מאבק הירושה של נתניהו בימין צובר תאוצה. גדעון סער הוא מועמד ראוי להתמודד על הירושה של נתניהו, אך יציאתו הנוכחית מהליכוד והקמת "תיקווה חדשה" היא צעד מוקדם מדי ולא בשל.
היה עליו להסתפק בשלב זה ב"הכרזת עצמאות" מינורית יותר, ולא בכניסה חזיתית מול נתניהו, שעדיין חזק ממנו. יחד עם אלקין יכול היה לייצר אופוזיציה פנימית רצינית בליכוד, ולהתמודד על ההנהגה מתוך הליכוד.
מלחמת הכל בכל בימין לא רצויה. ובמיוחד ההצטרפות הגורפת לזרם הגדול של "אנטי ביבי", שלא תורמת לניקוי התרעלה של נגיף המחלה הפנימית הפוליטית בישראל, אשר מתחרה למרבה הצער בנגיף הקורונה, בהצלחה לא מבוטלת. כרגע הסקרים מאירים פנים לגדעון סער אשר מתבסס על הרבה מנדטים מהמרכז שמאל, ופליטי כחול לבן. עד הבחירות הסקרים יתאזנו, וחלק מהמנדטים החונים כרגע "בחניון גדעון", יעברו לחניונים שחולדאי בונה להם בת"א.
לכאורה מציאות משמחת לימין הרואה בעיניים משתאות כיצד השמאל מתרסק לרסיסי מפלגות, ולא מצליח לייצר אלטרנטיבה אמיתית לשלטון. אבל בדיעבד עלולה להתהפך על הימין ולרסק אותו מבפנים. לכן דווקא בתקופה כזו הימין יכול להיערך לתהליך יותר יסודי ומעמיק של חילופי שלטון בימין, ולהכנס למערכת בחירות רגועה המציגה חלופות ומאפשרת מיגוון של שיתופי פעולה וקואליציות יציבות לקדנציה ממושכת.
הסיסמה של "אנטי ביבי" מחבלת בתהליך, ופוסלת אפשרות ראויה שנתניהו ישתף פעולה עם סער ובנט בקביעת כללי תחרות מתונים על המנדטים, ולאחרי הבחירות קואליציה בהתאם לדברו של הבוחר הימני. בטחון עצמי מוגזם בימין שחושב שניתן לשמר את ההישגים ללא תיאום והפחתת העוינות הפנימית עלול להיות הרסני לימין ולמדינת ישראל.
נתניהו מוכיח שוב ושוב שכוחו במותניו, ולמרות לחצים בלתי פוסקים פנים ישראלים עליו הוא מצליח להביא להישגים במדיניות החוץ ובהשגת החיסונים לקורונה. מה שמעלה את הסיכוי ו"התקווה הישנה", שהוא ימשוך עוד לפחות חצי קדנציה לפני פרישה מוסכמת והדרגתית. התנהלותו של נתניהו היא בעייתית בלשון המעטה, במיכלול של נושאים, והטיפול שלו ביורשיו הפוטנציאלים שערורייתי.
עם כל הכבוד ליוסי כהן ורון דרומר כמועמדים בעיניו לרשת אותו, הם חייבים לעבור כברת דרך בשדה המוקשים הפוליטי, דרך שגם סער וגם בנט עברו. כרגע הם מתייצבים בקידמת הבמה לעומת ישראל כץ, גלעד ארדן וניר ברקת. יוסי כהן ורון דרמר מגיעים מהתחום הביצועי, הביטחוני והמדיני, וחסרים עדיין את הניסיון והמימד הפוליטי הדרוש למנהיג בישראל.
מה שנורא מכל בהתנהלותו של נתניהו שאוסף המקורבים לו בשלבים שונים של הנהגתו ספגו עונשי הרחקה והשפלה מוגזמים ומיותרים, והמדף הפוליטי מלא בנפגעי הלם, שותתי דם, המתלהמים כמו "הלומי קרב" מראש הממשלה נתניהו. התנהגותו כלפי כל אישיות בולטת בליכוד ובימין היתה בוטה ואכזרית. מצער לראות אנשים כמו בוגי יעלון, ליברמן מדברים אך ורק בשפת אנטי ושנאה פתלוגית לנתניהו. גם במעגלים רחבים יותר רבים מחברי הכנסת והשרים לשעבר בליכוד, רוב יוצאי צה"ל ומערכות הביטחון, ואישים רבים מצטרפים לזרם הסוחף של אנטי ביבי.
אין ספק שיש לו חלק בתופעה, והוא זה שלא טמן ידו בצלחת והגדיש את הסאה. התוצאה היא הצפות בלתי פוסקות של זרם אנטי ביבי החזק שמציף את המדינה, שובר ומפרק את כל המערכת החברתית והפוליטית. לעתים מפתיע כמה כוחות יש בעם הזה ששורד את הזרמים הקוטביים הללו ומייצר זרם מרכזי נורמלי ומתפקד. כבוד לחברה הישראלית.
המשאלה היא שהמערכת הימנית כולה תתייצב ותנסה למנף את גודל השעה והתקופה לבניית יציבות שלטונית בישראל. במקום להפשיל שרוולים ולנהל מערכת בחירות עכורה ועקובה מדם, יבנו הסכמות שאף אחד לא מחרים אף אחד, ומאפשרים לכל הגורמים מהימין, כולל הבית היהודי ובן גביר, לנהל מאבק על הקולות והמנדטים.
הצטרפותו של אלקין לסער עשויה להביא ראש אסטרטגי נקי ומתחוכם, אשר יוכל לאחר הבחירות לנהל מו"מ קואליציוני בשיתוף פעולה עם איילת שקד שניחנה בתכונות גישור ופישור טובות. יחד הם יוכלו לבנות לנתניהו מיתווה נוח למיצוי ההתמודדות המשפטית שלו ולניהול חילופי שלטון הדרגתיים לאחר תקופת שלטון אחרונה של נתניהו.
אם מערכת המשפט היתה זוכה להנהגה ראויה, שטובת המדינה לנגד עיניה ולא טובת הגילדה המשפטית, הייתה מושגת מזמן נוסחה לדחיית משפטו של נתניהו עד לסיום כהונתו, עם או בלי חוק צרפתי, והקללה הנוכחית של משבר מתמשך ובחירות חוזרות ונשנות הייתה נמנעת. גם אם כתבי האשמה ישיגו איזושהי הפללה, משמעותה תהיה מינורית, ולא מצדיקה את כל הבלגן שהיא מחוללת.
אבל מנדנבליט וחיות הם "פקידים קטנים" שבויים באג'נדות וקונצפציות, ולא מעיזים לעשות מהלך משפטי שירגיע את המערכת. עם כל הכבוד לערך של שוויון בפני החוק, הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן לבנות לכל ראש ממשלה או מועמד ראוי לתפקיד ציבורי משמעותי, תיק פלילי, היא מכשול וגורם הפרעה רציני במערכת הפוליטית והחברתית בישראל. אבל במצב הנוכחי ניתן לקוות שדווקא המערכת הפוליטית מהימין תתעשת ותבנה פתרון מניח את הדעת למשבר הפוליטי המתמשך.
נתניהו מגלה גם בתוך הקורונה וגם מול הררי הלחצים הפנימיים המופעלים עליו יכולת הנהגה מדינית וביטחונית יוצאת דופן, וגם בהתמודדות הנראית מקרטעת מול הקורונה, הכיוון הוא נכון, ולא נראה שיש למישהו פטנט אחר. השגת החיסונים היא הישג ראוי לשמו, ואם תהליך החיסון יצליח תוצאות הבחירות יהיו בהתאם. לכן נתניהו ראוי ללפחות לחצי קדנציה אחת נוספת לפני פרישתו, ואם המשקולת של משפטו תוסר מעליו, ישראל תצא נשכרת מתהליך פרידה ממדינאי ופוליטיקאי יוצא דופן, והמערכת הפוליטית וחברתית תתחסן ותתנקה לקראת העתיד..
הכותב הוא פסיכולוג קליני