הילד גדל ואתם רוצים להתחיל בגמילה מטיטולים?
גמילה הינה תהליך עמוק ומשמעותי בכל גיל. גם אנחנו, כמבוגרים, מוצאים עצמנו לא אחת בתהליכי גמילה שונים (מפלאפון, מכסיסת ציפורנים, מאכילת שוקולד ופחמימות ועוד).
ההזדהות שלנו עם הילד בתהליך הגמילה יכולה להקל את התהליך ולהפוך אותו לחוויה נעימה יותר ואולי אף קצרה יותר.
איך עושים את זה נכון? איך משתפים את הילד בתהליך ובשינוי שהוא עתיד לעבור ואיך עוברים את התקופה בדרך חלקה ונעימה ובשיתוף פעולה מרבי?
לפניכם כמה טיפים שיסייעו לכם ולסביבתכם בהליך הגמילה של הפעוט:
ראשית, לפני תחילת תהליך הגמילה מומלץ לשאול את עצמנו אם הילד שלנו באמת בשל לכך, וכיצד אפשר להכין אותו לגמילה. נבחן זאת באמצעות כמה שאלות:
האם הילד ישן במיטת מעבר או בלול? אם הוא עדיין בלול, איך נרצה לקיים את גמילת הלילה? האם הילד יכול להתפשט לבד? האם הוא יכול להיות שותף בניקיון האישי שלו במידה ו"פספס" (להכניס בגדים מלוכלכים לחדר הכביסה ולהביא בגדים נקיים במקומם)? מהי היכולת המוטוריות של הילד שלנו? האם הוא יכול להגיע בקלות למושב האסלה או שאנחנו צריכים להכין מבעוד מועד אביזרים שיקלו עליו? מהי רמת ההתפתחות השפתית שלו? האם הוא יכול לשתף אותנו ברצונו ללכת לשירותים?
לאחר שענינו על כל השאלות הללו וראינו שהילד מוכן לתהליך, נחשוב אם אנו ההורים, המשפחה והסביבה מוכנים גם כן.
נשאל את עצמנו: האם חווינו תהליך גמילה מטיטולים בעבר? אם כן, האם הוא היה מוצלח או מייגע? אם היו קשיים, אפשר לברר ממה הם נבעו. ייתכן שלא הייתה לנו סבלנות להכיל את הבלגן סביב ה"פספוסים" של הילד, והבענו כעס כלפי התהליך או כלפי הילד עצמו. חשוב להתחיל את תהליך הגמילה כאשר אנו מודעים לכך שערמת הכביסה תגדל. אפשר להתחיל את התהליך בימים חמים יותר, כאשר הילד יכול להסתובב זמן רב ללא מכנסיים.
יש לחשוב אם ישנם שינויים משפחתיים שיכולים לערער את התהליך, כמו לידת אח חדש או מעבר דירה, ואולי להמתין מעט עד להתייצבות המצב הסביבתי של הילד.
בצעו תיאום ציפיות עם כל המבוגרים הסובבים את הפעוט: המטפלת, בני הבית האחרים, סבא וסבתא או שמרטף ששומרים לפעמים על הילד. מעל לכול – כמובן שיש לדאוג לתיאום בין ההורים.
המלצתי היא לערוך הכנה פנימית בעולם המבוגרים, גם אם הילד מאותת בעצמו כי ברצונו וביכולתו לעבור את תהליך הגמילה.
בנוסף, אני ממליצה לבחון אילו מילים יעודדו את הילד, יחזקו ויעצימו אותו, ואילו מילים אל לנו לומר כלל מחשש שיחלישו אותו ויגרמו לו לתסכול.
שימו לב – גמילה דורשת התפתחות קוגניטיבית המשולבת עם ההתפתחות המוטורית של הילד. הילד צריך להתאמן על התאפקות, להרגיש את הגוף ואת ההפרשות בצורה שהוא שלא חווה קודם ולהכיר במסוגלות האישית שלו.
היו סבלניים. זהו תהליך שלוקח מעט זמן, אך בסוף הוא מסתיים והילד יכול להרגיש חופשי וטבעי יותר כאשר הוא מחובר לגוף שלו ויודע את צרכיו.
מכאן, כל שנותר הוא לאחל לכם הצלחה ושיתוף פעולה פורה!
כתבה: מיכל קופינסקי, מדריכה פדגוגית ברשת המעונות בשבילי החינוך – פרח. "בשבילי החינוך" היא רשת המפעילה מעונות יום בפריסה ארצית ומעניקה מדי יום טיפול מסור, אוהב ומקצועי לאלפי תינוקות ופעוטות.
"פרח" היא זרוע של הרשת, הפועלת בתחום החינוך המיוחד.
במסגרת הפעילות המשותפת משולבים במוסדות "בשבילי החינוך" ילדים עם צרכים מיוחדים המתחנכים בתוכנית "פרח", מתוך מטרה לשלב אותם בקהילה ולחנך את הילדים להכלה, לסבלנות ולקבלת השונה כבר מהגיל הרך.
"בשבילי החינוך – פרח", פועלת עם מיטב אנשי המקצוע, תוך שמירה על קשר רצוף עם ההורים, המשפחה ושיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים ושמירה על ביטחונו, בריאותו והתפתחותו המיטבית של הילד.