדין הרבני למעשה יוכל לדרוש לפתוח בתהליך מראשיתו מחדש.

"צריך לומר שמבחינתם, שלושת הזוגות הללו ניצחו כי הם מוכרים במדינה כנשואים לכל דבר ועניין ויקבלו כל זכות כלכלית, הם ירשו אחד את השני, אם יתגרשו יקבלו מזונות וחלוקת רכוש. הדבר היחיד שלא יהיה להם הוא הכרה של הרבנות", אומר הרב כהן.

באשר להודעת שר הפנים אריה דרעי שאינו מאשר את המהלך והורה לעצור את הטיפול בבקשות הללו, אומר הרב כהן כי מרשם האוכלוסין כפוף לשר הפנים ולכן המפלגות הדתיות נלחמו לאורך כל השנים לקבל לידיהן את תיק הפנים, "בין היתר כי הוא חולש על מרשם האוכלוסין שקובע מי יהיה נשוי ומי לא". בהקשר זה מזכיר הרב כהן את התפטרותו של השר הרב יצחק פרץ מכהונת שר הפנים כאשר חויב לרשום במרשם האוכלוסין גיורת שהתגיירה בגיור רפורמי. "לכן השר דרעי החולש על זה הורה לעצור את הסיפור".

כעת סביר להניח שהסוגיה תגיע לפתחו של בג"ץ, אך "בג"ץ כבר ניהל תיקים כאלה בעבר ואמר שמרשם אוכלוסין מבחינתו הוא לא המקום להכריע במחלוקות הללו. פקיד הרישום כפוף למנהל וכללי הרישום שאומרים שכאשר מדובר בתעודה ציבורית הדרך היחידה להימנע היא רק אי נכונות גלויה לעין, כלומר שפקיד הרישום יאמר שהוא רואה שהתעודה מדברת על פלוני בעוד לפני עומד אלמוני. במקרה של נישואים השופט ברק אמר שהדבר לא יוכל להיחסם על ידי מרשם אוכלוסין, ולכן אני חושש שהבג"ץ יהיה מהיר מאוד ואם ימשיכו את מסורת הפסיקה יורו לפקיד הרישום לרשום את הנישואים הללו בטענה שמדובר באיסוף סטטיסטי בלבד".

הרב כהן רואה כחידוש מפתיע את עצם כניסתה של ארה"ב לרשימת המדינות המאפשרות נישואין מרחוק. "כנראה זה מתאפשר בגלל הקורונה ואנשים קלטו את זה בישראל. זה חידוש עצום".

האם הדבר אינו פותח פתח להרשמת נישואים אינטרנטית בישראל? "כל עוד העמדה הרשמית של בג"ץ היא שאין לרישום תוקף לשום דבר האפליקציה אכן תספיק. יכול להיות שיהיה הרכב בבג"ץ שידרוש התייחסות רצינית יותר לנישואים וישימו לזה גבולות. גם השופט ברק הבדיל בין מצב של נישואים עם נוכחות פיזית לבין כאלה ללא נוכחות פיזית וכותב שאולי נכון לערוך הבדלה ברמת התוקף, אבל הוא לא ממש גודר גדרים בין השניים. הבחנה כזו לא נעשתה עד כה, אבל אולי עכשיו בעקבות האפליקציה יגידו שלא יתכן שנחתן מרחוק וכו'".

לשאת מוסיף הרב פרופ' כהן ומעיר כי פרטיו המלאים של האירוע המדובר עדיין אינם ידועים ובהחלט יתכן שבירור מעמיק יגלה שגם בית המשפט ביוטה ערך בדיקה מעמיקה יותר מאשר רישום באפליקציה, פגש את המועמדים לנישואים בזום, ערך בירור כלשהו של מסמכים ותעודות וכיוצא בזה. במידה ואכן נעשו המהלכים בצורה כזו "קשה לראות מצב שבו בג"ץ לא יכיר בזה, אבל תמיד יתכנו הפתעות".