עורך הדין מנשה יאדו מארגון 'חוננו' מייצג את משפחת סנדק בתלונתה במח"ש נגד השוטרים שהיו מעורבים באירוע הקשה בו נהרג אהוביה סנדק ז"ל, תלונה בחשד לרצח.
בראיון לערוץ 7 הוא מספר על תוכן התלונה והמניע שמוביל לחשד חמור כל כך.
"אנחנו נמצאים כעת בשלב החשדות", מדגיש עו"ד יאדו ומוסיף כי "חשד הוא לא הרשעה. אף אחד לא הרשיע וקבע נחרצות שמדובר בעבירת רצח, אבל המשמעות היא שיש בסיס לברר את העניין".
"המונח רצח כולל גם רצח באדישות. הנוסח בחוק הוא שהגורם בכוונה או באדישות לרצח אדם דינו מאסר עולם. נצא מנקודת הנחה ברורה שאף אחד מהשוטרים לא התכוון ולא רצה להרוג את אהוביה, זה ברור, אבל האם הייתה כאן אדישות? המשמעות של אדישות היא אם השוטר אמר שהוא ייתן מכה קטנה בפגוש לסיום המרדף ואז הוא יתפוס אותם אבל באותה שעה הוא היה אדיש לאפשרות שמישהו ייפגע ואולי גם ימות, אז הוא אדיש לתוצאת מוות.
''ברגע שהוא עשה מעשה שלא נועד להביא למוות אבל היה אדיש לאפשרות שיהיה מוות לפי החוק הוא נכנס לגדר של סעיף 300 א' לחוק העונשים שמגדיר כרצח אדישות לרצח".
עו"ד יאדו קובע כי בראיות שבידי צוות הפרקליטים יש כדי להעיד על חשד שאכן זהו המצב. "לא נוכל לפרט כי זה גורם לשיבוש. חקירה צריכה להתקיים בחדרים פנימה וללא הדלפות, אבל ניתן לומר שכולם ראו את הפגוש הקדמי של הרכב המשטרתי פגוע מימין לפנים. אני יכול לומר שיש לנו חוות דעת משפטית שהגשנו למח"ש לגבי נסיבות האירוע.
''הממצאים בשטח יכולים ללמד את בוחן התנועה הרבה מאוד על נסיבות התאונה, גם אם לא ידע את כוונות הלב של הנוהג, הוא יוכל לצייר מנגנון שממנו נוכל ללמוד מספר דברים כדי להתקדם לחקירה שתאפשר להעריך את כוונת הלב".
"אנחנו סבורים שיש בראיות תשתית לחשוב שהפגיעה הייתה בכוונת מכוון", אומר יאדו ומדגיש: "לא המוות היה בכוונת מכוון, אבל הפגיעה הייתה בכוונת מכוון".
על דבריו אלה שאלנו אם יתכן והשוטרים יטענו להגנתם שזו הייתה הדרך היחידה שבה ניתן היה לעצור את רכבם של הנערים ששעט בפראות צפונה. עו"ד יאדו משיב: "ברמה העובדתית, מהדלפות שיוצאות החוצה מחקירות השוטרים זה לא קו ההגנה שלהם. הם מגדירים את זה כתאונה ולא כפגיעה בכוונת מכוון. האפשרות של השוטרים לטעון שפגעו כצורך מבצעי היא לא גרסת השוטרים".
עוד הוא מוסיף ומציין כי הרכב שבו נסע אהוביה ז"ל נסע בדרך ללא מוצא לכיוון בסיס צבאי כך ש"מה הבהילות? בעוד שתי דקות הם היו מגיעים למחנה צבאי. אין מניעה לנסוע במהירות של 40 קמ"ש ולהגיע עד הבסיס. מה ההסבר לכך? למה לצאת לעקיפה של רכב משתולל? המשמעות היא שהרגת אותו".
סוגיה נוספת שמעלה עו"ד יאדו הוא אופן התנהלות החקירה וזהות מבצעיה. יאדו קובע כי על בסיס הסערה הרגשית המשמעותית וההאשמות ההדדיות קיימת "סוגיה משפטית עמוקה מאוד שיורדת לשורש השלטון במדינה. יש עיקרון פשוט, שמעוגן בסעיף 49 ט' לפקודת המשטרה, שהמשטרה לא חוקרת את עצמה. המוטיבציה של שוטר היא להזדהות עם השוטר ומטבע הדברים הוא לוקח צד בחקירה, הוא מתקומם נגד המתלונן, ולכן עושים הפרדה ככל הניתן ושוטרים נחקרים במח"ש.
''לכן התלונה שלנו הוגשה במח"ש, אלא שהגרסה הראשונית של הפרקליטות היא לאשם משותף כביכול גם של הרודפים וגם של הבורחים. צריך לערער על הגרסה הזו כי גם אם הבורחים ברחו לא הם שגרמו לתאונה, אבל גם לשיטת הפרקליטות, צריך לחקור גם את השוטרים וגם את הנערים. במקרה כזה, כך אנחנו טענו, מח"ש צריכה לעשות הכול כדי שלא להגיע למצב שבו שוטרים חוקרים שוטרים. כך נמנע משוא פנים".
"לצערינו הרב הדברים לא פעלו כך. המשטרה התחילה לחקור את הנערים גם על התאונה. התרעמנו על כך ועתרנו לבג"ץ בעתירה דחופה והשופט שטיין הורה למדינה להשיב מדוע המשטרה חוקרת בחשדות שמיוחסים גם לשוטרים. המדינה הגישה את תשובתה ביום שישי האחרון בבוקר. בין לבין עד שלא עתרנו ביום רביעי בלילה השוטרים לא נחקרו, רק ביום חמישי זומנו השוטרים לחקירה באזהרה ונפתחה חקירה פלילית, מה שמעורר סימן שאלה גדול. איך במקרה מוות אין מעצרים ואין זימון לחקירה, אלא רק ביום חמישי בסמוך לעתירה שאנחנו הגשנו?".
ממשיך עו"ד יאדו בהשתלשלות האירועים המשפטיים המעידים על בעייתיות בהתנהלות החקירה: "המדינה אמרה שיש צוות חקירה משותף. השוטרים יחקרו את הנערים ומח"ש יחקרו את השוטרים. זה הפתרון שהמדינה הציעה. כתוצאה מכך, האופן שבו הדברים יוצאים לפועל הוא גרוע ביותר. יש לנו על כך טענות כבדות משקל. כששוטרים חוקרים את הנערים הם מנסים לזכות את השוטרים. רואים את זה בצורה ברורה ומובהקת בפרוטוקולים של הליכי מעצר הילדים.
''כאשר השוטרים נמצאים בצוות חקירה משותף הם אלה שאמורים להיות אלה שיחקרו את אשמת השוטרים ואת אשמת הילדים והנה הם עולים לדיון ומרעיפים מחמאות על השוטרים, שהם מלח הארץ שעשו מלאכת קודש, שחירפו נפשם באירוע וכו'. כך לא מתנהלת חקירה בכזה משוא פנים ברור ומוחצן כשהנזק הוא על הילדים שעליהם נופל כל התיק".
עוד אומר יאדו כי בנוסף לזאת "השוטרים מתארים את התנועה תוך שהם משמיטים את העובדה שרכב המשטרה פגע ברכב של הנערים. יש כאן ניגודים, משוא פנים והחקירה מתנהלת בצורה מאוד לא תקנית בלשון המעטה והכול תחת המתנה של כלל הגורמים לדיון בבג"ץ. הדיון הזה עדיין לא נקבע וככל שהדיון מתמשך העתירה מתייתרת כי החקירה נמשכת בלי לקבל את הסעד של הוצאת החקירה מידי המשטרה".
"כל זה עטוף במחול שדים ציבורי ותקשורתי כשהמשטרה מוציאה הודעות שמטילות את האשם על הילדים. זו יחצנות של אשמת הילדים לעומת חפות המשטרה. זה מופץ ומשודר. זה מנגנון שיוצר עוול ציבורי תודעתי ומשפטי. אנחנו ממתינים לדיון בבג"ץ שנקבע לעוד שבועיים ואנחנו מתכוונים להגיש בקשה להקדמת הדיון ולנסות ככל יכולתנו להסדיר את המנגנון שיאפשר חקירה נכונה וצודקת".
לטעמו של יאדו בג"ץ יצטרך להפגין אומץ כדי לקבל החלטה שתקדים את הדיון ובכך לקטוע חקירה שמתנהלת על ידי המשטרה עצמה.
באשר למצבם של הנערים עצמם הוא מספר כי אחד עדיין עצור בעוד שני קטינים ובגיר הועברו למעצר בית. הוא מתאר את התחושות הקשות שבהן הם נתונים כאשר יום רגיל הסתיים כשחברם מת לידם והם מוצאים את עצמם אזוקים ועצורים, אך להערכתו רוחם חזקה.
הצטרפו לקריאת ההורים והיו שותפים בתרומה להקמת בית כנסת לזכרו של אהוביה ז"ל >>