ילד צריך לדעת מי הם אבא ואמא

בארגון 'נשים למען ישראל' קוראים לתנועה ציבורית נגד תופעת ה'הורה 1' ומחיקת האב והאם מטפסים רשמיים: 'מחליפים משמעות בביטוי חלול'.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ט"ז בטבת תשפ"א

ילד צריך לדעת מי הם אבא ואמא-ערוץ 7
אילוסטרציה
istock

ארגון 'נשים למען ישראל' פותח במאבק ציבורי נגד הגדרת הורה 1 והורה 2 בטפסים רשמיים במקום אבא ואימא. קטי כהן העומדת בראש הארגון מספרת על הפניות לאנשי ציבור להצטרף לקריאה, אך בראשית הדברים אנחנו מבקשים להבין את הבעייתיות שהיא רואה בשינויי ההגדרות.

שאלנו את כהן אם אינה רואה במיתוג ה'הורה 1' ו'הורה 2' כזה שיכול לכלול מתחתיו את מכלול האפשרויות, בעוד אבא ואימא תואם רק את מבנה המשפחה המסורתי. "אבא ואימא יש אחד מכל דבר. הורה זה מושג חלול ומופשט. למילה אימא יש משמעות אדירה וכשילד אומר בפעם הראשונה 'אימא' היא מתרגשת עד דמעות".

עוד היא מזכירה בדבריה את הצורך לדעת גנטית מי הוריו הביולוגיים של כל ילד, על מנת לפתור בעיות עתידיות בהיבט הביולוגי רפואי. משום כך, היא אומרת, היו צריכים לחוקק בחוק שההורה הביולוגי הוא שירשם כאבא או אימא במקרה של זוגות חד מיניים.

"הקב"ה קבע שאיש ואישה הם צלם אלוקים וכל הזוגיות הלהט"בית היא לא טבעית. אנחנו לא פועלים נגד הלהט"בים וזכותו של כל אדם לחיות כהבנתו, אבל התמיכה וההכרה של המדינה צריכה להיות בהתאם לתא המשפחתי הטבעי כפי שהדבר היה אלפי שנים. אם הנורמה היא זוגיות של גבר ואישה כל מה ששונה הוא החריג".

ואולי, שאלנו, מאחר והטיעונים שהיא מציגה נובעים מתוך עולם התורה והמסורת, יש מקום לשמוע את קולו של מי שאינו מאמין בערכי התורה והמסורת ומבקש לחיות על פי ערכים שונים לחלוטין. לדבריה של כהן רוב מוחלט של האוכלוסייה בישראל אינה נמצאת בקיצוניות אלא "באיזה מקום באמצע של מסורתיות ולא חושבים שצריך ללכת לקיצוניות של הורה 1 ו-2". בהקשר זה היא מוסיפה ומזכירה מחקר של מכון ויצמן המלמד על הבדלים במבנה הביולוגי-טבעי של גברים ונשים, "כלומר זה לא עניין תורני והלכתי אלא עובדות ביולוגיות".

עוד היא אומרת: "פרופ' יורם יובל, שחקר את מוח האדם עשרות שנים, טוען שיש הבדלים משמעותיים בסגנון החשיבה ותוצאות החשיבה. יש כאן משהו התפתחותי באנושות שמביא להבדלים".

על מנת להקצין ולהדגיש את האבסורד שבטיעוני המאבק המגדרי שואלת קטי כהן אם היה מקובל עלינו שאישה בת 60 תעבור ניתוח פלסטי שיצעיר את המראה שלה ולאחר מכן תדרוש מרשויות המדינה להכיר בה כבת 40 רק משום שזו תחושתה הנפשית, ובכך יפתחו בפניה אפשרויות תעסוקה וזוגיות חדשות טובות בהרבה. "מה ההבדל בין ההזיה הזו להזיה של שינוי מין?", היא שואלת.

ארגונה של כהן פונה לשרים, חברי כנסת ומשרדי ממשלה לשמור על הטפסים המקוריים. כך גם לעיריות שבגנים ומוסדות החינוך שבהן החל שינוי באופי הרישום. "חלק ממקבלי ההחלטות לא מודעים לדברים ולא מכירים את הקשר לעניין הפרוגרסיבי-מגדרי. נבחרי ציבור אומרים לנו שהם לא היו מודעים להשלכות ויש נסיגה כלשהי. זה קרה כך במשרד החינוך כשהשר גלנט אמר שלא היה מודע לדברים".

כהן מציינת כעי מרבית התגובות שמגיעות לארגונה נענות בהסכמה ושיתוף פעולה, אם כי ישנם גם מתנגדים. "יש לנו אכזבה מתנועת האישה הדתית, תנועת אמונה, שציפינו שתשמור על התא המשפחתי. פנינו לגברת ליאורה מינקה (העומדת בראש התנועה) וביקשנו תגובה הצהרתית לכך שהיא בעד המשך רישום של אבא ואימא בטפסי 'אמונה'. קיווינו שילכו איתנו, אבל לצערינו המסמך שהגשנו לה לפני חודש לא זכה לתשובה".

בעקבות דבריה אלה של קטי כהן פנינו למינקה שהציגה את מסמכי הרישום של תנועתה ככאלה שבהם לא התרחשה הרפורמה שעליה מדברת קטי כהן. על טענתה לפיה לא זכתה למענה והצטרפות של מינקה לדרישה הציבורית לשוב לטפסים הקודמים, משיבה מינקה: "כל יום אנחנו מקבלות עשרות פניות להצטרף להמון יוזמות מכל מיני כיוונים. בדרך כלל או שמובילות מהלכים או שמתקיים דיון בוועד אם להצטרף. אין לנו כרגע יכולת לטפל ביוזמות. עוסקות ועוסקים בניהול המאד מאד קשה של התנועה בימי קורונה. קצת ירגע כאן (הפעלת מעונות פנימיות, בתי ספר, שנת תקציב וכו') ונפנה לבדוק יוזמות. אין מושג מה זה להפעיל 3000 עובדות ועובדים ומעל 12000 ילדים ובני נוער ומשפחות בעת קורונה".